סריטה מתכוננים לקיץ: ציפיות וחששות
4 באפריל 2012 מאת אור סיגוליכשזה מגיע לקולנוע, תמיד נראה שהקיץ מקדים. ברגע שהופצצנו בכל מיני "ג'ון קרטר", "רחוב ג'אמפ 21" ו"זעם הטיטאנים" למיניהם אין פלא שחופש פסח נראה כמו החופש הגדול.
אבל האמת היא שהקיץ – אולי עונת הקולנוע הארוכה מכולן – טרם הגיע למחוזותינו והסרטים הכבדים של האולפנים ההוליוודיים עוד מתכננים את ההתקפה שלהם על חוש הראייה, השמיעה והכלכלה שלנו. וזה תמיד די מסקרן. אנחנו כבר למודי אכזבות מקיצים קולנועיים אבל משום מה מתרגשים כמו ילדים קטנים כשעוד רימייק לגיבור-על שאהבנו ביסודי אמור להתחיל מחדש את נסיונותיו לרכוש את לב הקהל הצעיר, או כשבמאי שפעם אחרונה עשה סרט טוב בתחילת הניינטיז עושה קולות של חוזר לכושר.
זוהי אותה מנגינה ואנחנו יושבים ומחכים לה שתתחיל.
חלקינו מתכוננים לקיץ בחדרי הכושר, חלקינו מחפשים אהבה חדשה, חלקינו עושים תכניות לחו"ל. ב"סריטה" אנחנו מציינים את בואו של הקיץ במבט נרגש אך חושש אל העתיד המצפה לנו.
כל אחד משלושתנו בחר את סרט הקיץ שהוא לא יכול יותר לחכות לו, ואת הסרט שהוא הכי מפחד שיאכזב.
התוצאות לפניכם.
אור
הסרט שאני הכי מחכה לו הקיץ:
"פיראנה 3DD"
הדבר הכי טוב שיצא מכל עניין התלת מימד הבזוי הזה הוא ההפצה הישראלית של "פיראנה", הסרט שביים אלכסנדרה אז'ה ב2010. לא כי התלת מימד של הזוועתון הזה היה שווה משהו – אולי אפילו להפך – אבל סביר להניח שאלמלא הצגתו בשלושה מימדים, מפיצינו היו מוותרים עליו. ב2010 כל סרט שנעשה בתלת מימד הגיע גם אלינו, כנראה כי מחיר כרטיסו גבוה יותר וסביר שיכסה את ההשקעה. גם אם מדובר בסרט טראש המוגבל לגיל 14 ומעלה.
"פיראנה" תפס אותי לא מוכן. בגלל ההפצה המקומית שלו לא חשבתי שהוא מסוג הסרטים שהולכים על הקצה. סרטי אימה קיצוניים לא מגיעים לארץ בערך מאז "המסור", פחות או יותר. אני צפיתי בסרט ביס פלאנט, מוקף בכמה צופים שלדעתי עדיין לא ראו את גיל 14 אפילו מאז, והתאהבתי. סרטו של אז'ה היה מבחינתי אחד משיאי השנה ואחת הצפיות הכיפיות שאני זוכר.
על פניו, עדיף יהיה לי לא לצפות לסרט ההמשך. בתאכלס, מלבד רסיסים מצוות השחקנים המקורי והפיראנות אין שום קשר לסרט הקודם. הבמאי, התסריטאים, הצלם והעורך, כולם הוחלפו. חלק מהכיף בסרטי המשך הוא שגם האנשים מאחורי הקלעים שבים למלאכה. מצד שני, הטריילר הנפלא, השם מעולה, הופעתו של דיויד האסלהוף מבטיחה טובות ויותר מהכל: זכרון השמחה שבא אלי בשנת 2010 לא נותן לי מנוח. "פיראנה 3DD" הוא בקלות הסרט שאני הכי מחכה לו הקיץ. ואולי גם השנה.
הסרט שאני הכי מפחד ממנו הקיץ:
"ספיידרמן המופלא"
על אף היותי ארכנופוב – ואולי בגלל – ספיידרמן היה גיבור העל האהוב עלי בילדותי. תוסיפו לו את אשת האש ואיש הקרח (חבריו המופלאים) והנה לכם סדרת האנימציה החביבה עלי בשנותי הראשונות.
את מה שסם ריימי עשה לפרנצ'ייז העדפתי להדחיק ולכן אני באמת תומך בכך שתינתן הזדמנות נוספת לפיטר פארקר למחוק את החרפה של השלישייה הקודמת. אבל אני עדיין חושש שקצת מוקדם מדי לזה ואני גם חרד לשני האנשים שמובילים את הסרט: אנדרו גארפילד ומארק ווב. גארפילד קנה אותי עוד ב"בוי A" לפני "ד"ר פרנאסוס" ו"הרשת החברתית" ואני רוצה לראות אותו גדל לאחד השחקנים המצטיינים שלנו. ווב ביים את "500 ימים עם סאמר" שאולי לא בדיוק מקוטלג תחת "קלאסיקה", אבל היה שם משהו מאוד מבטיח. אם ספיידרמן החדש ייפול על האף – ויש סבירות שכך יקרה – האכזבה תהיה קשה לי עוד יותר מכל סרט אחר. לאמה סטון אני לא דואג, אגב. היא תצא טוב מהכל.
עופר
הסרט שאני הכי מחכה לו הקיץ:
"הנוקמים" ("The Avengers")
אם "הנוקמים" ייכשל, יכולה להיות לכך השלכה הרת גורל על עתיד ההפקה בהוליווד. אחרי הכל, נדיר לראות סרט קיץ ש-5 סרטי קיץ אחרים (שני סרטי אירון מן, הענק הירוק, ת'ור וקפטן אמריקה) נוצרו בין היתר, או בעיקר, כדי להכין עבורו את הקרקע. למעשה, מדובר במהלך שיווקי של כמה שנים טובות המתנקז לסרט אחד. תוסיפו לכך נוכחות של בערך 8 כוכבי קולנוע (זה אם לא סופרים את הקול של פול באטני ואת קובי סמולדרס ככוכבת קולנוע) ששניים מהם, רוברט דאוני ג'וניור וסמואל ל. ג'קסון הם מן השחקנים היחידים שיתכן שאנשים עוד הולכים לראות סרט רק בשבילם – ותבינו את גדול הצפיות. תבינו גם שיהיו אנשים שיתאכזבו מן הסרט הזה, לא משנה מה. השאלה היא רק אילו אנשים אלו יהיו. האם אלו שירגישו כי כל הבילד-אפ הזה היה בשביל מעט מדי, אלו שירגישו כי הסרט לא נאמן מספיק לקומיקס עליו הוא מבוסס או אלו אשר יחשבו כי אין בסרט מספיק מן הסגנון הייחודי של הבמאי/תסריטאי ג'וס ווידון, הידוע בתור אלוהים בפני קבוצה של לא מעט אנשים. סביר שלהניח שנשמע קולות של אכזבה מנציגי כל המחנות (קראו עוד על כך בפסקה של אורון בהמשך), וסביר יותר שאני אוהב את הסרט מאוד. זאת משום שנהניתי במידה זו או אחרת מכל הסרטים שקדמו לו וגם מכל הפרוייקטים הקודמים בהם היה מעורב ווידון. מפני שאני חושב כי הסגנון הכתיבה שלו, בתוספות עידון הנובע מן החומר וקהל היעד של "כל המשפחה", הוא בדיוק מה שסדרת גיבורי על צריכה. יחד עם מינון של רוברט דאוני ג'וניור. מכיוון שהסצנה שבאה אחרי הכותרות ב"ת'ור", אותה כתב וביים ויידון, הייתה בעיניי הדבר הכי טוב בסרט. וגם כי הולכת להיות סצנת אקשן בה הענק הירוק, איירון מן, ת'ור, קפטן אמריקה, הוק-איי וסקרלט ג'והנסון בלבוש צמוד יילחמו במפלצת ענקית. נדמה שזו ההגדרה המילונית של "דברים שכיף לראות בסרט קיץ". מאוד לא בטוח שזה יהיה הסרט הכי טוב של העונה (נחשו על איזה סרט אורון כתב) אבל זה בהחלט נראה כמו ההימור הבטוח.
הסרט שאני הכי מפחד ממנו הקיץ:
"זהות אחרת" ("The Bourne Legacy")
האם סרט שיוצא בישראל בספטמבר עדיין נחשב כסרט קיץ? מכיוון שבארה"ב הוא יוצא באוגוסט והוא מבוסס על אחת מסדרות הפעולה-ריגול הכי טובות בהיסטוריה, או לפחות בעשור האחרון, נאמר שכן. מן הצד החיובי: חזרה ליקום של ג'ייסון בורן, יקום עם הגיון פנימי חכם ומרתק שמהווה גם ביקורת לא ממש סמויה על הממשל בימינו. טוני גילרוי, שהיה מעורב בכל תסריטי הסדרה עד כה, חוזר לכתוב ועובר גם לביים. יש שם את רייצ'ל ווייז ואדוארד נורטון. אז למה החשש?
פול גרינגראס, הבמאי של שני החלקים הקודמים והיותר טובים בסדרה, לא מעורב הפעם. והרקורד של גילרוי בבימוי מראה חולשה דווקא בקטעי הפעולה, שהם הלב של הסדרה. מה גם שהסרט הזה לא מבוסס על ספריו של רוברט לודלום, שיש שיטענו כי הם המקור למורכבות היחסית של הסרטים. וישנה גם את הסיבה הפעוטה של סרט על ג'ייסון בורן בלי פאקינג ג'ייסון בורן. הרי הסדרה הצליחה לא רק כי היא הייתה ערוכה מעולה וסיפרה סיפור מותח, אלא כי היה לה גיבור ראשי טוב שמגולם בידי כוכב קולנוע כריזמטי וייחודי כמאט דיימון. ג'רמי ראנר הוא שחקן טוב, אבל אני ממש בספק אם יש לו את התכונות ההופכות שחקן לכוכב (הוא יהיה גם ב"הנוקמים" אבל כחלק מקאסט רחב בהרבה). הסרט הזה יכול להיות קצת גדול עליו. מה גם שאוגוסט הוא חודש בו המפיצים האמריקאים נוטים להפיץ סרטים שהם לא מאמנים בהם.
אורון
הסרט שאני הכי מחכה לו הקיץ:
"עליית האביר האפל" ("The Dark Knight Rises")
סיפור האהבה בין כריסטופר נולאן וביני כבר ודאי ידוע ומוכר לקוראיי הבלוג (אם לא, הנה תקציר מקוצר). והוא גם לא חד צדדי, כפי שנהוג לחשוב. הו לא. בממוצע של כל שנתיים בערך, כריסטופר נולאן שב ומזכיר לי למה הוא הקולנוען היחיד בתבל שאני סומך עליו בעיניים עצומות עוד לפני שצילם פריים אחד מהסרט החדש שלו או כתב מילה בתסריט – הוא פשוט תמיד מקיים. סלע איתן של יציבות, לעולם לא מאכזב. מצד אחד, אפשר לקחת את זה למקום של חשש ולדרג את הסרט גבוה בפוטנציאל העלולים-לפשל, שהרי הציפיות שלי כרגע יכולות להקיף את כדור הארץ מאה פעמים ועוד קצת. מאידך, למה שמישהו שפשוט לא מסוגל להוציא סרט שאני לא אוהב יעשה זאת דווקא עכשיו, בהזדמנות המושלמת להצליח? אין סיבה. אני אופטימי, על גבול הזחיחות לגביי החלק הנועל של טרילוגיית בטמן המחודשת. להבדיל מבאטמן, איש התחת, בטמן הוא גיבור-העל עליו גדלתי ואותו ראיתי נשחט בידי שני במאים חסרי כשרון (כן, שניהם) שאפילו לא הצליחו להשלים טרילוגיה מרוב שהחזון שלהם לייצוג קולנועי של איש העטלף היה עלוב. נולאן יסגור את הטרילוגיה כמו שרק הוא מבין, ועל-פי הקדימונים והשמועות יש סיכוי שהוא יעשה זאת באופן הכי לא קונבנציונאלי שיש – מפלתו של הגיבור, הקץ לויג'לנטיות בעולם מושחת של הליכה בתלם. הכל פשוט כל-כך מרגש אותי בסרט הזה, מהליהוק של ביין לנבל הראשי, דרך הליהוק של טום הארדי לתפקיד הזה וכלה בליהוקים אחרים, אם למנות אספקט אחד בלבד. אבל מה שהכי מרגש אותי אלה הזכרונות מהתקופה המקבילה לפני "האביר האפל". אל "באטמן מתחיל" הגעתי יחסית בלי ציפיות ומיד הכתרתי אותו בתור סרט הבטמן הטוב אי פעם. אל ממשיכו כבר הגעתי עם ציפיות מרחיקות לכת, ובכל זאת הופתעתי לטובה. הרגשתי כאילו אני צופה ב"סנדק" של דורי. ממש כך. או שזו אולי ההתרגשות הילדותית, זו שגרמה לי לכתוב את כל זה בתור פאנבוי נחרץ במיוחד, אשר מדברת דרך אצבעותיי הרועדות קלות.
אגב, יש לי הרבה טוענים לכתר, כמו "אמיצה", או "ספיידרמן המופלא" (שכמו אור, גם אני מפחד שיבאס) ובאופק – "לופר", "גרביטציה" ו-"ההוביט", אם למנות כמה. אבל "עליית האביר האפל" הותיר את כולם מאחור, עם תחושת בונוס של "2012 הולכת להיות שנה חזקה למדי, הא?".
הסרט שאני הכי מפחד ממנו הקיץ:
"הנוקמים" ("The Avengers")
סימן מבשר טובות – היה לי מאוד קשה למצוא סרט שיאכלס את המשבצת הבעייתית הזו של אכזבה פוטנציאלית. מצד אחד, אני באמת סומך על הסרטים שהזכרתי לעיל, ואידך, כל-כך לא אכפת לי מרוב רובם של להיטי הקיץ האפשריים הנוספים, עד כי אני מגיע אליהם נטול ציפיות לחלוטין. "גברים בשחור 3", למשל, גם נראה פח וגם ממש לא יקר לליבי. גם אל "הנוקמים" חשבתי שאגיע נטול ציפיות לגמרי. הוא בהחלט היה נשמע מגניב לגמרי ואולי אפילו די היסטורי, בתור הסופר-גרופ, או המגה-מיקס, הגדול הראשון של עידן סרטי הקומיקס החדשים. מה גם שאני בהחלט מחבב את "איירון מן" (אם כי פחות משאר האנושות, נראה לי), נהניתי ב"קפטן אמריקה" ויהיה לי נחמד לראות האלק קולנועי ראוי סוף סוף. אבל לכסוס ציפורניים? לא מספיק אכפת לי. כלומר, היה. הטריילרים הראשונים עוררו אצלי אדישות כללית, אבל אז הגיעו הקדימון ששינה את יחסי אל האוונג'רס. בסיומו, מצאתי את עצמי מצפה לסרט הזה, למרות שברציונל אני יודע שיש לו את כל הסיכויים לקרוס.
קודם כל, סיפור המסגרת הוא של "ת'ור", ללא ספק החלש מבין הסרטים המקדימים וגיבור-העל המשעמם ביקום (הפרטי שלי). גם הנבל יבוא משם. אז מצד אחד, ברור שצריך ללכת ממש רחוק בשביל למצוא באד-גאי שיצדיק את הקמתו של צוות גיבורי-על. מצד שני, אלים מהמיתולוגיה הנורדית כבר לא עושים לי את זה אחרי הטיפול שזכו לו בסרטו של קנת' בראנה. כולי תקווה שג'וס ווידון יידע להתמודד עם זה בהומור הנחוץ, כמו בסצינה הג'יימס-בונדית שנחשפה בטריילר, בה טוני סטארק מדבר עם לוקי הנבל על כוס משקה. מה שמעביר אותי אל החשש האמיתי שלי – עמדת הבמאי/תסריטאי. ולפני שאתם עוברים לבלוגים אחרים, בהם סוגדים לווידון, פשוט תענו לי בכנות – מתי ראיתם בלוקבאסטר מוצלח של הבחור? התשובה היא אף פעם, כי זו הפעם הראשונה שלו. ובתור מישהו שלא אהב את "באפי", לא התלהב מ"פיירפליי" ובאופן כללי מחזיק מווידון דיאלוגיסט בחסד ותו לא – אני לא סומך עליו במאה אחוז (וזאת בניגוד לעופר, כפי שקראתם). מצד שני, הוא כן חתום על סרט החלליות הטוב האחרון שנראה בקולנוע – "סרניטי". והיו יכולים להפקיד את המשימה בידיים הרבה הרבה פחות מיומנות או ראויות. נקווה פשוט שיהיה מספיק איירון מן בשביל לא לשים לב לשאר. אוף איתכם אולפנים, באמת הייתם חייבים להוציא טריילר מצויין? לא יכולנו בלי זה? אם אתאכזב, זה כל-כך באשמתכם.
אוקיי, עכשיו תורכן ותורכם – איך נראה הקיץ הקולנועי המתקרב בפרט, או שנת 2012 בכלל, מנקודת המבט של איזור התגובות?
פיראנה 3dd נשמע כמו הסרט הגרוע בהיסטוריה. אם כל הכבוד למודעות העצמית שלו לטראש ולרצונם של המפיקים לעשות סרט כיפי, זה היה מעורר רחמים בפעם הראשונה. בפעם השניה זה פשוט עצוב. אפילו יותר גרוע מ"נחשים על המטוס". "עליית האביר האפל" ו "פרומיטאוס" הם הסרטים המרכזיים לקיץ. לדעתי לפחות…
כתבה מצויינת, כרגיל.
שני דברים:
1. כל הסרטים של ג'ייסון בורן יצאו בארה"ב באוגוסט ואז בארץ בספטמבר (חוץ מהשלישי).
2. מצד שני, דווקא הדעה של עופר הכי זהה לשלי.
גם ממתי פיראה 3D נחשב סרט אימה? זו קומדית אימה במקרה הטוב. וקומדיות אימה הן נחותות מטבען. ראו זומבילנד לאחרונה. טאקר ודייל היחידים לאחרונה שלפחות ניסו לעשות משהו מעניין בזאנר.
אוקי, לזה אני חייב לענות.
כמובן שעל עניין של טעם אין מה להתווכח. אני מת על "זומבילנד" אבל כפי שנוכחתי לגלות לאחרונה, לא כולם מסכימים אתי.
לעומת זאת, שאר הטענות שלך כבר ממש בעיתיות.
קודם כל אתה לא יכול להגיד ש"פיראנה" הוא לא סרט אימה ואז בכל זאת להגדיר אותו כסרט אימה שלוש מילים לאחר מכן. זה כשל לוגי. אתה יודע מה המשותף בין "סרט אימה" ל"קומדית אימה"? התשובה היא "אימה". הלאה.
להגדיר תת-ז'אנר שלם כ"נחות מטבעו" זה בכלל מוזר. אתה יודע מה שני הדברים שהכי קשה לעשות בקולנוע (או בטלוויזיה או בספרות או בתיאטרון)? להצחיק ולהפחיד. ואת זה אני דווקא אומר מנסיון. זה נורא קשה, ואם יש סרט שמצליח לעשות את שניהם זה ברמת הפלאי. נכון, הרבה מתוך קומדיות האימה הן זבל שלא יתואר (שוב, עניין של טעם וכו) אבל להכליל סרטים שמנסים לתקוף בשתי החזיתות הכי קשות של הפעלת הקהל כ"נחותות מטבען" זה בעיקר מראה על חוסר הבנה.
הסרט שאני הכי מצפה לו זה "אמיצה". סרט אנימציה מקורי חדש של פיקסאר. מה צריך להרחיב?
בקשר לפחד מן "ספיידרמן המופלא" – איך לעזאזל הטענה ש"עבר קצת מדי זמן מהסרט האחרון" יכולה לגרום לחששות? אם הסרט היה יוצא ב2018 הוא היה הופך ליותר טוב. אני שואל ברצינות, אגב – ראיתי לא מעט טענות כאלו ופשוט לא הבנתי. אשמח אם תענה לי.
כתבה מצויינת.
אני ממש לא הבנתי על מה ולמה התפעלת מפיראנה , לדעתי הסרט הזה לא אמר כלום , חוץ מנפילת הקריירה של קלי ברוק.
זה מוזר – עד אתמול חייתי בעולם בו "פיראנה 3D" היה אחד הסרטים הטובים של 2010. כיפי, טראשי, מופרך, חסר יומרות אבל בכל זאת קולנועי להפליא – כאלה דברים. זה היה קונצנזוס בקרב חבריי (אבל לא רק), ומשום מה חשבתי שזה משהו כלל עולמי כזה… מישהו רוצה להסביר את השנאה לפיראנה, בעזרת מינוחים יותר מתוחכמים מ"גרוע"? או שנסווג תחת "עניין של טעם" ונמשיך הלאה?
כמו כן – היי היי, עד "זומבילנד"!
עלייתו של האביר האפל- גם הסרט שאני הכי מצפה לו וגם הסרט שאני הכי מפחד ממנו.
הכי מצפה לו- כי אני מסכים על כל מילה של אורון על נולאן ועל הסרטים שלו.
הכי מפחד- כיגם בתוך הסרטים של נולאן יש טובים יותר ויש טובים פחות (יחסית). האביר האפל היה לדעתי הטוב שבהם, אם לא הסרט הטוב בהיסטוריה ככלל, ולא, אורון, אתה לא נשמע כמו פאנבוי. אני בקושי רב מאמין שאפשר להתעלות עליו, ואם הסרט השלישי בטרילוגינ לא מתעלה על השני, זה קצת מבאס.
חוצמזה, ב'האביר האפל' הבד גייז היו מלאי עומק פסיכולוגי ופילוסופי. אבל מה כאן? מה יהיה העומק של ביין? הוא נשמע כמו סתם מישהו מאד חזק ומאד אלים, בלי איזה מסר מיוחד.
עוד נקודה: נולאן כידוע קופח מאד באוסקרים. אני עם כל המעריצים מצפים שעלייתו של האביר האפל יקח שפע של אוסקרים, גם כפיצוי על כל אלה שלא הוענקו ל'האביר האפל'. אם הסרט יהיה מאכזב, אז חוץ מהבאסה, נולאן גם יפסיד את האוסקרים שכל כך מגיעים לו, שזה עוד יותר באסה.
וואי איזה לחץ, שיצא כבר הסרט הזה!
לגביי ביין – הוא אחד הנבלים המוצלחים בעולם של בטמן. חוץ מהכוח שלו הוא גם חכם בצורה בלתי רגילה, מהמוחות היותר מבריקים שבטמן נאלץ להתמודד עימם. והוא אפילו ניצח אותו פעם, הישג די נדיר. ממליץ לקרוא עליו קצת בויקיפדיה, לפחות. מה שכן, אני לא יודע איזו תימה הוא ייצג, אבל תמיד סומך על נולאן.
בעניין האוסקרים – אני מפנטז על שחזור מקרה "שיבת המלך"… אבל אסתפק במועמדויות. רציניות.
והמילה "לחץ" פשוט כל-כך מתאימה בהקשר שלי ושל הסרט כרגע שאין לי ברירה אלא לגנוב אותה לאיזה טקסט שאכתוב על "עליית האביר האפל" לפני/אחרי שיצא. אז תודה מראש 🙂
לגבי ביין, קראתי עליו בויקיפדיה. מתוך כסיסת ציפורניים לקראת הסרט הזה, אין לי מה לעשות אלא לקרוא שוב ושוב על הדמויות שעתידות להרכיב אותו. ולזה הדיוק התכוונתי, זה שהוא ניצח את באטמן פעם זה מרשים וזה שהוא חכם והכל, אבל זה שאתה סופרמן זה עדיין לא אומר שאתה מעניין. אני פשוט מסוקרן לראות איך נולאן יפתח אותו. ברצותי לציין שב'אינספשן', עם כל מגניבותו ופומפוזיותו, הדמויות היו מאד שטוחות ולא מפותחות. מה שמראה שנולאן לא תמיד מושלם. כמובן- שזה היה הסרט הראשון בלי ג'ונתן, אז אולי זו הסיבה.
בנוגע לגניבה, לכבוד הוא לי.