• הרוכב
  • סרטים חדשים: ״קרב המינים״ מגיע לקולנוע
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 53
  • ״הארץ שמעבר להרים״ ו״איפה לילבס ילדת הקרקס״
  • סקירה ישראלית כפולה: ״פיגומים״ ו״הפורצת״
  • ליגת הצדק
  • ארבעים ושבעה מטר
  • ״סוף טוב״, סקירה לסרטו של מיכאל האנקה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 52
  • מחשבות נוספות על ״בלייד ראנר 2049״
  • רצח באוריינט אקספרס
  • בשם בתי
  • תור: ראגנארוק

עלו השבוע: "כוכב הקופים: המרד" ועוד חמישה

11 באוגוסט 2011 מאת אורון שמיר

כפי שאולי שמתם לב, כותרת הפוסט השבועי המוקדש לסקירה זריזה של שמות העולים החדשים אל בתי הקולנוע, מורכבת הפעם משם אחד בלבד. זה לא שהאחרים חשובים פחות מהסרט ששמו כן צויין, אלא שחשוב לי להבליט אותו. מיד אסביר מדוע.

"כוכב הקופים" הוא מותג כה עייף וחבוט עד כי כל מי שדיברתי איתו על סרט חדש בסדרה הגיב בפיהוק או בהרמת גבה. גם אני עשיתי כך, מודה. אבל אחרי שצפיתי בסרט המעולה הזה אני מוכרח לציין אותו לטובה על פני יתר חבריו. "כוכב הקופים: המרד" ("Rise of the Planet of the Apes") הוא הפתעת השנה שלי בקולנוע, עד כה. מדובר למעשה בפריקוול, פרק מקדים, לעלילות המוכרות של כוכב הקופים. במרכז העלילה ניצב מדען צעיר ושאפתן (ג'יימס פרנקו) שמחפש תרופה לאלצהיימר ועולה על נוסחה המשפרת את היכולת השכליות של כמה מן השימפנזות ששימשו שפני (קופי?) ניסוי. אחד מהם, שמו סיזר ומגלם אותו אנדי סירקיס ("שר הטבעות", "קינג קונג") בעזרת טכנולוגיית לכידת תנועה. אותו סיזר לא ממש מוצא את מקומו בחברת בני האדם, על אף שהוא לא רחוק מהם בשכלו, ומבין שהעובדה כי קופי אדם – החזקים ומהירים מבן אנוש פי חמש – צריכים להיות הגזע השליט בכדור הארץ. או לפחות להפסיק לחיות בכלובים של מעבדות או מתקני כליאה. אני יודע שזה עדיין לא נשמע משכנע במיוחד, לכן את דעתי המלאה תוכלו לקרוא כאן בהמשך היום. אבל אם אני צריך להמליץ על סרט חדש לראות בסוף השבוע, סרטו של רופרט וואייט הוא הבחירה הראשונה שלי.

אשמח גם להמליץ, אם כי בהסתייגות המוכרת של "לחובבי הז'אנר", על "ג'נטלמן בנשמה" ("En ganske snill mann"), עליו כבר נכתב בבלוג זה במסגרת סקירת די.וי.די מטעם עכבר העיר. אם תבקשו יפה, גם אור יגיד עליו מילה טובה. בקצרה – זוהי קומדיית פשע נורווגית חביבה, סגרירית ומוזרה, בכיכובו של סטלאן סקארסגארד ובבימויו של האנס פטר מולנד. עוד סרט מבודח על נושא כבד שמגיע לבתי הקולנוע באיחור, הוא הדרמה "מסיבת הלוויה שלי" ("Get Low"), בו רוברט דובאל מגלם זקן תמהוני המארגן לעצמו מסיבת לוויה בעודו בחיים. סיסי ספייסק, ביל מאריי ולוקאס בלאק משלימים את הקאסט בסרטו של אהרון סניידר. אור צפה גם בו ויעלה את דעתו אל הבלוג היום או מחר.

עוד מאמריקה מגיע אלינו "כיפה אדומה סוגרת חשבון" ("Hoodwinked Too! Hood VS. Evil"), המשכון לסרט האנימציה "כיפה אדומה: הסיפור האמיתי". בפרק שלפנינו, חוקרים כיפה, סבתא והזאב את היעלמותם המסתורית של הנזל וגרטל. ואתם חשבתם שהעלילות של סרטי "שרק" האחרונים היו מפגרות. מייק דיסה ביים וכל מיני מפורסמות ומפורסמים מדבבים (היידן פנטייר, גלן קלוז, ביל הדר, ג'ואן קיוזאק). כרגיל עם סרטי אנימציה, בדקו היטב לאיזו גרסה אתם נכנסים – מדובבת לעברית (דו או תלת מימד) או תלת-מימדית דוברת אנגלית ללא תרגום כלל.

ובפינתנו "סרטי אימה שאיש לא שמע עליהם המוקרנים אך ורק בסינמה סיטי", תוכלו למצוא החל מהיום את "אל תביטו למעלה" ("Don't Look Up"), המתחקה אחר צוות צילום של סרט אימה, הנודד אל רומניה בעקבות קללה עתיקה וחוטף ממנה בעצמו. במאי האימה איליי רות' ("הוסטל") משחק בתפקיד הראשי, בסרטו של פרוט צ'אן. כל זאת בזמן שסרטי אימה מדוברים ומצליחים כמו "Insidious", שיתוף פעולה בין יוצרי "המסור" ל-"פעילות על טבעית", נוחת הישר בספריות ההשאלה.

אחרון חביב וישראלי הוא "סלסה תל אביב", סרטו של יוחנן ולר בו צפיתי במסגרת פסטיבל ירושלים לפני כחודש. זוהי קומדיה רומנטית עם ניחוח של טלנובלה דרום-אמריקאית, בו הכוכבת המקסיקנית אנחליקה ולה מגלמת שוהה בלתי חוקית בישראל, אשר הופכת את חייו של מרצה באוניברסיטה (אנחל בונני), זוגתו (הילה וידור), בזמן שהאקס שלה ואב בנה (רודריגו גונזאלס) משקיף מהצד. בין אם הסרט יהפוך ללהיט קטן בקרב חובבי וחובבות ערוץ ויוה ובין אם ייעלם במסדרונות הסינמה סיטי, לא אהיה מופתע. אבל שיהיה לו המון בהצלחה, כמובן.

לפני פיזור, הייתי רוצה להזכיר את סרטו הדוקומנטרי של דוד פישר, "מוסטאר הלוך ושוב", גם הוא הוקרן בפסטיבל ירושלים, אשר עורך סיבוב סינמטקי. חפשו אותו בסינמטק הקרוב למקום מגוריכם. וספרו לנו הכל באיזור התגובות.

השאר תגובה