"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", סקירה

19 בינואר 2018 מאת אור סיגולי

כשזה מגיע לחוויית צפייה, יהיה קשה לחשוב על משהו יותר אינטנסיבי במסגרת קולנוע המיינסטרים מאשר "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" (Three Billboards Outside Ebbing, Missouri). יש שיגדירו אותו כקומדיה שחורה, ובאמת אם מסתכלים על מאפייני הקומדיה הקלאסית יש לסרט הזה לא מעט במשותף איתם, אבל בשבילי הצפייה בו הייתה כל כך מרוקנת נפשית, והייתי כמעט בכל רגע נתון בו ברמת… להמשך קריאה

״3 סיפורי ערבה״, סקירה

18 בינואר 2018 מאת עופר ליברגל

פסטיבל הקולנוע בערבה הוא כנראה פסטיבל הסרטים הכי טוב שאני לא הולך אליו בארץ, ואולי גם בכלל. בנוסף לאוצרות ספציפית ומרשימה של מיטב הקולנועי העולמי העכשווי, הפסטיבל מפיק בשנים האחרונות גם סדרה של סרטים קצרים המתרחשים בערבה או במדבר, אזור אשר מרתק דווקא משום שאין בו הרבה תושבים. הסרטים הם אחת מן האפשרויות של בוגרים מוכשרים של בתי ספר לקולנוע… להמשך קריאה

סרטים חדשים: ״3 סיפורי ערבה״, ״שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי״, ״המשחק הגדול״, ״הנוסע״, ״מאורת הגנבים״

17 בינואר 2018 מאת אורון שמיר

אם חמשת הסרטים של סוף השבוע הנוכחי היו שישה כפי שתוכנן ממש עד לפני שבוע, הסידור שלהם בזוגות ובשלשות היה יכול להיות מרהיב. אבל ״חי בסרט״ (The Disaster Artist) נדחה לחודש הבא והותיר אותנו עם חמישייה, אותה אנסה להרחיב בפינת הפלוס שתשוב אחרי שבועיים מנוחה. בכל זאת, יש לנו הפעם שני סרטים שמתחילים במילה ״שלושה״, זוג שחולם על מועמדויות לאוסקר… להמשך קריאה

פרויקט כל זוכי האוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר – פרק 63: "רוקד עם זאבים" (1990)

16 בינואר 2018 מאת אור סיגולי

"רוקד עם זאבים" (Dances with Wolves), הזוכה ה-63 של האוסקר, מכניס אותנו אל שנות התשעים, עשור שמאוד השתוקקתי להגיע אליו בפרויקט. לכך ישנן שתי סיבות עיקריות - הראשונה היא שזהו העשור הראשון אותו חוויתי כאדם בוגר וגם זה שבו פיתחתי את האובססיה המביכה הזו לטקס ההוליוודי. על כן החל מהפרקים הקרובים אוכל גם להתייחס לדברים שאני באמת מכיר ופחות להסתמך… להמשך קריאה

אלכס ואני: חלק י׳ – פרק הסיכום (״בלדה טריסטה״, ״טעם החיים״, ״הלילה הגדול שלי״, ״הבר״)

15 בינואר 2018 מאת אורון שמיר

בדיוק לפני 6 שנים התפרסם כאן בסריטה מה שהפך לפרק הראשון בפרוייקט רחב היקף, בו ישבתי לצפות בכל סרטיו של הבמאי הספרדי אלכס דה לה איגלסיה. מאז היו לחבריי לבלוג פרוייקטים שאפתניים הרבה יותר, כמו המעקב הכפייתי של אור אחרי כל זוכי האוסקר או האובססיה היפהפיה של עופר לאינגמר ברגמן. בעוד הם כבר סיימו והתחילו עוד אחד, או נמצאים לקראת… להמשך קריאה

״האופה מברלין״, סקירה וניתוח

14 בינואר 2018 מאת אורון שמיר

בסיכום השנה החולפת, שמחתי על ההזדמנות להיזכר בכמויות האהבה שהעניק לי הסרט ״האופה מברלין״, ולהחזיר מעט ממנה עם הכללתו ברשימת סרטי השנה שלי. זהו ללא ספק הסרט הישראלי שיצאתי ממנו הכי נפעם בפסטיבל הקולנוע של ירושלים בקיץ, ואולי גם בשנה כולה, והפצתו בבתי הקולנוע בסוף השבוע האחרון של 2017 איפשרה את מלוא הפרגון. כעת כשהסרט מצליח יפה אצל הקהל בימיו… להמשך קריאה

אוסקר 2017/18: מחשבות וחישובים לקראת הימורי המועמדים

13 בינואר 2018 מאת אור סיגולי

המועמדים הסופיים לטקס האוסקר ה-90 במספר, זה שמתייחס לסרטי 2017 אבל מתקיים ב-2018, יוכרזו בשבוע הבא, יום שלישי ה-23. אנחנו כנראה נפרסם את הימורינו ימים ספורים לפני, כדי שתוכלו לצחוק עלינו ברטרוספקטיבה, אבל בכל זאת החלטתי לחזור שוב למשהו שהתחלתי בשנה שעברה – לארגן קצת את הדברים בראש לפני ההימורים האמיתיים, ולתת לאילו מכם שנהנים מלנבא את האוסקר קצת חומר… להמשך קריאה

״אובמה: השנה האחרונה״, סקירה (ועוד קצת על ״שעה אפלה״)

13 בינואר 2018 מאת עופר ליברגל

פסטיבל דוקאביב כבר מזמן לא מתרחש רק בתקופה הקצובה לו בחודש מאי, אלא לאורך כל השנה (ובכל הארץ). בין היתר, מדי חודש הוא מציג סרט תיעודי בולט אחד בכל סופי השבוע בסינמטק תל אביב. החודש זהו סרטו של גרג ברקר, ״אובמה: השנה האחרונה״. הכותרת העברית של הסרט מעט מטעה, בניגוד לכותרת המקורית ״The Final Year״. זאת מפני שהסרט מתמקד בשנה… להמשך קריאה

פרויקט כל זוכי האוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר – פרק 62: "הנהג של מיס דייזי" (1989)

12 בינואר 2018 מאת אור סיגולי

את שנות השמונים באוסקר סגרה הדרמה הסנטימנטלית "הנהג של מיס דייזי" (Driving Miss Daisy) שהייתה בשנת 1989 לסרט היחיד בין "גראנד הוטל" (1932) ו"ארגו" (2012) שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בלי מועמדות לבימוי. זה עוד יותר מוזר בהתחשב בכך שהסרט שביים ברוס ברספורד הוביל את רשימת המועמדים של האוסקר ה-62 עם לא פחות מתשע קטגוריות שונות. הוא הביס את "נולד… להמשך קריאה

״העיתון״, סקירה

11 בינואר 2018 מאת אורון שמיר

בעוד כחודשיים ישוב סטיבן ספילברג אל סרטי ההרפתקאות לצעירים (גם אם רק ברוחם), בעיבוד הקולנועי לספר הקאלט ״שחקן מספר אחת״ (Ready Player One). אבל כעת, בתפר שבין 2017 ל-2018, הוא מסתער על עונת הפרסים עם סרט מהסוג השני בו הוא מתמחה – חשוב וגדול מספיק כדי לנסות להיות מועמד לאוסקר. זה נכון שמעצם המעמד של ספילברג, כל סרט בבימויו הוא… להמשך קריאה