• סרטים חדשים: ״הפורצת״ של הגר בן אשר
  • ארבעים ושבעה מטר
  • ״סוף טוב״, סקירה לסרטו של מיכאל האנקה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 52
  • מחשבות נוספות על ״בלייד ראנר 2049״
  • רצח באוריינט אקספרס
  • בשם בתי
  • האוורסט של הסינפיליה - Out 1
  • תור: ראגנארוק
  • סרטי רוחות לא כולל אימה: מצעד הרפאים של סריטה

עלו השבוע: "חייבים לדבר על קווין", "נערה עם קעקוע דרקון (גרסה אמריקאית)", "הדיירת" ו-"ג'ורג' הריסון: חי בעולם חומרני"

30 בדצמבר 2011 מאת אורון שמיר

סוף השבוע הקרוב הוא אולי האחרון לשנת 2011, אבל הוא גם סוף שבוע רגיל לכל דבר בבתי הקולנוע. כלומר, סרטים חדשים עולים לאקרנים – ארבעה כאלה, ליתר דיוק. לפחות חצי מהם יסוקרו כאן עוד במהלך הסופש.

הראשון שבהם מסתמן כקונצנזוס בבלוג. לפחות ארבעה מבין אלה שכותבים כאן התעלפו ממנו במידה כזו או אחרת, כך שאני יכול להבטיח יותר מטקסט אחד על "חייבים לדבר על קווין" ("We Need to Talk About Kevin"), סרטה של לין רמזי ("Ratcatcher") על-פי ספרה של ליונל שרייבר. במרכזו ניצבת מערכת היחסים הסבוכה בין אם (טילדה סווינטון) לבנה (עזרא מילר), על רקע תקרית בה היה מעורב הנער המתבגר, אשר טיבה נחשף רק בסיום. ג'ון סי ריילי מגלם את אבי המשפחה. בואו נגיד שזה לא נשמע מרתק במיוחד, אבל מדובר ביצירת פאר של ממש.

סרט נוסף בעל פרופיל גבוה הוא "נערה עם קעקוע דרקון (גרסה אמריקאית)" ("The Girl with the Dragon Tattoo"). את הקטע של לכתוב גרסה אמריקאית בסוגריים לא אני המצאתי, זהו שמו הרשמי של הסרט, אשר נועד כדי להבדילו מן העיבודים השבדים לספרו הפופולרי של סטיג לארסון. את העלילה אתם מכירים, וגם את הגיבורה – ליסבת סאנדר, הפעם בגילומה של רוני מארה ("הרשת החברתית"). אם לא, אז מדובר בהאקרית עם הרבה פירסינג שמסייעת לעיתונאי לפתור תעלומה רבת שנים. עוד מככבים: דניאל קרייג, כריסטופר פלאמר, רובין רייט וסטאלן סקארסגארד. סטיבן זיליאן ("מאניבול") אחראי לאדפטציה והבמאי הוא דייויד פינצ'ר, אשר זונח את הנסיונות לזכות באוסקר עם סרטים כמו "בנג'מין באטן" או "הרשת החברתית" וחוזר למקורותיו האפלים. חכו לסקירה של אור כדי לדעת האם הצליח לו.

במאי גדול נוסף המציג סרט חדש השבוע הוא מרטין סקורסזה, עם הפרוייקט הדוקומנטרי בן שלוש וחצי השעות על החיפושית השקטה. "ג'ורג' הריסון: חי בעולם חומרני" ("George Harrison: Living in the Material World") ינסה לשפוך אור על מקומה של הרוחניות בחייו של האמן. ומי שראה, למשל, את "No Direction Home: Bob Dylan" של מרטי, ודאי ייזכר ביכולת שלו לחשוף זוויות מעניינות בסיפורם של מוזיקאים מפורסמים. האמת, לשני הסרטים יש אפילו אורך זהה – 208 דקות. מעניין אם זה מקרי.

הסרט האחרון להיום נקרא "הדיירת" ("The Resident") והוא מותחן בעל אופי קריפי. הילרי סוואנק מגלמת רופאה ניו יורקית אשר נכנסת לגור בלופט החדש שלה בברוקלין, ומתחילה לחשוד שהיא לא לבד שם. ג'פרי דין מורגן מגלם את בעל הבית של הדיירת המפוחדת. הבמאי שמו אנטי יוקינן, אבל הוא דווקא נראה בחור חיובי.

עד לבואן של הסקירות, איזור התגובות פתוח לדעות שלכן ושלכם על הסרטים הללו. או לסיפורים על התוכניות לסילבסטר, מה שמתחשק יותר.

השאר תגובה