• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

פסטיבל ירושלים 2013: דיווח #7 (עופר) + סיכום התחרות הישראלית

11 ביולי 2013 מאת עופר ליברגל
לא פעם אני נוטה בכתיבתי להגזמה, לרומנטיקה ולרוחניות כלפי החוויה הקולנועית. אם זה מפריע לכם, נא דלגו להמשך הפוסט, עד אחרי הסקירה על סרטו של מוחסן מחמלבאף, ״הגנן״, סרט שהקרנתו הביאה אותי לדמעות עוד בטרם החלה, מעצם נוכחתו של הבמאי באולם ודבריו החמים והחכמים לפני ואחרי ההקרנה. לא האמנתי כי אזכה בימי חיי לביקור של מחמלבאף בישראל, בטח שלא לסרט… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2013: דיווח #5 (עופר)

9 ביולי 2013 מאת עופר ליברגל
הגענו לשלב המתיש של הפסטיבל, בו הרצון להספיק לראות עוד סרטים מתעמת עם קריסה פיזית של הגוף וקריסה מנטלית בגלל העצב הרב והאווירה הקודרת של רוב סרטי הפסטיבל. אז הנה חוות הדעת שלי על עוד מספר סרטים, לא כולל הלב של הפסטיבל, שהוא התחרות הישראלית העלילתית - אורון מתייחס אליה ואני אקדיש לחלק מן הסרטים בה מבט נפרד, שלא כחלק… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2013: דיווח #3 (עופר)

7 ביולי 2013 מאת עופר ליברגל
לפני שאעבור לדווח על הסרטים, כמה מילות תודה וסליחה ללב של הפסטיבל - לצד הסרטים, פסטיבל קולנוע הוא מפגש עם אנשים עימם אני מדבר על הסרטים ועל החיים, בשבוע בו ההבדלה בין שני המונחים שגויה. אז תודה לכל אלו שחלקו איתי בפסטיבל שיחות נהדרות וסליחה מכל מי שנטשתי באמצע שיחה, או כתבתי סקירה תוך כדי דיבור עמו. אני מספיק לא… להמשך קריאה

פסטיבל ירושלים 2013: דיווח #1 (עופר)

4 ביולי 2013 מאת עופר ליברגל
אחר צהריים ביום שישי, ועד כה שתיתי היום רק שלוש כוסות קפה, לקחתי כדור אחד נגד כאב ראש ואם מחשיבים גם את אתמול, אז השגתי פעמיים (!) שולחן ב״לבן״. אז בינתיים מדובר בפסטיבל מוצלח, גם אם הדרך שלי ושל אורון אליו הייתה קצת ייחודית וכללה רכב תקוע בירידה לנתיבי איילון (כן, אנחנו האידיוטים). בין יום חמישי לרגע כתיבת שורות אלו,… להמשך קריאה

לאחר "מעבר לגבעות": על המקרה האמיתי, הסופרת שחשפה אותו והפקת הסרט (פוסט אורח מאת ליביו כרמלי)

29 ביוני 2013 מאת עופר ליברגל
לקראת ההקרנה המיוחדת של "מעבר לגבעות" (Beyond the Hills) של כריסטיאן מונג'יו במסגרת "סרטים מחוץ לזרם", שיתוף הפעולה שלנו עם קולנוע לב, פנה אלינו ליביו כרמלי, מנהל הארכיון הסרטים של החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, במאי זוכה פרסים ויוצא רומניה הבקיא היטב בתעשיית הסרטים שם. הוא ביקש להוסיף את חלקו לדיון, בצירוף ראיונות של הסופרת טטיאנה ניקולסקו-בראן (Tatiana Niculescu Bran)… להמשך קריאה

לקראת "מעבר לגבעות": חמש הערות על הקולנוע של מונג'יו ועל הקולנוע בכלל

25 ביוני 2013 מאת עופר ליברגל
תזכורת: ביום שישי הקרוב, ה-28.6, יוקרן בשעה 11:00 סרטו של הבמאי הרומני כריסטיאן מונג'יו "מעבר לגבעות" (Beyond the Hills), זוכה שני פרסים בפסטיבל קאן הקודם. הסרט לא הוקרן מסחרית בארץ וזוהי הזדמנות לצפות בו על מסך גדול, באולם 2 אשר בקולנוע לב שבדיזנגוף סנטר. לפני ולאחר הסרט נהיה שם אנחנו לדיון בהשתתפות הקהל, במסגרת סדרת מפגשים שנקראת "סרטים מחוץ לזרם",… להמשך קריאה

"בית ספר למפלצות": שיר הכופר המתנצל

21 ביוני 2013 מאת עופר ליברגל
סילחו לי פיקסאר כי חטאתי יותר לא יהיו עוד אולפנים אחרים על פניכם לא אשא את שמכם לשווא לא אאשים אתכם בהתמסחרות (הרי דת זה עסק מסחרי) ולא ארשום אתכם בחששות הנפש שלי תמיד צפה בכם הילד הקטן שבי רוצה להשתחרר בשדות האינמציה המופלאים אך המחושבים שלכם בכמה מימדים שתבחרו אתם הרי מכירים את נפשי טוב ממני החל מן הסרט… להמשך קריאה

פסטיבל סרטי הסטודנטים 2013: בעקבות "קצר-ארוך" – האם הקולנוע הישראלי צריך מורשת?

18 ביוני 2013 מאת עופר ליברגל
כל כתיבה בבלוג זה בכלל, וטקסט שלי בפרט, על הפסטיבל לסרטי סטודנטים של תל אביב גוררת גילוי נאות: הפסטיבל מאוגן על ידי סטודנטים בחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב ואני עובד בחוג, בצד השני של המסדרון, מכיר ומוקיר את כל העוסקים במלאכה. אבל דומה כי הייתי נלהב מן הפסטיבל בכל מקרה - רשימת האורחים שלו, דווקא משום שהוא מנוהל בידי… להמשך קריאה

"בכל מחיר", סקירה

8 ביוני 2013 מאת עופר ליברגל
סרטו של רמין בהראני, שנקרא "בכל מחיר" (At Any Price), נפתח בסיקוונס נוסטלגי לאמריקה הפשוטה, לערכי עבודת האדמה, המשפחה, הצטיינות בספורט ועזרה הדדית. הסיקונס הזה מצולם בסגנון המדמה סרטים ביתיים ישנים, אך במהלך הסרט מתברר כי העבר אשר לכאורה מתואר באותם דקות, למעשה קרוב בהרבה. הנוסטלגיה בסרט אינה בהכרח לעבר שיתכן והיה קיים, אלא יותר למערכת ערכים ולכמיהה לסוג של… להמשך קריאה

"פלאות", סקירה

7 ביוני 2013 מאת עופר ליברגל
אבי נשר הוא תופעה די ייחודית בנוף הקולנוע הישראלי - מצד אחד, הוא אחד מן הבמאים היחידים שכל סרט שלו זוכה להצלחה מסחרית בארץ, במאי שהשם שלו אומר משהו לקהל וכנראה שלחלקים גדולים מן הקהל המשהו הזה הוא "סרט שאני רוצה לראות". מאידך, בשנים האחרונות קיימת תחושה כי הזרם המרכזי בביקורת הישראלית מתייחס אליו בבוז ולא רק מפני שהוא עושה… להמשך קריאה