סרטים חדשים: ״הגול הבא מנצח״, ״הזיכרון הנצחי״, ״איך לעשות סקס״, ״דיקס: המיוזיקל״, ״מתחת לפני המים״, ״ירושה בהפרעה״

נקודת הציון של מאה ימי מלחמת עזה חלפה והמצב נותר, שלא לומר החריף והחמיר וממשיך לחנוק. אנחנו בסריטה נאחזים בקולנוע כאוויר לנשימה וכמו תמיד מזמינים לעשות זאת יחד איתנו. אור חזר בסערה כפי שאפשר היה לראות, מעדכן את סטטוס המירוץ לאוסקר, משיב את פרויקט זוכי האופיר, וסוגר פערי נטפליקס עם סקירה כפולה. עופר הצטרף עם שתי סקירות משלו, והחל ממחר יש עוד שישה סרטים חדשים בבתי הקולנוע שדורשים את תשומת ליבנו. מצטרף אליהם ״הכוורן״ (The Beekepper) בטרום-בכורה, אז נדון בו בשבוע הבא כשיעלה רשמית, אבל דעו שכבר מחר תוכלו לראות את ג׳ייסון סטייתהם מכסח בסרטו של דייויד אייר. גם בלעדיו יש הרבה על הצלחת השבוע, כולל נבחר סטרימינג אחד, אז נתחיל.

הגול הבא מנצח (Next Goal Wins) – הסרט הזה חיכה המון זמן להגיע אל בתי הקולנוע, ממש לא באשמת המפיץ הישראלי. כל-כך הרבה זמן עד כי הדוקומנטרי שהוא מבוסס עליו, באותו השם, חוגג השנה עשור. אני מוכן להישבע שהעיבוד העלילתי הוכרז יחסית בסמוך לזה התיעודי, אבל בכל מקרה מדובר בפרויקט מתגלגל של טייקה וואיטיטי שנוצר בשלב אחד של הקריירה שלו אבל יוצא לאקרנים בשלב אחר לגמרי. הבמאי גם כתב את התסריט יחד עם איאן מוריס (״The Inbetweeners״) כדי להביא למסך את סיפורה של נבחרת הכדורגל הגרועה בעולם. מייקל פאסבנדר, שצילם את הסרט עוד לפני ההפסקה שלקח מקולנוע, מגלם את המאמן שבלית ברירה מסכים לנסות להדריך את אמריקה הסמואית. על ניצחון או אפילו תיקו אין מה לדבר, הקבוצה חוטפת שערים מכל נבחרת, אבל אולי יצליחו להבקיע גול אחד? או לפחות ללמוד משהו מהמאמן וללמד אותו שיעור באנושיות. וואיטיטי עצמו מופיע בתפקיד קטן, כמו גם אליזבת מוס, אבל הכוכבים האמיתיים הם שחקנים סמואנים לא מוכרים.

הזיכרון הנצחי (The Eternal Memory) – נעבור אל דוקומנטרי של ממש, שהוצג בישראל בבכורה בפסטיבל דוקאביב האחרון, אבל פספסנו אותו שם. מדובר בסרטה של יוצרת הלהיט התיעודי ״החפרפרת״, מייטה אלברדי הצ׳יליאנית, ששבה להתמקד בגיל השלישי. הפעם היא מציבה את מצלמתה בביתם של אוגוסטו גונגורה ופאולינה אורוטיה, בני ארצה ודמויות חשובות בתולדות צ׳ילה: היא שחקנית שנהפכה לשרת התרבות, והוא איש רוח ואקדמיה החולש על תחומים רבים ונודע בין היתר בהתנגדות לדיקטטורת פינושה (או ״פינוצ׳ט״ כפי שמבטאים את שמו בכל סרט צ׳יליאני שראיתי, אינני יודע איך נתקענו עם התעתיק הצרפתי הזה). הסרט מצולם בערוב ימיו של גונגורה, הסובל ממחלת אלצהיימר ומתקשה יותר ויותר בזיהוי זוגתו מזה כרבע מאה. הבמאית מתמקדת בטיפול של האישה בבן-זוגה, באהבתם וברגעים הצלולים או הטובים יחסית בימיו האחרונים. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

איך לעשות סקס (How to Have Sex) – סרט הביכורים של מולי מנינג ווקר, אחרי מספר קצרים והמון עבודות צילום לקולנוע (״הכל בסדר עם ג׳ורג׳י״, למשל), סוקר אצלנו עם בכורתו בפסטיבל הקולנוע ירושלים. אליו הוא הגיע אחרי זכייה במסגרת ״מבט מסוים״ בפסטיבל קאן והייפ די רציני בריביירה גם בזמן אמת, וכפי שכתב עופר בדיווח שלו בירושלים, מדובר בסרט צנוע שאין להעמיס עליו עול ציפיות. הבמאית מראה היטב את עולמן של שלוש נערות בריטיות, בעיקר זו המגולמת בידי מיה מקנה-ברוס, הנופשות על אי ביוון/קפריסין. הקהל הישראלי מוזמן להשלים לבד את האסוציאציות למשמע השילוב בין ״נערה בריטית״ ו״אי בים התיכון״, ואכן הסרט עוסק ברצון של הנערות לבלות, לשתות וגם להתחבר עם נערים בני גילן אלא שעבור הגיבורה החוויה תהיה שונה ממה שציפתה. הייתי מרחם על קהל צעיר שיגיע לסרט בשם ״איך לעשות סקס״ ויקבל שיעור באיך לא להתייחס לנשים צעירות או בכלל, אבל השיעור הזה עדיין נחוץ בחברה של ימינו גם אחרי מהפכת מי-טו.

איך לעשות סקס

דיקס: המיוזיקל (Dicks: The Musical) – והנה סרט שמבטיח בדיוק את מה שמציעה הכותרת, מחזמר על שמוקים. זהו הבייבי של הצמד ג׳וש שארפ וארון ג׳קסון, שני הומואים המגלמים סטרייטים באופן אמיץ (כך כהגדרתם) שגם כתבו את התסריט המטורלל והמטונף באופן מהנה. הם מגלמים שני אנשי מכירות קרי לב ובודדים, המתחילים לעבוד באותו המשרד ומגלים להפתעתם כי הם תאומים זהים (על אף היעדר דמיון בין השחקנים הראשיים). מכאן מתחילה עלילת ״אורה הכפולה״ בכל הכוח, שכן התאומים מעוניינים לאחד בין הוריהם הביולוגיים שהתחלקו בהם עד עתה, ומחליטים להתחלף האחד עם רעהו. ההורים הם נייתן ליין ומייגן מולאלי, הבוסית של התאומים היא הראפרית מייגן די סטליון, ובתפקיד המספר שהוא גם אלוהים בואן יאנג. יש עוד כמה הופעות אורח וגם דמויות בשם ״ילדי הביבים״, בסרט עם סוג תכנים וכמות ניבולי פה שלא הייתה מביישת את יוצרי ״סאות׳ פארק״. הבמאי הוא דווקא לארי צ׳ארלס מתהילת ״בוראט״ ו״ברונו״. הזוי בקטע טוב שסרט כזה מופץ בישראל, אולי תווית האיכות של חברת A24 עוזרת.

ירושה בהפרעה (The Estate) – הגענו לשלב במדור בו אני מתוודה שלא שמעתי על הסרטים הבאים עד לפני כמה דקות. ההפקה הבריטית-אמריקאית הזו היא סרטו של דין קרייג (״מוות בלוויה״), עם כמה שמות מוכרים וגם הפצה קולנועית כלשהי בעברו. טוני קולט ואנה פאריס מגלמות שתי אחיות שמצבן הכלכלי בכי רע. הן למדות כי דודתן האמידה והמנוולת (קתלין טרנר) מצויה על ערש דווי ומחליטות להגיע אל אחוזתה על מנת לסעוד אותה, ובתקווה לזכות בכספה. בהגיען הן מגלות שגם בת-דודה רחוקה (רוזמרי דה-וויט) וגם בן-דוד מקריפ (דייויד דוכובני) כבר חשבו על הרעיון, מה שיוצר איחוד משפחתי בלתי רצוי ומאבק ירושה בלתי סמוי.

מתחת לפני המים (Into the Deep) – מאותו השנתון מגיעה אלינו הפקה בריטית-אמריקאית אחרת, סרט הביכורים של קייט קוקס, על פי תסריט של דייויד בטון (או דוד ביטון, לא הצלחתי לברר). מככבת בו אלה-ריי סמית׳ כצעירה בחופשה הפוגשת גבר זר (מתיו דדריו) המבטיח לקחת אותה לשייט רומנטי בסירתו. היא מסכימה, אני בטוח שמוסבר בסרט מדוע, ואת הרומנטיקה מפרה הגעתה של צעירה נוספת וחבולה (ג׳סיקה אלכסנדר) שפשוט מתנגשת בהם עם אופנוע ים. היא לא זוכרת מה קרה לה או מבינה היכן היא, אבל על-פי הטריילר העניינים נהיים רומנטיים שוב והפעם בשלושה. הצרות מתחילות כאשר האישה הזרה טוענת שהגבר הזר מסמם וחוטף נשים, והגיבורה לא יודעת במי לבטוח. עוד חשוב לציין שאנחנו המדינה היחידה מלבד מצרים שזוכה לחזות בסרט הזה בקולנוע מאז בכורתו כסרט טלוויזיה ב-2022.

המטבח (The Kitchen) – נסיים אצל נטפליקס עם בכורת יום שישי (19.1) הקרובה, שהיא גם הפעם הראשונה בה השחקן דניאל קאלויה כתב וביים. אמנם במשותף, עם התסריטאי ג׳ו מורטג והבמאי קיבווה טאברס, אבל לגמרי נחשב. הטריילר מבטיח את הגרסה הבריטית של ״אתנה״ בשילוב עם ״השכונה נגד חייזרים״, אם כי פחות וירטואוזי ויותר מבוסס דמויות יש להניח. משמע, שכונה בדיונית בשם המטבח, בהשראת שיכונים אמיתיים בלונדון, מסרבת לפנות את דייריה ויוצאת למלחמה ברשויות. זה גם אמור להיות עתידני ולהתמקד בקשרים בין דמות בוגרת של לוחם למען השכונה ונער צעיר, בגילומם של קיין רובינסון וג׳דייה בנרמן. חשובה לא פחות היא נוכחותו של איאן רייט (רייט רייט), אגדת מועדון הכדורגל ארסנל. בלי קשר לתפקידו בסרט, יהיה אשר יהיה, יופי של מחווה מצידו של אוהד התותחנים דניאל קאלויה ללהק לסרטו הראשון כדורגלן עבר (שחלק מהאוהדים היו שמחים לו היה חוזר מפרישה ישר להרכב אבל זה כבר סיפור אחר שלא קשור לעניין).