• פסטיבל חיפה 2022: מבט בתוכנייה המלאה
  • לוחמת
  • סרטים חדשים: ״משולש העצבות״ זוכה פסטיבל קאן
  • המרוץ לאוסקר בפרס הסרט הבינלאומי - חלק חמישי
  • פסטיבל חיפה 2022: ההמלצות (והאזהרות) של עופר
  • אימת החודש - ספטמבר 2022
  • ״תראו אותם רצים״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״קריוקי״ של משה רוזנטל מגיע לקולנוע
  • המתמודדים לאוסקר הבינלאומי הטוב ביותר - חלק ד
  • עושות נקמה
  • A24 מחכים לתרגום: מהדורת דאבל פיצ׳ר לסרטי
  • ״בחורים טובים״, סקירה לסרט החדש של ארז תדמור
  • כרטיס לגן עדן
  • סרטים חדשים: ״כרטיס לגן עדן״ עם רוברטס וקלוני
  • ״תא מספר 6״, סקירה לסרטו של יוהו קוסמאנן
  • ״לחיות את חייה״: סקירה ב-12 חלקים, פרולוג ואפילוג

פסטיבל חיפה 2011: היום השמיני

21 באוקטובר 2011 מאת אור סיגולי

יום קשה ומאכזב עבר על כוחותינו שבכרמל. יומיים לפני הסוף של הטירוף המופלא הזה, נקרו בדרכי אך ורק סרטים לא טובים. וכשאני כותב "לא טובים" אני סלחן. זה היה כל כך נורא שדחיתי את הצפייה ב"ריחוק" שאני כה מצפה לו ליום שבת, כדי שלא יקבל נאחס מכל התחושות של היום. גם התחרות הישראלית הסתיימה היום באנטי-קליימקס מהגיהנום עם הקרנת שני הסרטים האחרונים ברשימה. הזוכים יוכרזו מחר.
במקום סרט בעשר בלילה יצאתי לבירה עם חברי הפסטיבל היקרים שלי. קצת להירגע.

וככה זה נראה:

"מורגן"
Morgen
זה התחיל עם הנציג הרומני לאוסקר. זה היה הסרט היחיד שראיתי השנה באולם הסינמטק וישר כשנכנסתי נזכרתי למה. האולם הזה הוא בעל יכולות הקרנה ראויות ביותר אך הצפיפות שם גובלת בקלסטרופוביה. בנוסף, היחס הסלחני מדי של סדרני הפסטיבל למאחרים יצר מצב שאיזה חמור אחד וזוגתו האיומה – שניהם איחרו באיזה רבע שעה לסרט – סרבו להתפנות וכמנהג הישראלי הידוע ביקשו למנוע משאר האנשים לראות את הסרט על בסיס "אם אני לא יכול, אף אחד לא יוכל". זה הסתיים אחרי כמה דקות אבל אני כבר הייתי במוד עצבני ורוטן במיוחד וכל דבר בסרט עיצבן אותי. במיוחד אחת הדמויות הראשיות, מהגר טורקי, שבעיקר רציתי לקום ולהכות אותו נמרצות עד שירגע. לו רק ידעתי שזה יהיה הסרט הכי סביר של אותו היום.

"בראבו"
Baraboo
יצאתי אחרי רבע שעה.

"עד סוף הקיץ" / "ברקיע החמישי"
התחרות הישראלית הסתיימה היום בצורה הכי מאכזבת שיכולה להיות עם שני הסרטים הנ"ל. אני לצערי מכניס את שני הסרטים הללו תחת אותה כותרת מכיוון שבשניהם אני לא מצליח להבין איך לא קלטו – עוד  בשלב התסריט – ששום דבר טוב לא יכול לצאת מהם.
ואחרי המשפט הזה אני עוצר. אתם כבר יודעים שאנחנו ב"סריטה" לא נהנים לקטול סתם לצורך הקטילה, ואם אין לנו משהו מעניין לומר אנחנו פשוט מוותרים. בטח בסרטים ישראלים ובטח בסרטים ישראלים לפני הפצה. זו הסיבה בגינה לא קראתם הרבה במהלך השנה על "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן", "לא רואים עלייך", "רסיסי אהבה" ועוד כמה. אנחנו פשוט לא חושבים שזה לעניין.
אי לכך ובהתאם לזאת אני אוותר על דיון בשני הסרטים האלה. כאשר הם יצאו לקולנועים ויקבלו הזדמנות למצוא את הקהל שלהם, אז ארגיש נוח להביע את דעתי ולפתח דיון עליהם.

וכן, ככה נגמר היום שלי. זה היה יכול להיות מדכא אילולא פונדק "הדוב", הגולדסטאר, עירון, חגי, ענת וניר.

מחר היום הלפני אחרון ובו אצפה ב"אומץ" בבוקר, ארוץ לטקס הסיום, אראה עוד כמה סרטים ובסוף היום אדווח כהרגלי.

תגובות

  1. על מנת לאזן את הרושם ולהפריך את המחשבה כי בבלוג יש דעה אחידה, אני דווקא מצאתי דברים חיובים ב"ברקיע החמישי" ואהבתי את "לא רואים עלייך".

  2. איתן הגיב:

    וכדי עוד יותר לאזן – אני (באופן יוצא דופן הפעם) עם עופר. התרגשתי מ"ברקיע החמישי", ומאוד התרגשתי מ"לא רואים עלייך".

  3. Yaniv Eidelstein הגיב:

    להיעלב שלא אוזכרנו על תקן נוגדי דיכאון? :^)

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.