19 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
את שנות האלפיים של האוסקר פתח "גלדיאטור" (Gladiator), וניצח בתום עונה צפופה למדי את "נמר, דרקון" (שהיה האיום המרכזי שלו על פרסי הקראפט), "טראפיק" (שהיה המוביל בתחום הביקורת), "שוקולד" (שהצליח להיכנס לשם רק בגלל הארווי ווינשטין, ע"ע פרק 71) ו"ארין ברוקוביץ'" (אין לי הערת סוגריים בשביל זה). האפוס התקופתי המרהיב הופץ עוד בחודש מאי של שנת 2000, הרבה לפני שעונת… להמשך קריאה
18 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
בשנת 1994, או אולי הייתה זו 1995, שודרה בטלוויזיה הישראלית, כנראה בערוץ 2, מיני סדרה בשם "אלבום משפחתי" (Family Album) המבוססת על הרומן הרומנטי מאת מכונת רבי המכר דניאל סטיל. על פניו, עוד פרויקט טלוויזיוני זניח ונידח, סיפור סוחט דמעות חסר השראה, מסוג הדברים שהעניקו לעולם את הכינויים המעליבים (והלא כל כך תקפים יותר) "דרמה לטלוויזיה" או "סרט הולמארק", על… להמשך קריאה
17 במרץ 2018 מאת אורון שמיר
תאריכי הפצת סרטים בישראל הופכים להיות מבלבלים יותר ויותר, כפי שהתלוננתי כבר במדורים השבועיים המוקדשים לסרטים חדשים. ״הקדמונים״ (Early Man), למשל, רשום בלוח ההפצה בתור סרט של ה-22 במרץ. אלא שמאז פורים בתחילת החודש, וגם ממש היום למעשה, הוא מוקרן פה ושם בטרום בכורות אז להמשיך לחכות עם הכתיבה עליו נראה לי תמוה ממש כמו להפיץ אותו בהבלחות. ביני לבין… להמשך קריאה
16 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
הסרט שסגר את הניינטיז באוסקר היה שינוי די משמעותי מאילו שאפיינו את אותו העשור. "אמריקן ביוטי" (American Beauty) בלם את הרצף הרומנטי הארוך ביותר בתולדות האוסקר, זה שהתחיל עם "פורסט גאמפ" ב-1994, וגם היה לסרט הראשון מאז "שתיקת הכבשים" ב-1991 שעלילתו מתרחשת בשנת יציאתו ולא בתקופה קדומה יותר, שעוסק ספציפית באמריקה העכשווית. אולפן הקולנוע דרימוורקס, שהוקם על ידי סטיבן ספילברג,… להמשך קריאה
15 במרץ 2018 מאת אורון שמיר
רק שני סרטים היו אמיצים מספיק להגיע אל בתי הקולנוע בשבוע שלפני מבול סרטי חג הפסח, אז צפו למהדורה ארוכה מהרגיל של המדור בשבוע הבא. הפעם חיברתי אל צמד סרטי האקשן שנשמעים כמו סרטים מפעם, עם או בלי קשר למקור, גם את סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הצרפתי עליו כתבנו ממש אתמול. תאריך היציאה הרשמי שלו הוא ה-22 אבל יש… להמשך קריאה
14 במרץ 2018 מאת מערכת סריטה
אמש נפתחה חגיגית המהדורה ה-15 של פסטיבל הקולנוע הצרפתי, הוותיק מבין אירועי הקולנוע המוקדשים לפרנקופוניה וזה שלא כולל רק קומדיות בתוכניה שלו. התזמון אומר שאנחנו כבר באיחור עם ההמלצות, או שאולי הגענו בדיוק בזמן. בכל מקרה, הפסטיבל כאן כדי להישאר ואחרי הפתיחה אתמול (13 במרץ) אפשר יהיה להנות מן ההיצע השנתי שלו עד ה-7 באפריל בסינמטקים ברחבי הארץ - תל אביב,… להמשך קריאה
13 במרץ 2018 מאת לירון סיני
אחד הדברים שהופכים את ז'אנר האימה למרתק במיוחד בעיניי, היא העובדה שהוא אמור לעורר רתיעה ודחייה. הוא לא מבדר באופן חד משמעי כמו קומדיה, ואין לו את העידון של מתח. מדובר בסוגה שמעמתת אותנו באופן חוזר ולפעמים אגרסיבי עם הפחדים שלנו, ומאפשרת לחוות אותם בצורה מבוקרת בסביבה בטוחה בתוספת פופקורן. נוסף על הרובד הגלוי של הפחדים שהם מציגים - פלישה… להמשך קריאה
12 במרץ 2018 מאת אורון שמיר
אחרי שבועיים וחצי בהם הוא מקרטע בקופות הכרטיסים בארצות הברית, מגיע העיבוד הקולנועי לספרו של ג׳ף ונדרמיר לישראל ישירות לספרייה המקוונת של נטפליקס. זו נקודת הפתיחה עימה צריך להתמודד הסרט ״Annihilation״, אבל היא לא זו שמגיעה ליצירה מרתקת ומיוחדת כמוהו. מכורח הנסיבות, בכל העולם מלבד סין וצפון-אמריקה בהן מוקרן הסרט בבתי הקולנוע, החליטו אולפני פרמאונט לוותר על הפצה באולמות. כך… להמשך קריאה
11 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
באופן לא מאוד רשמי נוצרה בסריטה מין סדרת פוסטים שזכתה לתגית "מותגי האימה הגדולים". היא כוללת את "המנסרים מטקסס", "סיוט ברחוב אלם", "פולטרגייסט" ו"פסיכו", כשעכשיו מצטרף אליה בתרועות ובסיבובי ראש מלאים מותג "מגרש השדים". כן, יש לסרט המפורסם שני סיקוולים ושני פריקוולים. שהם בעצם אותו הסרט. חכו עם זה, אני אסביר בהמשך. האמת היא שהתואר "מותגי האימה הגדולים" קצת, ובכן,… להמשך קריאה
9 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
מאוד משעשע איך לעיתים הסרטים הכי זניחים מייצרים את הזכיות הכי משמעותיות. "שייקספיר מאוהב" (Shakespeare in Love) הוא בדיוק כזה. על פניו, קומדיה רומנטית חביבה להפליא ונטולת משקל, מסוג ה"ליהנות ולשכוח", כזו שאין לה שום חשיבות בדברי ימי הקולנוע או השפעה ארוכת טווח על הסרטים שיבואו לאחריה, אבל כן הופכת להיות סיפור לא קטן בתולדות הפרס ההוליוודי. קודם כל, עם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות