סרטים חדשים: ״העתיד״, ״חיים שלמים״, ״מתקפה חזיתית״, ״גראן טוריסמו״, ״אבידות ומציאות״, ״המאבק 2״

את פתיחת המדור היום אני מרגיש צורך להקדיש ללכתו של וויליאם פרידקין מוקדם יותר השבוע, קצת לפני יום הולדתו ה-88 בסוף החודש. מובן וברור שרוב ההספדים שקראתי מתמקדים ב״הקשר הצרפתי״ ו״מגרש השדים״, שניהם מהפכות בתחומם, אבל פרידקין היה יותר מאשר במאי של שני סרטים שנעשו ברצף בתחילת הסבנטיז. עוד קודם לכן הוא שינה את הייצוג של גייז בקולנוע ב״הנערים בחבורה״ מ-1970, אבל גם חטף על הראש עשר שנים לאחר מכן מאותה הקהילה בגלל ״שוטטות״ עם אל פאצ׳ינו כרוצח סדרתי של הומואים. חשוב לא פחות מכל אלה בעיניי הוא הרימייק שלו ל״שכר האימה״, שנודע בעיקר בשמו הלועזי ״Sorcerer״, ואולי הגיע הזמן להקדיש גם לו סקירה כאן אצלנו. עוד תוכלו לקרוא אצלנו בקצרה על ״קילר ג׳ו״, סרט מאוחר יותר של פרידקין (2011) שהיה מבשר הקאמבק של מתיו מקונוהי, ועל סרטו האחרון והתיעודי ״השטן והכומר אמורת״, אודות ההשראה לסרטו המפורסם ביותר. בפסטיבל ונציה שייפתח בסוף החודש אמור להיות מוקרן סרטו האחרון בהחלט, ״The Caine Mutiny Court-Martial״, אז פרידקין בעצם השאיר לנו מתנת פרידה לפני שעבר לעולם ממנו יוכל לרדוף את כולנו בסיוטים.

בחזרה לענייני השעה, שישה סרטים חדשים מתקבצים מחר בבתי הקולנוע ועל שליש מהם אפילו כתבנו כבר. נשתדל לצמצם את הפער אבל כפי שאפשר היה לראות השבוע, אנחנו עדיין מהרהרים במועמדים לאופיר, גם עופר וגם אני, ואפילו ״ברבי״ חזרה לסיבוב נוסף בסריטה לכבוד ניפוץ השיאים בקופות ותקרות הזכוכית בבית הברביות שנקרא הוליווד (נניח). במבט קדימה אני יכול להבטיח שנמשיך להתייחס לאופיר, גם אם באופן שונה מהצפוי, ויש גם אירוע אחד בשבוע הבא שחשוב לי להבליט. סינמטק חולון יקרינו את ״סיסו״, דרמת האקשן המסוגננת ששימחה אותי מאוד לפני כמה חודשים. זה יקרה ביום שלישי ה-15.8 בשעה 20:00 והסיבה שאני מספר לכם ולכן על זה היא שיש לנו קוד הנחה! ככה זה כשאור עובד בסינמטק, ומוכן גם לאשר את הבדיחה המטופשת הבאה – קוד ההנחה הוא ״ושמחו״. חמש האותיות האלה בשלב ה״קופה״ יזכו במחיר מופחת, כי אנחנו מאמינים בהנגשת סרטים על גבר פינלנדי מבוגר שהנאצים גונבים לו את הזהב והוא שב כדי לנקום. על הסרטים שעולים לאקרנים קודם לכן, כולל מדור צפייה ביתית מורחב הפעם ואירוע סינמטקי נוסף, בהמשך המדור.

העתיד – הסרט הישראלי לשבוע זה מגיע מעוטר בשלוש מועמדויות לפרסי אופיר, וחיבה מהכיוון שלנו עוד מימי פסטיבל טרייבקה או ירושלים, שם כתב עליו עופר. לא שזה מפתיע כשמדובר בסרטו החדש של נעם קפלן, במאי שאנחנו אוהבים לאהוב מאז ״מנפאואר״ והקולנוע הקצר שלו (למשל ״אני חומוס״ מתוך פרויקט ״קולו של אחמד״). אחרי סרט ראשון באורך מלא שכולו על טהרת הגברים, כמשתמע משמו, הבמאי מתמקד הפעם במספר נשים במה שנשמע בהתחלה כמו הגרסה הישראלית של ״דו״ח מיוחד״ בשילוב עם סאטירה פוליטית: ריימונד אמסלם מגלמת את הגיבורה, שפיתחה מעין אלגוריתם לחיזוי טרור לאומני. הצרה היא שהמודל שלה לא חזה התנקשות בשר החלל והתיירות, בידי צעירה פלסטינית (סמר קופטי). מפגשים ביוזמת הממשל בין שתי הנשים אמורים להביא אותן לשורש הטעות בחיזוי, בעוד הגיבורה עסוקה גם בהליכי פוריות ושוקלת להיעזר בפונדקאית (דר זוזובסקי). סביב המשולש הנשי הזה מתקבצות דמויות נוספות, בעיקר מדורות קודמים, וגם מחשבות על העתיד לבוא על רקע שיגור חללית ישראלית. התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

חיים שלמים (Past Lives) – סרט הביכורים של סלין סונג מגיע ארצה אפוף הייפ, מאז הבכורה הכפולה בסאנדנס וברלין והכתרתו המוקדמת כאחד מסרטי השנה ומועמד אפשרי לאוסקר. כפי שכתבתי בקצרה לפני פסטיבל ירושלים, חשוב לזכור שמדובר בסרט קטן וצנוע שכובד הכתרים עלול להזיק לו, אבל גם אין לדלג עליו או לפסול על הסף את התחזיות לגביו. הסיפור מתפרש על פני כ-24 שנים בשלוש תקופות ושתי קפיצות. תחילה זהו סיפור על שני ילדים קוריאנים הגרים בשכנות והולכים יחד לבית הספר, עד שמשפחת הילדה מהגרת לקנדה. בהמשך, הילדה שהפכה למחזאית צעירה עוברת לניו-יורק ויוצרת קשר אינטרנטי עם אותו הילד, שבגר אך נותר בקוריאה. במערכה השלישית והמשמעותית לכל תקצירי העלילה, איחוד בין השניים מצוי על הפרק בעודם בשנות ה-30 לחייהם ואחרי המון בחירות חיים שעיצבו את גורלם. את הדמויות הראשיות בבגרותן מגלמים גרטה לי וטאו יו, ובתפקיד הצלע השלישית ג׳ון מגארו. הצלם של פרויקט ״גרזן קטן״, שבייר קירשנר, מפליא לצלם את ניו-יורק.

גראן טוריסמו (Gran Turismo) – כן, כמו משחק המירוצים האייקוני, אבל לא בדיוק עיבוד קולנועי למשחק מחשב/קונסולה. סרטו של ניל בלומקאמפ, שעדיין מביים סרטים עתירי תקציב משום מה (האחרון שלו היה ״שטני״ לפני שנתיים), מתמקד בסיפור על גיימר שהיה לנהג מירוצים. בהתבסס על סיפור אמיתי, כמובן. ארצ'י מדקוויי מגלם את הגיבור, בן למשפחה ממעמד הפועלים המשקיע המון זמן במחשק ״גראן טוריסמו״ בסוני פלייסטיישן. ההצטיינות שלו ושל אחרים במשחק מובילה אותם לתחרות גיימינג שאולי תנצל את כישוריהם בעולם האמיתי. אבל בכדי להפוך לנהג מירוצים, אתלט לכל דבר ועניין למקרה שזה לא ברור, יש לעבוד על כושר גופני ומנטלי. דייויד הארבור מופקד על הפן הזה במחנה האימונים לגיימרים ואורלנדו בלום הוא הבעלים האקסצנטרי של קבוצת ספורט השואפת להשתמש בכישוריהם גם על מסלול המירוץ. על התסריט חתומים ג׳ייסון הול (״צלף אמריקאי״) וזאק ביילין (״משפחה מנצחת״). הנה תמונה מהסרט.

מתקפה חזיתית (Hidden Strike) – העובדה שהסרט הזה מוקרן בקולנוע בישראל, ולא בנטפליקס כמו בשאר העולם, היא סיפור מעניין. אינני יודע את כל הפרטים, אולי זה קשור לטריטוריות הפצה, אבל הוגרלנו לצפות באקשיונר הזה גם אחרונים וגם באולמות. גם ההפקה היא סיפור מעניין שאין זמן להיכנס אליו, שכן הסרט צבר אבק על מדף במשך כחמש שנים, ולכן נראה כמו מחווה לא מספיק סמוכה ל״כביש הזעם״. זה בולט באסתטיקה וקצת בעלילה, המתרחש בעתיד קרוב ומדברי בעיצומה של מלחמת נפט. צוות פושעים בינלאומי, בהנהגת פילו אסבק, אמור לבצע את שוד הדלק הגדול בהיסטוריה, ומי שמנסים לעצור אותו הם ג׳ון סינה וג׳קי צ׳אן. אני מנחש שלא כך יקראו לדמויות שלהם, אבל רוצה לקוות שכן. התסריטאי הוא אראש אמל חובב אבק המדבר ועשן הקרב (״מלחמה פרטית״), והבמאי הוא סקוט וו, מי שביים סרט מירוצים לפני עשור (״הצורך במהירות״) ועתיד להוציא השנה גם את ״הבלתי נשכחים 4״.

אבידות ומציאות (Objetos / Lost & Found) – איך אפשר בלי סרט בשפה שאינה אנגלית, במקרה זה ספרדית צחה. בישראל משווק הסרט כמכיל את ״הפרופסור מבית הנייר״, אבל בפועל אין קשר לסדרה המצליחה. בסרט בהחלט מככב אלברו מורטה, המגלם את הדמות של הפרופסור ב״בית הנייר״, אבל (ומוזר שאני צריך להסביר את זה), השחקן אינו הדמות ויש לו קריירה בנוסף להשתתפות בסדרה. לדוגמה, בסרטו של חורחה דוראדו (״כוח המחשבה״), מורטה מגלם עובד במחסן אבידות ומציאות המנסה להשיב חפצים לבעליהם. כאשר הוא נתקל במזוודה שנמשטה מקרקעית הנהר, והמכילה שיירי אדם ובגדי תינוק, הוא פונה אל קצינת המשטרה הנוהגת לבקרו. השניים נחשפים לסיפור של אישה צעירה הלכודה ברשת של סחר בבני אדם, ולכאורה זהו רק קצה החוט בדרמת המתח עתירת החשיפות.

המאבק 2 (Gadar 2) – זה נשמע כמו כתובת גנרית, אבל למעשה סרט הודי. אפוס אקשן היסטורי, איך לא, וגם המשכון לסרט מ-2001 שאני לא בטוח אם צריך לראות לפני כדי להבין את העלילה. היא מתרחש בשנת 1971, על רקע חלוקת בנגלדש ופקיסטן. גיבור הסיפור חומק אל המדינה האיסלמית בחיפוש אחר אביו. אלא שהאב לא שם, חשדות בריגול לטובת הודו צפים, ומי שזקוק לחילוץ בידי אביו הוא זה שהגיע לחפש אותו מלכתחילה. את הסרט ביים אניל שרמה ומככבים בו בין היתר סאני דאול, אמישה פאטל, ואוטקארש שרמה. זו לא הפעם האחרונה שתוזכר אושיה בוליוודית במדור, אבל עוד לפני יש לפחות אירוע קולנוע אחד ששווה להזכיר.

פסטיבל אנימיקס – הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורה, נפתח כבר אתמול ויימשך עד מוצאי שבת בסינמטק תל-אביב וסביבתו. כתמיד, הפסטיבל גדוש בסדנאות ופאנלים סביב נושאים של יצירה מאוירת או מונפשת, אבל בהיותנו בלוג קולנוע אכוון יותר לתוכניה הקשורה לסרטים. השנה זה אומר המון קלאסיקות דיסני, מ״אלאדין״ ו״מלך האריות״ דרך ״ספר הג׳ונגל״ ועד ״עליסה בארץ הפלאות״, אבל גם אנימה בדמות ״סירוקו וממלכת הרוח״ ואפילו אנימציה הודית בשם ״ראמהיאנה: האגדה על הנסיך ראמה״ בעותק מחודש. במסגרות הסרטים הקצרים השונות אפשר למצוא את המועמדים לאוסקר האחרון, והתוכניה המלאה נמצאת באתר הפסטיבל.

סרטים חדשים ב-VOD

ימי הפיק – נישאר בתאריך של מחר (10.8) אבל נעבור אל המסך הביתי ואל יס דוקו תחילה. יש לנו אפילו סקירה פסטיבלית שכתב עופר בזמן דוקאביב, לסרטם של שי להב ורון עומר אודות המוזיקאי צביקה פיק. הסרט כבר זכה לביקורת על כך שאינו מציג רק את הרגעים הזוהרים בקריירה הארוכה והמגוונת מאוד של הזמר, המלחין, והמפיק המוזיקלי, בין שנות הדיסקו הנוצצות לזכייה של ״דיווה״ באירוויזיון, ועד ערוב ימיו.

לב של אבן (Heart of Stone) – נטפליקס ממשיכים להוציא מדי פעם סרטים ששווה להזכיר, וביום שישי (11.8) יהיה תורה של גל גדות לנסות לעורר עניין. היא מגלמת את רייצ׳ל סטון, או רחל אבן מבחינתי, סוכנת חרש בארגון צללים המופקד על שמירת השלום העולמי. בהשפעת ״משימה בלתי אפשרית״ ככל הנראה, האקר מנסה לגנוב נשק רב-עוצמה ונחשו מי אמורה לעצור אותה. לצידה של גדות מככבים גם אליה בהאט (״RRR״), ג׳יימי דורנן, מטיאס שוויגהופר, סופי אוקונדו וארצ'י מדקוויי שהוזכר לעיל. טום הרפר (״השיר של רוז״) ביים.

אדום, לבן וכחול מלכותי (Red, White & Royal Blue) – נמשיך ביומן אל יום שבת (12.8) ונזפזפ אל שירות הסטרימינג של אמזון, שהפעם השקיע בשיווק עד כדי כך שאני כותב על סרט שעולה שם לפני שזה קורה ולא אחרי. מדובר בעיבוד לרב-מכר מאת קייסי מקוויסטון, ששמו כשם הסרט, המתאר מערכת יחסים בין שתי דמויות פוליטיות. האחד הוא נסיך בריטניה, השני הוא בנה של נשיאת ארה״ב, והסכסוך הפומבי ביניהם מייצר משבר דיפלומטי המכריח אותם להעמיד פנים שהכל בסדר אבל אני חש שהם מסתירים רומן (כלומר, זה ברור מהטריילר). ניקולס גאליצין וטיילור זקהאר פרז מככבים, אומה תורמן היא POTUS ואת הסרט ביים המחזאי זוכה הטוני מתיו לופז, בהרפתקה קולנועית ראשונה עבורו.