• המתאבקים
  • כחום הגוף
  • מאהבת, מטרידנית, רוצחת
  • אוסקר 2023/24: דירוג כל הסרטים המועמדים
  • אוסקר 2023/24: איך הלך עם ההימורים המוקדמים
  • אוסקר 2023/24: רשימת המועמדים המלאה
  • ״תוכנית א׳״, סקירה לסרטם הבינלאומי של האחים פז
  • אוסקר 2023/24: הימורים על המועמדים
  • ״הגול הבא מנצח״, סקירה
  • סיכום 2023: הסרטים שעשו לנו את השנה הקולנועית
  • סיכום 2023: זוועות המציאות בראי הקולנוע
  • סיכום 2023: הניצחונות וההפסדים של השנה בקולנוע
  • סיכום 2023: עשרים הרגעים שעשו לאור את השנה
  • סיכום 2023: מגמות השנה בקולנוע ומשמעותן
  • סיכום 2023: אימת החודש סוגרת שנה
  • סיכום 2023: הסרטים הכי טובים שגילינו השנה לראשונה

סרטים חדשים: ״בתו של מלך הביצה״, ״העבריינים״, ״לילה שקט״, ״שחייה לילית״, ״הנהג של מדלן״

3 בינואר 2024 מאת אורון שמיר

שלום מהצד השני, פוסט ראשון של סריטה לשנת 2024 וספתח למדור סרטים חדשים שימשיך לרוץ כאן מדי שבוע. הרגשה של שינוי באוויר? לא ממש, או ממש לא, תלוי את מי שואלים. ממש כאילו כל העניין הזה של שנתון הוא שרירותי (אבל נחוץ). לקחנו לעצמנו את הימים האחרונים לטובת התאוששות מסיכומי השנה, והנה חזרנו כמובטח ובתקווה גם עם כוחות מחודשים. חמשת הסרטים החדשים באולמות כבר דורשים את תשומת ליבנו, נטפליקס לא סיימה לשחרר פרויקטים גדולים ומדוברים, וחשבתי להציץ גם בנעשה בסינמטקים השונים. אז קדימה.

לילה שקט (Silent Night) – בהיעדר סרט ישראלי או הפקה הוליוודית נוצצת השבוע, חשבתי לפתוח עם שובו של ג׳ון וו. לא שמגיע לו בהתחשב בתוצר עצמו, אבל סרט ראשון באמריקה אחרי הפסקה של שני עשורים זו סיבה עבור מעריצי קיסר האקשן של הונג-קונג לבדוק את ההיצע. ג׳ואל קינאמן, או יואל קינמון אם תעדיפו, מככב בדרמת הפעולה הזו שנסמכת על הגימיק של מיעוט דיאלוגים. ראינו אחת כזו ממש לא מזמן (״אף אחד לא יציל אותך״) וגם הפעם מדובר בסרט שאיננו אילם אבל הדמויות בו מתנהגות כאילו הן כן. במקרה של הגיבור, יכולת הדיבור אובדת לו לאחר שהוא נורה בידי חבר כנופיה, אחריו רדף משום שהרג את בנו הקטן בכדור תועה. הפגיעה בגרונו גורמת משום מה גם לכל שאר הדמויות בסרט למעט בדיאלוג, גם כשהוא לא שם, בחירה שעבורי הקריסה את הסרט. מחצית העלילה מוקדשת להשלכות המקרה המרסק על הגיבור, שמתאבל ואז מחליט לנקום, ולביצוע התוכנית שלו. את התסריט כתב רוברט ארצ׳ר לין ובקאסט תמצאו גם את קיד קאדי (בשמו האמיתי סקוט מסקאדי), קטלינה סנדינו מורנו והרולד טורס.

בתו של מלך הביצה (The Marsh King's Daughter) – הסרט הזה כבר הופיע במדור בשוגג, באוקטובר האחרון, משום שלא שמתי לב שנדחה בין מועד כתיבת המדור ליום חמישי בו מגיעים הסרטים החדשים לקולנוע. זמן להזכיר את סרטו של ניל ברגר, עם דייזי רידלי בתור אישה שאביה המסתורי שב אל חייה באופן מבהיל. היא ראתה אותו לאחרונה כשהייתה בת עשר, אחרי שבמשך כל חייה הייתה שבויה יחד עם אמא שלה. לימים הקימה משפחה משלה וכעת האב הפושע, שהרשויות מכנות ״מלך הביצה״, ברח מכלאו ושב לרדוף את הגיבורה. בן מנדלסון הוא האב, וגארט הדלונד מגלם את בן הזוג של הדמות הראשית. מבוסס על רב-מכר מאת קארן דיון ומאוד רוצה להיות ״שירת סרטני הנהר״ אם להאמין לפרסומים. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

שחייה לילית (Night Swim) – זה לא באמת ינואר בלי איזה סרט אימה הקשור לבריכות. או שזה סתם צירוף מקרים שלפני שנה הושק ״בריכת האינסוף״, ונכון יותר היה לספר שכמו ״מייגן״, גם הפצת ינואר הזו הופקה בידי ג׳ייסון בלאם וג׳יימס וואן. הבמאי-תסריטאי הוא ברייס מגווייר והקונספט הוא בריכה רדופה, למקרה שזה לא הובן עד כה. וויאט ראסל וקרי קונדון הם ההורים במשפחה שעוברת לגור בבית חדש, שבריכת השחייה שלו לא הייתה בשימוש מזה שנים. במהרה נגלה יחד איתם, או לפניהם אם הבנתי את הקדימון, מדוע לא כדאי להתקרב לבריכה.

העבריינים

העבריינים (The Delinquents) – נדלג אל ארגנטינה עם סרטו של רודריגו מורנו, שהוקרן לראשונה בישראל בפסטיבל הקולנוע של ירושלים ויצא משם עם פרס האנסמבל. עופר כתב עליו אצלנו בתור נציג מדינתו לאוסקר (הסרט, לא עופר) ובאופן כללי יש לסרט הזה מספיק פסטיבלים ומועמדויות מאז הבכורה העולמית בקאן (מבט מסוים) בשביל לסקרן מעבר למשך שלו (שלוש שעות). העלילה מתמקדת בעובדי בנק שאחד מהם מחליט לפנות אל חיי פשע, כלומר לגנוב מזומנים ואז להודות בכך כדי לרצות עונש מאסר בזמן שחברו מסתיר את השלל. התקציר מבטיח מספר תפניות, כולל מפגש עם אישה שתשנה את חיי הגיבור, וגם לא מעט הומור. מככבים: דניאל אליס, אסטבאן ביליארדי, מרגריטה מולפינו.

הנהג של מדלן (Driving Madeleine) – נקפוץ אל פריז בדרמה הצרפתית הזו, בכיכובם של דני בון ולין רנו. הוא מגלם את נהג המונית שמגיע לקחת את הגיבורה אל בית האבות שהרופאים המליצו לה לעבור אליו בגיל 92. היא נתקפת נוסטלגיה לתקופות שונות בחייה ומבקשת לסוע במיוחד אל כל מיני תחנות וזיכרונות. הנהג, שמתחיל את הסרט ואת הנסיעה עצבני ומדי פעם מקבל תזכורות ואיתותים מחייו שלו, מתרכך ונענה לגברת. לי זה נשמע כמו שילוב בין ״הנהג של מיס דייזי״ לבין ״תותי בר״, או לפחות כך אפשר לקוות. סרטו של כריסטיאן קריון (אין קשר משפחתי לקניון המיתולוגי באיזור הקריות).

אחוות השלג (Society of the Snow) – נעצור אצל נטפליקס כדי לבדוק מה קורה מחר, והתשובה היא הפקה מושקעת של ספרד ואמריקה (ארצות הברית ומדינות נוספות בדרום אמריקה). הבמאי המגשר בין המדינות הוא ג׳יי-איי באיונה (״בית היתומים״, ״הבלתי אפשרי״) והוא גם אחד התסריטאים שעיבדו למסך את הספר/הסיפור האמיתי. זהו סיפורה של קבוצת ראגבי שמטוסה המריא מאורוגאווי והתרסק בהרי האנדים, סביבה קפואה וכמעט בלתי אפשרית להישרדות. במותחן הזה מככבים בין היתר אנסו ווֹגרינסיק, אגוסטין פרדלה, ומתיאס רקאלט.

סיבוב בזק בסינמטקיםבסינמטק תל-אביב מציינים לאורך החודש 40 שנה לפסטיבל סאנדנס שייפתח בסופו, כמו גם מחווה לסרטי האייטיז של פיטר גרינאוויי, חלקה ינדוד גם לשאר הסינמטקים; בסינמטק ירושלים נכנסים לימים אחרונים של המחווה לוויליאם וויילר (״חופשה ברומא״ הנפלא עוד לפנינו) ולפי הלו״ז אני מזהה מחווה לנטלי פורטמן, כנראה לכבוד ״הצצה ליחסים״; בסינמטק חיפה תוכלו לתפוס עוד כמה סרטים מהפסטיבל שנקטע ברגע האחרון, למשל ״כלבי ציד״ או עוד קצת גרינאוויי שקיבל אהבה עוד בפסטיבל; בסינמטק חולון תתקיים מיני-רטרוספקטיבה לטוד היינס מתוכה בולט ״הרחק מגן עדן״, וגם תוכנית נחוצה בשם ״פותחים שנה בחיוך״, עם סרטים כמו ״נערתו ששת״ ו-״9 עד 5״ (לצד דוגמאות עכשוויות יותר); בסינמטק הרצליה (החדש!) הייתי רוצה להבליט את טרום הבכורה של ״הילד והאנפה״ מאת הייאו מיאזאקי, המתווספת אל פסטיבל אקי-נו לקולנוע יפני, אירוע המשותף גם לשאר המוסדות; יש גם תוכניות חוצות סינמטקים, כמו ״מטלפונים לבנים לסמארטפונים״ על פן מסוים בקולנוע האיטלקי, מחווה למרקו בלוקיו מכיוון אחר של ארץ המגף, וסרטים ליום השואה הבינלאומי. בתקווה שסינמטק שדרות וראש פינה ישובו לפעול במהרה ובביטחה.

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.