7 ביולי 2017 מאת עופר ליברגל
דומה כי ניר ברגמן נתפס בתודעה של חובבי הקולנוע בארץ כמייצג מובהק של סוג של מיינסטריים בקולנוע הישראלי החדש. זאת בעקבות סרטו הראשון והמצליח, ״כנפיים שבורות״, שכמו שילב בתוכו את כל המוטיבים של הדרמה המשפחתית הישראלית (אם כי רוב המוטיבים הללו הפכו לנפוצים בעיקר בסרטים אשר הוקרנו אחריו). גם סרט הסטודנטים שלו ״סוסי ים״, נראה כמו מודל לסרט הסטודנטים הישראלי הטיפוסי,… להמשך קריאה
4 ביולי 2017 מאת עופר ליברגל
את סדרת הפוסטים על סרטי הטרילוגיה האמריקאית של ג'ורג' סטיבנס התחלתי מתוך רצון לדון מחדש בסרט השני בטרילוגיה, ״שיין״ (Shane). כיאה לכך, אני דוחה בשלב זה את הדיון בו לפוסט האחרון בסדרה, מתוך תקווה להקדיש לו ולסרטים אשר הושפעו ממנו מקום נרחב ודיון מכמה היבטים. אחרי שהרחבתי על הסרט שפותח את הטרילוגיה, ״מקום תחת השמש״, בפוסט זה אתמקד בסרט האחרון, שהוא… להמשך קריאה
1 ביולי 2017 מאת עופר ליברגל
בתור מי שחושב כי אין תחליף למסך הגדול ולניתוק המסוים שמציעה חווית הצפייה באולם קולנוע (ניתוק אשר איני מצליח לייצר בבית), אני נאלץ להודות כי נטפליקס היא כבר חלק בלתי נפרד מעולם ההפקה וההפצה. זה נכון לא רק לסדרות טלוויזיה אלא גם לסרטים וסביר להניח כי החברה, כמו חברות דומות, רק תגביר את האחיזה בעולם הקולנוע. כלומר שבקרוב נראה יותר… להמשך קריאה
26 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
במהלך השבוע שעבר התקיים פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי של תל אביב, פסטיבל אשר מאורגן כולו בידי סטודנטים מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. השנה, בלוג הזה היה מעורב בצורה מוגברת בשיפוט בפרס פורום המבקרים בתחרות הישראלית, כאשר לצד אלברט גבאי (טלסינמה) צוות השופטים הורכב ממני ומאורון שמיר, שהוקפץ למשימת השיפוט ברגע האחרון. בנוסף למסגרת התחרות הישראלית, בה… להמשך קריאה
13 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
השבוע מתקיים בעיר שדרות ובסביבתה הפסטיבל העמוס (והחינמי) פסטיבל קולנוע דרום. השנה, הכתיבה על הפסטיבל בבלוג זה צריכה להיות מלווה בסוג של גילוי נאות שכן מי שמנהל את המסגרת של הקולנוע הישראלי-עלילתי הוא לא אחר מאשר אור סיגולי, אחד ממייסדי הבלוג והכותבים הקבועים. הדבר נוגע גם לסרט הפתיחה של הפסטיבל, ״אווה״ של הבמאי חיים טבקמן (״עיניים פקוחות״), הסרט בו אדון בפוסט… להמשך קריאה
10 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
במחשבה לאחור, ייתכן ויכולתי להקדיש את כל סדרת כישלונות נהדרים לבמאים שהפכו לכוכבים בשנות השבעים והתרסקו כאשר ניסו לביים סרט מוזיקלי. הפוסט הראשון אכן הוקדש ל״אחד מהלב״ של פרנסיס פורד קופולה, ובהמשך היו אמורים להיות פוסטים על ״ניו יורק, ניו יורק״ של מרטין סקורסזה, ״פופאי״ של רוברט אלטמן ו״דיק טרייסי״ של וורן בייטי, אך הם נגנזו משום שבניגוד לדרך בה נהוג לחשוב עליהם, מבחינת נתוני… להמשך קריאה
8 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
יש מקרים בהם שם הסרט מספר כבר את כל הסיפור, או לפחות את רובו. דומה כי שם הסרט ״בציר ראשון״ (Premiers Crus) כבר רומז לקהל באיזה סוג סרט מדובר ולאיזה ז'אנר הוא משתייך, גם אם הקהל שיצרוך אותו לא בהכרח מודע כי מדובר בז'אנר מובהק, אבל לדעתי הוא כן כזה - סרטי יקב, שהם בעלי אופי אחר משאר הסרטים אשר עוסקים באוכל.… להמשך קריאה
6 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
כבר בשלב מוקדם זה של השנה, דומה כי ״לוגאן״ (סליחה, ״לוגאן - וולברין״), הסרט האחרון שדן בדמותו של וולברין אשר ביים ג'יימס מנגולד, הוא אחד מן הסרטים הכי מדוברים של השנה, או המהוללים בידי חסידיו. איני יודע אם הסרט אכן שכתב מחדש את סרטי גיבורי-העל או שהוא רק עוד תוצר איכותי מן המפעל ההוליוודי, גם אם בוגר יותר וללא ספק טרגי יותר… להמשך קריאה
2 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
בהמשך סקירה זו: דיון בהיבט הפמיניסטי של סרט נדיר המציג גיבורת-על ובוים בידי אישה, וכמובן גם על ההישג הפלאי של המפעל הציוני בדמות הליהוק של גל גדות לסרט אמריקאי בעל תקציב עתק. אבל קודם כל, אתייחס למה שהוא לדעתי האתגר הגדול יותר שעמד בפני חטיבת הקולנוע של חברת DC בהעברת דמותה של וונדר וומן ליקום הקולנועי בימינו. חוברות הקומיקס יצרו במהלך המאה… להמשך קריאה
26 במאי 2017 מאת עופר ליברגל
את הדיווח האחרון מפסטיבל דוקאביב השנה אני מפרסם כמה ימים אחרי סייומו, דיווח אשר משלב כמה סרטים בהם צפיתי וטרם כתבתי עליהם יחד עם מבט חצי-כללי על הפסטיבל השנה, שהיה נוכח בעיקר בדיון בקבוצת הסרטים האחרונה בה אעסוק. לא על כל הסרטים בהם צפיתי כתבתי, ובסרטים עליהם כתבתי בחלק מן המקרים התייחסתי רק לחלק מן ההיבטים של הסרטים, ההיבטים אותם מצאתי… להמשך קריאה
דומה כי ניר ברגמן נתפס בתודעה של חובבי הקולנוע בארץ כמייצג מובהק של סוג של מיינסטריים בקולנוע הישראלי החדש. זאת בעקבות סרטו הראשון והמצליח, ״כנפיים שבורות״, שכמו שילב בתוכו את כל המוטיבים של הדרמה המשפחתית הישראלית (אם כי רוב המוטיבים הללו הפכו לנפוצים בעיקר בסרטים אשר הוקרנו אחריו). גם סרט הסטודנטים שלו ״סוסי ים״, נראה כמו מודל לסרט הסטודנטים הישראלי הטיפוסי,… להמשך קריאה
את סדרת הפוסטים על סרטי הטרילוגיה האמריקאית של ג'ורג' סטיבנס התחלתי מתוך רצון לדון מחדש בסרט השני בטרילוגיה, ״שיין״ (Shane). כיאה לכך, אני דוחה בשלב זה את הדיון בו לפוסט האחרון בסדרה, מתוך תקווה להקדיש לו ולסרטים אשר הושפעו ממנו מקום נרחב ודיון מכמה היבטים. אחרי שהרחבתי על הסרט שפותח את הטרילוגיה, ״מקום תחת השמש״, בפוסט זה אתמקד בסרט האחרון, שהוא… להמשך קריאה
בתור מי שחושב כי אין תחליף למסך הגדול ולניתוק המסוים שמציעה חווית הצפייה באולם קולנוע (ניתוק אשר איני מצליח לייצר בבית), אני נאלץ להודות כי נטפליקס היא כבר חלק בלתי נפרד מעולם ההפקה וההפצה. זה נכון לא רק לסדרות טלוויזיה אלא גם לסרטים וסביר להניח כי החברה, כמו חברות דומות, רק תגביר את האחיזה בעולם הקולנוע. כלומר שבקרוב נראה יותר… להמשך קריאה
במהלך השבוע שעבר התקיים פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי של תל אביב, פסטיבל אשר מאורגן כולו בידי סטודנטים מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. השנה, בלוג הזה היה מעורב בצורה מוגברת בשיפוט בפרס פורום המבקרים בתחרות הישראלית, כאשר לצד אלברט גבאי (טלסינמה) צוות השופטים הורכב ממני ומאורון שמיר, שהוקפץ למשימת השיפוט ברגע האחרון. בנוסף למסגרת התחרות הישראלית, בה… להמשך קריאה
השבוע מתקיים בעיר שדרות ובסביבתה הפסטיבל העמוס (והחינמי) פסטיבל קולנוע דרום. השנה, הכתיבה על הפסטיבל בבלוג זה צריכה להיות מלווה בסוג של גילוי נאות שכן מי שמנהל את המסגרת של הקולנוע הישראלי-עלילתי הוא לא אחר מאשר אור סיגולי, אחד ממייסדי הבלוג והכותבים הקבועים. הדבר נוגע גם לסרט הפתיחה של הפסטיבל, ״אווה״ של הבמאי חיים טבקמן (״עיניים פקוחות״), הסרט בו אדון בפוסט… להמשך קריאה
במחשבה לאחור, ייתכן ויכולתי להקדיש את כל סדרת כישלונות נהדרים לבמאים שהפכו לכוכבים בשנות השבעים והתרסקו כאשר ניסו לביים סרט מוזיקלי. הפוסט הראשון אכן הוקדש ל״אחד מהלב״ של פרנסיס פורד קופולה, ובהמשך היו אמורים להיות פוסטים על ״ניו יורק, ניו יורק״ של מרטין סקורסזה, ״פופאי״ של רוברט אלטמן ו״דיק טרייסי״ של וורן בייטי, אך הם נגנזו משום שבניגוד לדרך בה נהוג לחשוב עליהם, מבחינת נתוני… להמשך קריאה
יש מקרים בהם שם הסרט מספר כבר את כל הסיפור, או לפחות את רובו. דומה כי שם הסרט ״בציר ראשון״ (Premiers Crus) כבר רומז לקהל באיזה סוג סרט מדובר ולאיזה ז'אנר הוא משתייך, גם אם הקהל שיצרוך אותו לא בהכרח מודע כי מדובר בז'אנר מובהק, אבל לדעתי הוא כן כזה - סרטי יקב, שהם בעלי אופי אחר משאר הסרטים אשר עוסקים באוכל.… להמשך קריאה
כבר בשלב מוקדם זה של השנה, דומה כי ״לוגאן״ (סליחה, ״לוגאן - וולברין״), הסרט האחרון שדן בדמותו של וולברין אשר ביים ג'יימס מנגולד, הוא אחד מן הסרטים הכי מדוברים של השנה, או המהוללים בידי חסידיו. איני יודע אם הסרט אכן שכתב מחדש את סרטי גיבורי-העל או שהוא רק עוד תוצר איכותי מן המפעל ההוליוודי, גם אם בוגר יותר וללא ספק טרגי יותר… להמשך קריאה
בהמשך סקירה זו: דיון בהיבט הפמיניסטי של סרט נדיר המציג גיבורת-על ובוים בידי אישה, וכמובן גם על ההישג הפלאי של המפעל הציוני בדמות הליהוק של גל גדות לסרט אמריקאי בעל תקציב עתק. אבל קודם כל, אתייחס למה שהוא לדעתי האתגר הגדול יותר שעמד בפני חטיבת הקולנוע של חברת DC בהעברת דמותה של וונדר וומן ליקום הקולנועי בימינו. חוברות הקומיקס יצרו במהלך המאה… להמשך קריאה
את הדיווח האחרון מפסטיבל דוקאביב השנה אני מפרסם כמה ימים אחרי סייומו, דיווח אשר משלב כמה סרטים בהם צפיתי וטרם כתבתי עליהם יחד עם מבט חצי-כללי על הפסטיבל השנה, שהיה נוכח בעיקר בדיון בקבוצת הסרטים האחרונה בה אעסוק. לא על כל הסרטים בהם צפיתי כתבתי, ובסרטים עליהם כתבתי בחלק מן המקרים התייחסתי רק לחלק מן ההיבטים של הסרטים, ההיבטים אותם מצאתי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות