• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

"הנשים בקומה ה-6", סקירה לקראת פסטיבל חיפה

11 באוקטובר 2011 מאת עופר ליברגל

הבמאי הצרפתי פיליפ לה גה צפוי להגיע לפסטיבל חיפה עם סרטו החדש הנשים בקומה ה-6 (Les femmes du sixième étage) קומדיה רומנטית המדלגת בחן בין מסר חברתי לא מורכב ובעיות בחיי הנישואין של המעמד הגבוה. הסרט כבר הוקרן בארץ במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי וצפוי לצאת להפצה מסחרית בעתיד.

בבסיסו, זהו סרט בורגני התוקף את הברגנות, ז'אנר לא נדיר בקולנוע האירופאי בכלל ובזה הצרפתי בפרט. בקולנוע הבורגני אני מתכוון לסרטים מן הזן שכינה בלעג פרנסואה טריפו "הקולנוע של אבא" – קולנוע עשוי "היטב" המשלב לרוב שחזור תקופתי, הומור מעודן, משחק משובח ותפניות דרמטיות לא מרעישות אך לעיתים מעט מפתיעות. היציאה נגד קולנוע מסוג זה הייתה חיונית לרוח שהביאו לקולנוע במאי הגל החדש, אבל עבור חובבי הקולנוע גם סוג כזה של סרטים יכול לענג. עבור חלקים לא קטנים מן הקהל, הוא אפילו הסוג המועדף, שכן למרות השמרנות היחסית שלו, בסופו של דבר הוא מבטיח בילוי מהנה שלא מעליב את האינטילגנציה.

כאמור, הסרט הנידון שייך לתת-ז'אנר של קולנוע הבורגני התוקף את הבורגנות. אף כי הבורגנות היא קהל היעד העיקרי (אם לא היחידי) שלו, למראית עין הסרט מרבה לתקוף אותה משני כיוונים: מצד אחד לעג לחיי השגרה של הבורגנות ומצד שני חגיגה של החיים מלאי הרגשות של המעמד הנמוך. משמע, החיים האמיתיים נחווים על ידי העניים והמדוכאים, היודעים מהו האושר שכן הם גם יודעים מהו הסבל. האושר של חיי העשירים הוא למעשה ציות לכללים אשר הופכים את החיים לסוג של טקס נטול אופי. כמובן שבהדרגה הדמויות הבורגניות ילמדו לחשוק בחיים הסוערים יותר, אך בצורה אשר לא מערערת באופן מוחלט את ערכי החברה. סוג של קולנוע זה מבקש למרוד בנוסחתיות של החיים, אך למעשה הוא מציית לכללים בצורה שכל הורה עשיר יכול רק לשאוף שילדיו ימלאו. כשם שאני לא סבור כי בחיים האמיתיים הניגוד בין המעמד הבינוני-גבוה למעמד הנמוך הוא כל כך מוקצן (גם בורגנים מסוגלים לפעמים להיות רומנטיים, גם עניים חיים לפי כללי התנהגות שרירותיים) אין מנוס מלהודות כי יש קסם בסוג כזה של קולנוע, בעיקר עבור הקהל אותו הסרט מבקר.

הנשים בקומה ה-6 מציג סיפור די פשוט: זוג צרפתי עשיר מאוד מעסיק עוזרת ספרדיה חדשה. דרכה, הבעל לומד להכיר את העולם של המשרתות הצרפתיות המתגוררות בקומה העליונה של הבניין ומנסה לעזור להן, תוך כדי התאהבות בעוזרת שלו. אשתו של בעל הדירה חושדת בדברים שונים לגמרי. הכל מטופל בצורה קלילה, עם נגיעות מדוייקות של הומור ורומנטיקה שאמורה לגרום לקהל לחייך. ההבדל בין באנליות להצלחה בסרטים מסוג זה הינו קו מאוד, דבר הדורש שחקנים אשר ידעו להקסים את הקהל. במקרה של סרט הזה, פבריס לוקיני מצליח לשלב בין נואשות לקסם אישי בתפקיד הראשי ולכן מצליח לשאת על גבו את הסרט לרמה הדרושה. הקאסט הנשי המקיף אותו מוצלח אף הוא. כלולות בו בין היתר נטליה ורבקה,  סנדרין קיברלין וכרמן מאורה הנצחית, שמצליחה להפוף תפקיד קטנטן ונטול שינויים לתצוגת משחק מרשימה.

דומה שיותר מכל מסר חברתי, העלאת חיוך על הפנים היא המטרה העיקרית של הסרט. לכן זה לא מפתיע שהפריים האחרון בסרט הוא של חיוך רחב. עבור קהל שישאיר את הציניות בצד ויתמסר לסרט, התוצאה בסיום תהיה אף היא חיוך רחב – ולפעמים זה כל מה שדרוש.

תגובות

  1. איתן הגיב:

    אני אעלה את הפוסט על הסרט הזה בבלוג שלי לכשהסרט יצא להקרנות מסחריות, אבל אני חייב להגיד שיצאתי ממנו מסויג למדי. כלומר – כן, הוא חביב. אבל הרגשתי כבדות מסוימת בבימוי. הרגשתי שזאת קומדיה שמבוימת כדרמה.
    ועל כל מקרה – אם כבר עולים לחיפה, באופן כללי אפשר לוותר על סרטים שאו-טו-טו יגיעו למסכים המסחריים הרגילים. יש שם הרבה דברים אחרים.

    1. פרט ונמק את המשפט האחרון שלך. אחרת זה סתם טיזינג 🙂

      1. איתן הגיב:

        טיזינג זה טוב. שידגדג קצת לאנשים להיכנס לבלוג שלי. אני בחיפה מיום שישי (את "משחקי שלטון" ראיתי. במשפט: סרט מעניין שסובל מבעיות קצב חמורות). דיווחים אצלי בבלוג משבת.

  2. ספי הגיב:

    ראיתי את הסרט לפני כמה ימים והוא פשוט מדהים. שחקנים נהדרים, עלילה מעניינת ובכלל סרט מרגש.

להגיב על איתןלבטל

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.