• אופיר 2017 - הימורי הזוכים
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 42
  • התנגשות
  • המלצות (ואזהרה) לסרטי באטמן המצוירים
  • זה
  • סרטים חדשים: ״יוצא מן הכלל״ של מישל הזנווציוס
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 41
  • פסטיבל ונציה 2017: דיווח שביעי ואחרון
  • ?DC מה צופן לנו העתיד הקולנועי של
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח שישי של עופר
  • פסטיבל ונציה 2017: דיווח חמישי של עופר
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח רביעי של עופר
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח שלישי של עופר
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח שני של עופר
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח ראשון של עופר
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 40
  • אימת החודש - אוגוסט 2017

פסטיבל חיפה 2011: היום השני

15 באוקטובר 2011 מאת אור סיגולי

בחמישה סרטים צפיתי ביומו השני של פסטיבל חיפה. ואם מוסיפים להם את "היו זמנים באנטוליה" ו"הבית הדומם" שראיתי במעוד מועד, אפשר להגיד שראיתי שבעה סרטים מתכניית הפסטיבל היומית. אבל זה לא הגון לעשות את זה, ולכן נסתפק בחמש.

היום התחיל בבאנג אדיר עם סרט מעולה. לצערי גיליתי בהמשך שזהו גם הסרט הבאמת טוב האחרון של היום.
לחצו כדי לקרוא על הסרטים ולדבר קצת על יום שבת.

"משתף פעולה"
Collaborator
אם לא היה זה רק היום השני של הפסטיבל וסרטים רבים עוד לפנינו, הייתי קם ומכריז שסרטו הראשון כבמאי של השחקן מרטין דונובון (או שכפי שנשמע מחלקים בקהל: "היי, זה לא הבחור מ'ווידס'?") הוא הפתעת הפסטיבל. אבל רק התחלנו אז אני אשתהה רגע עם התגיות.
לא שמעתי דבר וחצי דבר על הסרט האמריקני הזה. בסופה של ההקרנה תהיתי מדוע. קודם כל, דיויד מורס מוכיח שוב שהוא אולי השחקן הכי לא מוערך בהוליווד. ב"רץ אינדיאני" ו"שומר הדרך" מורס נתן שניים מהתפקידים הכי טובים של שנות התשעים. עם זאת, הפרצוף שלו מוכר לרוב מ"גרין מייל", "רוקדת בחשיכה" והסדרה "טרמה". אני באופן אישי חושב שמורס חייב לקבל קמפיין אוסקר לשחקן משנה על "משתף פעולה" ואני מוכן לשבת באוהל בשביל זה.
לא אסגיר את עלילת הסרט הקטן והמבריק הזה, על דיאלוגיו המעולים ועלילתו המצטיינת. אבל כן אומר שזהו סרט על לידתה של יצירה בראשו של האמן. כבר מתחילת הסרט אנו מוצאים את עצמינו צופים בצופים ובמהרה התפקידים המוגדרים של דמות, צופה, כותב והשראה הולכים ומסתבכים. אני אפילו אגדיל ואתן פרשנות משלי שכל מהלך הסרט למעשה קורה בתוך ראשו של רוברט, הדמות הראשית (דונובון). אבל זה כבר דיון לשלב אחר.
מתוך היומיים הראשונים, "משתף פעולה" הוא ההמלצה הגדולה ביותר שלי.

הקרנה נוספת: 16.10 בשעה 22:00

"אנחנו לא לבד"
תחרות הסרט הישראלי העלילתי נפתחה היום בשעה 14:00 בצוהריים עם סרט הביכורים של ליאור הר-לב שכתב יחד עם אחיו יזהר.
אני לא רוצה לכתוב הרבה על הסרט כי אין לו עוד הקרנות בפסטיבל ו-ודאי יקח זמן עד שישתחרר לקולנועים, אם בכלל, אז נדחה את הדיון לשלב ההפצה או לעונת פרסי אופיר של 2012, בה אני בטוח שלאוהד קנולר (שחקן ראשי) וישי אדר (מוזיקה) יהיה סיכוי לא רע. כל השאר… טוב, נדבר על זה בהמשך…

"השר"
L'exercice de l'Etat
ידעתי שזה יתפוצץ לי בפנים. זה היה הכי צפוי שבתוך פחות מיממה אחרי שהכרזתי (בפוסט הקודם) כמה אני מחבב דרמות פוליטיות, אני אפול על אחת שתשעמם לי את החיים. ככה זה תמיד קורה עם הצהרות החלטיות.
האמת ש"השר" מתחיל טוב. הדקות הראשונות של הסרט מרהיבות וסוחפות. כל מה שקורה לאחר מכן גרם לי בלבול ואי נוחות רבה. תראו, אני האחרון שיסרב לקבל אחריות אישית ואני בהחלט מוכן להאשים את האינטליגנציה המוגבלת שלי שכנראה לא הצליחה להתמודד עם עלילת הסרט. בתאכלס, כל מה שאני חוויתי הוא קלוז-אפים של צרפתים בחליפות צווחים זה לזה וזה על זה. לא היה לי מושג מי מנסה להשיג מה ממי ולמה. אז יכול להיות שזו אחת הסיבות למה אני מחזיק מ"השר" כצפייה מיותרת לחלוטין, מצד שני, ראיתי את "האלוהי" (Il Divo) של סורנטינו פעמיים, לא הבנתי כלום מכלום, ואני עדיין חושב שזו יצירת מופת.
שלב הקרדיטים הבהיר לי את הבעייתיות – מפיקי הסרט הם לא אחרים מאשר האחים דארדן, שכבר הגיעו לשלב שבו הם מקבלים פרס בפסטיבל קאן אפילו אם אין להם סרט בתחרות.
תקשיבו, אני ממש לא מסתדר עם השניים האלה. לא שהסגנון של "השר" מזכיר במשהו את הסגנון היבש-בכוונה של האחים הבלגים, אבל היי, זה יותר נוח מלהאשים את עצמי. ובכל זאת, אוליבייה גורמה, השחקן הראשי מסרטם היחידי של הדארדנים שבמהלכו לא היה לי צורך עז לפטר מישהו, "הבן", עושה תפקיד מצויין גם פה. אבל אולי אם היו מביאים את מאתייה אמראליק זה היה עוד יותר טוב…

הקרנה נוספת: 21.10 בשעה 19:30

"ילנה"
Elena
הסרט הרביעי של היום הוא בדיוק מסוג הסרטים שאליהם התייחסתי קצת בהקדמה של אתמול – זהו סרט שמצריך איזה יום-יומיים מחשבה והרהור, התפלמסות קלה עם שותף לצפייה ואז אפשר לסקר אותו כמו שצריך. אולי זה הניחוח האיכותי שמביא אתו הבמאי זוויאגניצב (שמסרטיו האחרים, "השיבה" ו"הגירוש", נהנתי באופן מאוד מוגבל), אולי זה עשרות הרפרנסים ל"החטא ועונשו", אולי השוטים המסתוריים והמערכה השלישית הסתומה. יש פה עבודה של במאי מאתגר ואינטליגנט שמנסה להגיד לנו משהו אך גם מסרב לעשות חיים קלים לצופיו.
"ילנה" הוא סרט שאפשר בקלות לכנותו 'מהפנט' והוא מצריך ריכוז ומחשבה. כרגע קשה לי להגיע להחלטה האם מדובר בסרט מעולה או זניח. הצפייה עצמה כן הייתה מעניינת וחוויתית (אם כי לא לכל אורכה) וגם הסרט הזה מתהדר בתפקיד ראשי מצויין, הפעם של השחקנית נאדז'דה מרקינה.

הקרנה נוספת: 16.10 בשעה 20:00

"שומר החוק"
The Guard
היום העמוס הזה הסתיים עם קראוד-פליזר שעליו השמועה שהוא הפך לסרט המרוויח ביותר בתולדות אירלנד. אז נתחיל בזה: אם יש פה אירים באולם, אנא עשו לעצמיכם טובה ועלו לחיפה להקרנה הבאה של הסרט (אם כי סביר להניח שהסרט ייצא להקרנות מסחריות במהלך השנה). אתם תשתינו על עצמכם מצחוק. אם אתם לא אירים ומשתייכים שלא באשמתכם לכל פלח אוכלוסייה אחר, גם לכם כדאי לראות את הסרט, אם כי סביר שתהנו פחות. אני מרגיש שפספסתי איזה 30 אחוז מהבדיחות בסרט מכיוון שלא הכרתי את הרפרנסים ההו-כה-איריים שמגיעים בקמ"ש מסחרר.
זהו סיפורו של שוטר בעיירת חוף אירית קטנה שלפתח דלתו מתגלגלת פרשיית פשע סוערת שכוללת את האף.בי.איי, סמים ומאפיונרים מסוכנים. זה היה יכול להיות טייק-אוף נחמד על קומדיית הפאר "הוט פאז" (או "שוטרים לוהטים" אם אתם רוצים להביך את עצמיכם) של אדגר רייט, אילולא ג'רי בויל, אותו שוטר המוביל את "שומר חוק", היה בדיוק ההפך הגמור מניקולאס איינג'ל (סיימון פג) של Hot Fuzz. בויל הוא שמן, עצלן, נטול מוטיבציה, מיזנטרופ, ובאופן כללי הפוך מרוב אנשי החוק בתולדות הקולנוע המסחרי. את בויל מגלם ברנדן גליסן והוא יוצר דמות שלא הייתי פוסל על הסף את האופציה שעוד תפתח סדרת סרטים בכיכובה.  גליסן ("ברוז'") מחזיק את כל הסרט על כתפיו ומביא אותו לשיאים די גבוהים. אמנם הסרט מאבד קצת מהניצוץ ככל שהוא מתקדם, אבל בכל מקרה מדובר בקומדיה כיפית ומצחיקה ממש.

הקרנה נוספת: 22.10 בשעה 20:00

ובפינתנו: מה כדאי לראות מחר, יום שבת?
יום די עמוס יש מחר. הסרט השני שאני הכי מצפה לו, "מרתה מייסי מיי מרלין", מוקרן מחר בצהריים. כך גם "הפלנטה הבודדה ביותר" שהיום לא ראיתי לטובת "ילנה" ולא הספקתי לשאול חברים איך היה. "סוף הסתיו" בו דנו אתמול מוקרן בבוקר. "לעולם אל תתני לי ללכת" הפופולרי יוקרן אחרי הצהריים. "חוף מבטחים" של קאוריסמקי יוקרן לאחר טקס תא המבקרים באודיטורים. בקריגר, האולם המוצלח אך המרוחק, יוקרנו "הצבעים של ההר" הקולמוביאני והחמוד, "מורגן" שהוא נציג רומניה לאוסקר ו"הנשים בקומה ה-6" עליו עופר הרחיב לפני כמה ימים. בערב תהיה הקרנת הבכורה הישראלית של "ההתחלפות" של קולירין. המון סיבות לבוא מחר.

תגובות

  1. קש הגיב:

    ראיתי עכשיו את "בידיך" והוא היה קלסטרופובי בטירוף וקצת חסר טעם לדעתי. חבל לי שהפסדתי את הפלנטה הבודדה ביותר בגללו.. שוין

  2. לביא הגיב:

    קש היקר,
    אתה אפילו לא יכול תאר את המזל האדיר שהיה לך כשפיספסת את "הפלנטה". הסרט הזה פשוט נוראי. הוא לא סתם משעמם, הוא מזיק לבריאות. הוא אפילו גורם לך לשנוא קולנוע. קשה לתאר עד כמה שהסרט הזה מייגע, משעמם, איטי. אחרי "הפלנטה" הקצב האיטי של "אנטוליה" ו"ילנה" מרגיש כמו קליפ מהיר ועצבני. הרעיון שהבמאית רוצה להציג יכול לשרת סרט קצר של רבע שעה, לא 113 דקות. הבמאית כל כך מלאה חשיבות עצמית, בטח חושבת שהיא בלה טאר. לגמרי "בגדי המלך החדשים".
    את "מרתה מרסי" דווקא מאוד אהבתי. הבימוי היה מדוייק ומרגש, הצילום והעריכה היו נפלאים והמשחק של אולסן באמת מצויין. בעיני זה סרט מאוד עוצמתי ויחודי ועשוי נפלא. גם הסרט הזה, כמו רוב סרטי הפסטיבל, מאוד מדכא. רק דבר אחד לא הבנתי: מי בדיוק יצא מהאוטו בסצינה האחרונה? זה היה תמוה.

  3. קש הגיב:

    לביא,
    אני שמחה (כן אין לי בולבול) אם כך שפספסתי את הפלנטה, אתה לא היחיד שאומר לי את זה היום.. אולי אם יהיה אני אלך למרתה מרסי בהמלצתך.

    אני לא מסכימה שהרבה סרטים "מדכאים", אני חושבת שהרבה סרטים הם ממש מהחיים פלוס תוספת דרמתית חזקה (אבל מה אני מבינה בקולנוע… באמת שלא). לעומת זאת, אתמול ראיתי סרט שממש העלה לי חיוך על הפנים "חתול בפריז". עכשיו למה הולכים מחר?

השאר תגובה