• סרטים חדשים: ״אנחנו״ החדש והמצופה של ג׳ורדן פיל
  • מה לראות בפסטיבל הקולנוע האפריקאי 2019
  • ״אהבה, מוות ורובוטים״, סקירה לסדרה הנטפליקסית
  • מחשבות נוספות על ״מילים נרדפות״ של נדב לפיד
  • Triple Threat סקירה לסרט אמנויות הלחימה
  • אנחנו
  • משולש הגבולות
  • The Kid Who Would Be King :מחכים לתרגום
  • ״נערה״, סקירה
  • מה לראות בפסטיבל הקולנוע הצרפתי 2019
  • מצעד המבקרים להופעות האימה הגדולות בכל הזמנים
  • מצעד המבקרים להופעות האימה הגדולות בכל הזמנים
  • נעלמים
  • ״פרנהייט 11/9״, סקירה
  • ״המין החזק״, סקירה
  • סקירה ,
  • ״קפטן מארוול״, סקירה
  • ספר חדש: ״מבוא לאהבה - הסרטים של משה מזרחי״
  • המלצות סינמטקים: מהדורת חודש מרץ

עלו השבוע: "פלייאוף", "ג'ק וג'יל", "נשק של תקווה" ו-"רודף צדק"

24 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר

ארבעה סרטים חדשים עולים היום לאקרנים. קצת יותר אם אתם שואלים אתרים אחרים, חלקם מהימנים בדרך כלל. אבל כל עוד לא הצלחתי להזמין אליהם כרטיסים או למצוא אותם משובצים להקרנות, כנראה שהם ימתינו למועד האמיתי. נסתפק ברביעייה הבאה.

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה מראשיתו, ודאי יודע שאני ממש לא אוהב לקטול סרטים. בטח שלא ישראלים. לכן, אני שב ומתלבט בקול רם האם להעלות סקירה על "פלייאוף", סרטו החדש של ערן ריקליס המבוסס בחופשיות על סיפור חייו של רלף קליין ז"ל. מאוד בחופשיות. בואו נגיד שלדמות הראשית בכלל קוראים מקס שטולר (דני יוסטון), גם הוא מאמן כדורסל אגדי שזכה בשתי אליפויות אירופה עם מכבי תל אביב בכדורסל וכעת לקח על עצמו את האתגר של אימון נבחרת מערב גרמניה (הסרט מתרחש בשנת 1982). העובדה שהוא ניצול שואה הופכת את מניעיו לחשודים בעיניי המקומיים ואותו לבוגד בעיניי עם ישראל בכלל ומשפחתו שלו בפרט, אותם הותיר מאחור. בקצרה, אגיד שאני לא אוהד גדול של הסרט. כתבתי עליו גם ביקורת עבור עכבר העיר אונליין, אז מי שרוצה שיסור לשם. נשאיר זאת כך, בינתיים.

שלושת הסרטים הנותרים מגיעים אלינו מארה"ב. אדם סנדלר ממשיך בריטואל הקבוע שלו של שחרור סרט אחד בשנה, פשוט כי הוא מוכרח. ב"ג'ק וג'יל" ("Jack and Jill") הוא החליט לגלם גם את ג'ק, כשמו גן הוא, וגם את ג'יל, אחותו שבאה לבקר. ואם חשבתם שאדם סנדלר בפאה ושמלה זה מוזר, נספר גם שאל פאצ'ינו משחק בסרט את עצמו. והוא די בקטע של הסנדלרית…הידד. דניס דוגן, ביים, כרגיל ואת רוב שניידר אפשר למצוא בתחתית רשימת הקרדיטים. קצת מעליו: קייטי הולמס, דיינה קארבי (גארת' מ"עולמו של וויין") ושאקיל אוניל.

"נשק של תקווה" ("Machine Gun Preacher") הוא אחד מהסרטים האלה שאני קורא את שמם העברי לא נכון ואז צוחק על עצמי. זה קרה גם עם סרטו הקודם של הבמאי, מארק פורסטר, "קוואנטום של נחמה". יש לו קטע עם נשים ישראליות, אין ספק. סרטו הנוכחי עוקב אחר סוחר סמים משוקם ומתחזק (ג'רארד באטלר), אשר יוצא להגנתם של ילדים-חיילים סודנים. מייקל שאנון ומישל מונאהן מוסיפים לקאסט. גם במקרה של "רודף צדק" ("Seeking Justice") התקציר הבנאלי זוכה לעניין יחסי בזכות שמו של הבמאי – רוג'ר דונלדסון ("הגו'ב הבריטי"). ניקולס קייג' מגלם גבר המחפש נקמה בתוקפים של אשתו (ג'נוארי ג'ונס). עוד משתתפים: גאי פירס וג'ניפר קרפנטר.

נראה לי שאתרכז בהשלמות של סרטים משבועות קודמים. מה לגביכן ולגביכם?

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.