19 באוגוסט 2023 מאת לירון סיני
נשארו עוד שבועיים וקצת עד לחזרה ללימודים. חם. לח. עשינו ילדים והם מקור בלתי נדלה של אהבה, כביסה, מיצי ארטיק שדבקו בחול וגילוי משותף של תכנים ישנים וחדשים. מהניסיון הקט של פחות מארבע שנים למדתי צניעות בכל הנוגע להורות. מדובר בחוויה מתמשכת של חיבור והיפרדות, תזכורת הדרגתית במנות קטנות ולפעמים בהנחתות גדולות שהם לא שייכים לנו או שעתוקים שלנו או… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2023 מאת אורון שמיר
הקיץ הקולנועי בעיצומו ולצד המשך דיונים על ״ברבנהיימר״ מעט מדי סרטים חדשים מצליחים לעורר עניין. מהצד שלי, חשבתי שזה לא תקין שעלו לאקרנים בישראל שני סרטי אקשן חדשים בלי שום יחס מלבד אזכור במדורים השבועיים המוקדשים לכך. הסרטים הללו אמנם שונים למדי בתוך ההגדרה של קולנוע אקשן, אבל החלטתי לכרוך אותם יחדיו - בשל הסמיכות ביציאה לאקרנים והכסף הסיני-אמריקאי שמימן… להמשך קריאה
17 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
ברשותכם, רגע קל של עניינים טכניים לפני שאנחנו צוללים לטקס פרסי הקולנוע הישראלי השלישי במספר, ולזוכה המונומנטלי שלו. הטקס של 1992 הוא היחיד שלא הצלחתי לדלות מידע לגבי מתכונת חלוקת הפרסים בו. כלומר אינני יכול לדעת האם, כמו בשנתיים שקדמו, כל הסרטים הרשומים היו מועמדים אוטומטית, או שהתבצע שלב סינון, כמו שיקרה מ-1993 ואילך. לא במשרדי האקדמיה, לא בארכיונים מצולמים,… להמשך קריאה
16 באוגוסט 2023 מאת אורון שמיר
חצי אוגוסט מאחורינו, זמן טוב לשלוח איחולי הצלחה להורים שבינינו. בתי הקולנוע עושים את שלהם עם סרטים חדשים לכל המשפחה, אחד מהם ספק עולה לאקרנים לראשונה וספק חוזר לסיבוב נוסף אחרי חצי שנה. אני מוכן להישבע שהגרסה המונפשת והחדשה-יחסית של ״מסביב לעולם ב-80 יום״ (Around the World in 80 Days) כבר הוקרנה בבתי הקולנוע בישראל בפברואר, אבל לא הצלחתי להשיג… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
כל העניין הזה של "קומדיות רומנטיות על גייז" עדיין נתפס כגימיק, משהו חדשני שישיג כותרות. אבל האמת היא שאפילו יותר מהשיוך הלהטב"י, אלו המילים "קומדיה רומנטית" שבולטות בחריגותן. רבות כבר דובר, גם פה אצלנו, על עלייתה ונפילתה של הקומדיה הרומנטית, המהלך המפותל שעברה מאז שקבעה את הטון בשנות השלושים והארבעים, עברה מספר גלגולים אל תוך המאה העשרים בחסות ניל סיימון… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
טקס פרסי הקולנוע הישראלי השני במספר, זה של סרטי 1991, היה מוזר אפילו יותר מהראשון, תוצאה של המאבק הבלתי נגמר של תעשיית הקולנוע להצדיק את קיומה המאוים ללא הפסק. רואים את זה בקלות דרך המספרים: על פי "הקולנוע הישראלי" של מאיר שניצר, רק שבעה סרטים ישראלים הופקו ב-1991, אך שניים מהם, "זמן הגמל" ו"קיץ אצל אריקה", נרשמו לפרס התעשייה שנה… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2023 מאת לירון סיני
"פני ימינה אל העתיד, זמן משוער בפקק - 18 דקות", היא שורה סמלית וקרה שחוזרת על ידי אפליקציית ניווט, בתזמוני פקק שונים, בסרטו של נעם קפלן ("מנפאואר"). היא מבהירה לד"ר נורית בלוך (ריימונד אמסלם המצוינת כתמיד) שמשהו תקוע בחיים שלה בדרך לעבודה. והתקיעות, או לפחות העיכובים בתכניות שלה בחייה המקצועיים שקשורים לתחום הביטחוני ויותר מכך הפוליטי, וגם אלו שבחייה האישיים,… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
"לא צריך הרבה על מנת להבין כי הבעיות של שלושה אנשים קטנים לא מסתכמות ליותר מערימת שעועית בעולם המטורף הזה" אני חש כי אנו חיים בתקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. המצב הפוליטי בעולם ובארץ הוא קרקע למלא חששות לגבי ההווה והעתיד, ולפעמים אני מרגיש שזו לא העת לכתוב על אמנות ובידור, ולא הזמן להדגיש סרטים העוסקים בנושאים זוטרים לכאורה. אבל… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
זה כנראה היה בלתי נמנע, אפשר להודות על האמת, אבל במקביל גם עורר אצלי לא מעט ספקות וחששות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג ופרויקט מפסידי האוסקר, הקונספט של כתיבה סדרתית על הזוכים בתחרות הקולנוע הישראלי ריחף מעלי כל הזמן. ניסיתי לברוח מזה, לא אבוש לומר, והתחלתי לעבוד על פרויקט זוכי פסטיבל קאן וזוכי האוסקר לסרט הבינלאומי… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2023 מאת אורון שמיר
את פתיחת המדור היום אני מרגיש צורך להקדיש ללכתו של וויליאם פרידקין מוקדם יותר השבוע, קצת לפני יום הולדתו ה-88 בסוף החודש. מובן וברור שרוב ההספדים שקראתי מתמקדים ב״הקשר הצרפתי״ ו״מגרש השדים״, שניהם מהפכות בתחומם, אבל פרידקין היה יותר מאשר במאי של שני סרטים שנעשו ברצף בתחילת הסבנטיז. עוד קודם לכן הוא שינה את הייצוג של גייז בקולנוע ב״הנערים בחבורה״… להמשך קריאה
תגובות אחרונות