• הרוכב
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 54
  • ״פלא״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״קרב המינים״ מגיע לקולנוע
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 53
  • ״הארץ שמעבר להרים״ ו״איפה לילבס ילדת הקרקס״
  • סקירה ישראלית כפולה: ״פיגומים״ ו״הפורצת״
  • ליגת הצדק
  • ארבעים ושבעה מטר
  • ״סוף טוב״, סקירה לסרטו של מיכאל האנקה
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 52
  • מחשבות נוספות על ״בלייד ראנר 2049״
  • רצח באוריינט אקספרס
  • בשם בתי
  • תור: ראגנארוק

מבקר (בתי) קולנוע: צפון-מרכז-דרום

27 ביולי 2011 מאת אורון שמיר

בתור מבקר קולנוע תמיד רציתי לקחת את העבודה פשוטה כמשמעה ואשכרה לבקר את הקולנועים בהם אני צופה בסרטים, כלומר את בתי הקולנוע עצמם. ראוי לציין שבתור מישהו שמתנשא לגובה של 1.90 מ', יש לי בעיה חוזרת ונשנית עם מקום בלתי מספק לרגליים או שיפוע מתון מדי שגורם לשכניי האחוריים לבקש שאסתפר. ובתור מישהו שמתנשא נקודה, אני די מתרגז כאשר יציאה מהבית מורידה את איכות תנאי ההקרנה במקום להאמיר אותה ולכן בוחר סרטים גם על-פי האולם בו הם מוקרנים.

זהו חלק ב' בפרוייקט מיפוי בתי הקולנוע המובילים הארץ שעשיתי עבור עכבר העיר אונליין. הוא כאן כדי שגם גולשינו יוכלו להשתתף. החלק הנוכחי מתוח על פני כל הארץ בחלוקה של צפון-מרכז-דרום, עם שני בתי קולנוע בלבד לכל מחוז. זה לא אומר שאין עוד ולשם כך קיים איזור התגובות. בפרק הקודם היו לנו את בתי הקולנוע של ירושלים מול תל-אביב. תהנו.

צפון

מצב בתי הקולנוע בצפון הארץ, איזור חיוג 04, הוא לא פחות ממחפיר. בתור נער הייתי עד לסגירתם של כמה וכמה בתי קולנוע, מקרית שמונה ועד כרמיאל. עבור מי שלא גר במערב, סמוך יחסית לים התיכון, יש אך ורק את סינמטק ראש-פינה. הברירות האחרות הן לנסוע לפחות שעה צד בשביל לראות סרט בחיפה, בקריות או בנהריה, או פשוט להשתמש במחשב הביתי. ואני כותב זאת כי פשוט אי אפשר להותיר אנשים במצב בו אין שום בית קולנוע ברדיוס של עשרות קילומטרים מביתם ואז לקרוא להם פיראטים. לתושבי איזור החוף ברי המזל, יש לפחות שני בתי קולנוע משובחים להתגאות בהם.

גלובוס-מקס הקריון – קרית ביאליק

בתוך מפלצת הבטון שהיא "הקריון", הקניון המפורסם של קרית ביאליק, ישנו מתחם גלובוס-מקס הגדול בארץ. העיצוב מתועש, עם הרבה אפור ושטיחים מקיר לקיר, אבל גם מפל מים משונה שמקבל את הנכנסים בשערי בית הקולנוע. בדרך לשם, תעברו בשדרת בתי מאפה ומסעדות ריחניות במיוחד, שרק יגרמו לכם לרצות לסיים כבר עם הסרט שלשמו באתם ולחטוף משהו לכרסם.

אולמות: 18 במספר, אחד מהם VIP. שלושת האולמות הגדולים הם 7, 8 ו-9 בהם ישנם 198, 288 ו-325 מקומות ישיבה, בהתאמה. כל היתר נעים בין 72 ל-129 כסאות פר אולם, מה שמעלה את השאלה מדוע לא הקטינו את מספר האולמות והגדילו את מספר המקומות בכל אולם. או את המסכים.

תנאי הקרנה: נושא כאוב. עד לפני שנה-שנתיים, שכן בבית הוקלנוע הזה אולם האיימקס היחידי בישראל שמקרין סרטים מסחריים. צפייה בסרט באולם האיימקס הייתה לא פחות מחוויה דתית. מסך בגובה עשר קומות, סאונד שמרעיד את הרצפה פשוטו כמשמעו, איכות הקרנה שאין בארץ בשום מקום ומושבים ממכרים. אבל היום תצטרכו להסתפק בהיצע הרגיל של גלובוס-מקס, שהוא בסדר במקרה הטוב.

מקום לרגליים: אחד היתרונות הבודדים של אולמות קטנים, אין ספק.

שירות: על השירות של קולנועי גלובוס נכתבו לאורך השנים יותר מילים ממקום באינטרנט. עם הקריון אין לי שום עסק, דלגו לסניף באר-שבע אם מתחשק לכם סיפור טוב.

אוכל בסביבה: מעבר לשדרה הארומתית שהוזכרה לעיל, בקריון ישנם כמה וכמה ריכוזים של מסעדות.

חניה: בניגוד לבתי כסא כשאתה צריך אותם, מקומות חניה דווקא ממש לא חסרים בקריון.

יציאה: מוצלחת. ועכשיו איך יוצאים ממרכז הקניות המוגזם הזה?

"יס פלאנט" לב המפרץ – חיפה

אחיו הצעיר והמשודרג של "יס פלאנט" בקניון איילון אשר ברמת-גן (ע”ע). למעשה, הם דומים עד כדי בלבול, כלומר שייתכן ותייגתם זכרונות סינמטיים מסניף חיפה כאשר למעשה ראיתם את הסרט הזכור ברמת-גן, או להיפך. אך אין מדובר בתלונה, זוהי פשוט רשת במלוא מובן המילה, עם הקופות המרווחת, לובי הכניסה הבנוי בחוכמה וארכיטקטורה שלא מצריכה הליכה רבה מדי כדי למצוא את האולם שלך. השוני הבולט בין השניים, הוא שסניף חיפה טרם הספיק להישחק ונותר חדשני ונוצץ, באגף המיוחד שלו בקניון לב המפרץ, המשתפר, יש לציין.

אולמות: 23 במספר, מתוכם ארבע אולמות VIP. ובניגוד למגה-פלקסים אחרים, כל אולם בונבון אמיתי. החל מהכסאות המפנקים בארץ, דרך השיפוע התלול וכלה בתנאי ההקרנה, כמובן.

תנאי הקרנה: אין מתחרה ל"יס פלאנט" בתחום זה, בשום מקום בארץ. מסכים עצומים ובהירים, מערכת סאונד מרשימה ואפס תקלות בעשרות הביקורים שלי בשני המתחמים. בחיפה כמעט הכל כבר דיגיטלי.

שירות: המון קופאיות ועמדות אוטומטיות לרוב. תמיד עוזרים ואף מגדילים ראש ושואלים לאיזה פלח אוכלוסיה אתה משתייך, כדי להעניק הנחות.

מקום לרגליים: גם כדורסלנים יהנו.

אוכל בסביבה: מספר מסעדות הצמודות לאגף, כמו ברמת-גן אבל עם מבחר מצומצם מעט יותר.

חניה: חניית הקניון.

יציאה: לפעמים בדרכים אחרות מאלה שבהן נכנסתם, אבל תמיד חזרה ללובי הכניסה.

מרכז

מבין שלל הסניפים של "לב", קולנועי הערים הסמוכות לתל-אביב ואפילו גלובוס-מקס מודיעין, נתמקד אך ורק בשתי רשתות המגה-פלקס האימתניות ביותר. כך יוותרו בצד בתי קולנוע שווים כמו "שבעת הכוכבים" בהרצליה, אבל כאשר הגדולות מתגוששות הפוקוס כולו עליהן – על המתחרות ביניהן למי יש יותר אולמות, התחרות שגורמת לצרכני קולנוע מאושרים להתרגל לעוד מתחם קולנוע חדש בכל כמה שנים. מדובר בבתי הקולנוע של “יס פלאנט" מול "סינמה סיטי", שמפאת חוסר מקום ועודף דמיון ביניהם יאוחדו סניפיה אשר בגלילות וראשון-לציון למעין סניף אחד ענקי. מי תנצח בעימות?

"יס פלאנט" קניון איילון – רמת גן

כל מה שנכתב על אחיו החיפאי נכון גם כאן, מלבד הזכות להיות הבכור שבבתי הקולנוע של חברת "יס", בתי הקולנוע היחידים בישראל שלא משנה מה תראו בהם, קודם כל הרווחתם חווית צפייה מעולה. גם אם ניכרת עייפות קלה בשנים האחרונות בסניף רמת-גן, הוא עדיין המוביל. בקומה משל עצמו, הממוקמת מעל למתחם מזון שמעל לקניון איילון, שוכן מקדש הקולנוע של איזור המרכז. על הבנייה החכמה ושאר היתרונות כבר קראתם מספיק בערך של "יס פלאנט חיפה".

אולמות: 15 אולמות, ושוב אי אפשר לשגות בבחירה, שכן גם האולמות הקטנים מרוממי נפש. אישית, מועדף עלי אולם 6 הכביר, שעדיין מחזיק בתואר "אולם הקולנוע הטוב במדינה". החיסרון היחיד של חלק מן האולמות הוא הוא מיקומן של המדרגות ממש באמצע, כך שגם בוקע מהן אור חירום לאורך ההקרנה וגם בוזבזו להם המקומות הכי נחשבים, לטובת מעבר.

תנאי הקרנה: דיגיטל ותלת-מימד בכמה אולמות, הקרנת הפילם המשובחת בארץ בכל האחרים. היחס בין גודל המסך לאולם הוא הטוב ביותר בנמצא בארצנו שופעת החמדנות והסאונד פשוט מעיף את המוח.

מקום לרגליים: מכירים את הקטע הזה שאתם יושבים בשורה שלכם וכדי לתת למישהו לעבור אתם צריכים לבצע תמרונים ופירואטים? אז ב"יס פלאנט" אין צריך.

שירות: תמיד נהדר. היית רוצה לבדוק איך הם מתפקדים עם בעיות או קהל עוין, אבל טרם נתקלתי באירועים מסוג זה. אפס תקלות בכל ביקוריי במקום, כאמור.

אוכל בסביבה: כאמור, אגף המסעדות והמזון המהיר ממוקם ממש מתחת למתחם הקולנוע.

חניה: מסביב לקניון ישנה חניה חופשית.

יציאה: חזרה לנקודת ההתחלה, ללא כאבי ראש מיותרים.

סינמה סיטי גלילות+ראשל"צ

מטעמי נוחות יאוחדו שני סניפי הענק של הרשת. הסליחה עם האחים משה ולאון אדרי אשר הביאו את חזון המגה-פלקס לישראל בדמות סינמה סיטי של גלילות ואז ניסו לשכלל אותו עם בית הקולנוע החדש והחדיש בארץ – סינמה סיטי ראשון לציון. הדגש הוא על קולנוע כבידור, עם עיצוב צבעוני, פסלים שונים ומשונים המקשטים את המסדרונות והסביבה, מרכז קניות שנפתח במטרה לשרת את בתי הקולנוע ולא להיפך ובעיקר הכל גדול ככל האפשר – כמו באמריקה.

אולמות: מספר האולמות בכל מתחם הוא חידה של ממש. בראשל"צ כתוב בגדול "26” ליד שלט הכניסה, אבל אם תנסו לספור אותם תגיעו ל-23 (מתוכם חמישה VIP). בגלילות חזית המבנה מכריזה על 21 אולמות, צידו על 30 ואני בכלל ספרתי 22 (מתוכם שלושה VIP). כנראה שהתחרות עם "יס פלאנט" על למי יש יותר גדול קצת בלבלה את החבר'ה בספירה. בכל מקרה, בסניף גלילות אין לי אולם מועדף והתחושה הכללית היא של אכזבה, לעומת ראשל"צ בה טרם ביקרתי באולם שלא היה משביע רצון. חוץ מהמרחק הלא ברור בין הקהל למסך, או הציורים שמכסים את הקירות והתקרה ומסיטים את העיניים מהמסך גם בזמן הצפייה.

תנאי הקרנה: בגלילות ישנם עשרה מקרנים דיגיטליים ובראשל"צ יכולים להתגאות במגה-פלקס הישראלי הראשון שכל כולו דיגיטל. זה אומר גם תלת-מימד, כמובן (תלת-מימד הוא תמיד דיגיטלי). אם זאת, המבנים המשונים לעיתים של אולמות סניף גלילות בתוספת איכות הקרנה בינונית לעיתים, לא תמיד מצדיקים את מחיר הכרטיס. על ראשל"צ, שוב, אין לי מילה רעה.

מקום לרגליים: בגלילות – הייתי מצפה ליותר. בראשל"צ – הפנימו את הבעיה וריווחו את השורות.

שירות: הקופות של סניף גלילות ממוקמות מיד בכניסה למתחם והן מעניקות את כל האינפורמציה הדרושה לצופה המתלבט. את הקופות של ראשל"צ אפילו GPS לא יצליח למצוא עבורכם, משום שהן מצויות בקומה נפרדת מבתי הקולנוע. והן גם לא גדולות במיוחד. מאידך, בכל פעם שהלכתי לאיבוד במבוכי הסינמה סיטי, הסדרנים עשו כמיטב יכולתם כדי לסייע.

אוכל בסביבה: מיטב רשתות המזון של ישראל פזורות במתחם הקולנוע. בראשל"צ יש להן קומה נפרדת, בגלילות הן חלק מן המרכז המסחרי.

חניה: ייעודית לכל מתחם ומתפרשת עד קצה האופק.

יציאה: גם תזאוס בכבודו ובעצמו לא ייחלץ בקלות מן הלבירינתים המודרניים הללו.

דרום

לאחר שמדרימים מקו הרוחב של אשקלון, קשה עד מאוד למצוא בתי קולנוע באיזור הדרום. גם ישובים קצת קשה למצוא, אז העניין די מובן. למעשה, מלבד סינמטק שדרות ואולם האיימקס באילת, שאינו מקרין סרטים מסחריים, ישנם רק שני בתי קולנוע בנגב. שניהם סמוכים למדי – האחד בבאר-שבע והשני בעומר. יכול להיות שלתושבי האיזור זה מספיק בהחלט, אבל יש לי הרגשה שהם פשוט לא נוטים להתלונן, או לא יודעים בפני מי לעשות כן. או אולי הם פשוט מצאו אלטרנטיבות.

גלובוס מקס באר שבע

בירת הנגב זכתה בשנים האחרונות לרענון בנושא בתי הקולנוע. בתוך מתחם "One Plaza” נבנה סניף של רשת "גלובוס-מקס", המאיימת למחות את התדמית השלילית שלה בעזרת אולמות קולנוע חדישים ומשוכללים. אחרי שתעברו את שדרת החנויות והמזון, תיכנסו בשערי היכל הקולנוע ותזכו לשזוף את עיניכם במה שנראה כמו פטמה ענקית התלויה מן התקרה. המדרגות הנעות יקחו אתכם הישר אל גשר האנטרפרייז ומשם אל הקופות הבנויות בחוכמה בצורה מעגלית.

אולמות: לא פחות מ-12 אולמות מכיל המגה-פלקס הבאר-שבעי, כולל אולם 1 המוגדר כ-VIP. מצד שני, זו לא חוכמה גדולה כאשר 10 מתוכם מכילים כ-100 כסאות בלבד כ"א. רק אולמות 5 ו-6 עם 200-250 מקומות ישיבה גדולים באמת. מצד שלישי, הבאר-שבעים לא ממש מציפים את המקום.

תנאי הקרנה: למען האמת, זהו הקולנוע היחיד ברשימה שראוי לנזיפה. נתחיל מכך שהטריילרים הוקרנו על מסך מלא, אבל הסרט רק על שלושת-רבעי מסך. הסדרן אמר שככה זה. גם המקרין התעקש. ואז הכתוביות יצאו מפוקוס במהלך הסרט. אחרי הפעם השלישית שניגשתי להעיר, פשוט נמאס לי.

מקום לרגליים: לא רק שיש והרבה, גב המושב שלפניכם מצוי בגובה שפשוט דורש להניח עליו את רגליכם הדואבות מהליכה מרובה במתחם הגדול.

שירות: לא מספיק שבגלובוס-מקס באר שבע משלמים מחיר מלא אבל רואים סרט רק על שלושת-רבעי מסך, ללא חלק נכבד מראשיהן של הדמויות, לכו תמצאו סדרן בשביל להעיר לו על כך. באולם לא ישב איתנו אחד כזה. גם מחוץ לאולם לא היה איש. לאחר שיטוט של כמה דקות, נמצאו כל הסדרנים מרוכזים במקום אחד. לאחר שכנוע קל (בחיי), אחד מהם ניאות לבוא ולבדוק מה אני רוצה מחייו. התהליך חזר על עצמו גם בפעם השניה בה יצאתי להתלונן על איכות ההקרנה. וגם בשלישית. בקיצור, גלובוס שבים ומצדיקים את המוניטין שלהם ושום מתחם חדיש ככל שיהיה לא יכפר על השירות.

אוכל בסביבה: כל מתחם "One Plaza” רק מתחנן שתשלפו ארנקים באחת המסעדות שבו.

יציאה: עד היום לא ממש מצאנו אותה, למרות הכוונות מהסדרנים. בסוף הפרנו כמה חוקים ויצאנו מהיכן שנכנסנו, כי מה שבטוח – פתוח.

לב עומר

כדי לא לסיים את הסיור הארצי שלנו עם טעם מר בפה, הכתבה תיסגר עם בית הקולנוע "לב" אשר ביישוב עומר, הסמוך לבאר-שבע. בלב היישוב נמוך הבתים, בפינת הרחובות תמר והדר, שוכן המרכז המסחרי של עומר ובו בניין אחד חדש במיוחד המשמש את קולנוע "לב". האווירה המצוחצחת מזכירה יותר סינמטק או אפילו בית מרקחת מאשר אולם קולנוע של יישוב קטן, אבל הפוסטרים לסרטי הרפרטואר של "לב" עושים את העבודה. למרות שהסרטים עצמם מגיעים אל "לב עומר" באיחור קל של כמה שבועות מאז בכורתם הארצית.

אולמות: אולם יחידי, מפואר וגדול למדי, בעל 308 מושבים, עם חיסרון הדומה לזה של "לב" סמדר (ע”ע) – רק שתי הקרנות בערב. מלבד יום שבת, העמוס ביותר בקולנוע, בו תוכלו ליהנות מחמש-שש הקרנות.

תנאי הקרנה: אין הקרנות תלת-מימדיות או אפילו דיגיטליות, המסך היה יכול להיות יותר גדול והווליום יותר גבוה. אבל כנראה שעבור הפנסיונרים החביבים שישבו איתי, הכל היה פרפקט.

מקום לרגליים: כמה שתרצו.

שירות: חייכני ואדיב. למעשה, תהיתי האם לראשונה בסיור פגשתי סוף סוף עובדת בית קולנוע שלא שונאת את עבודתה.

אוכל בסביבה: מזנונצ'יק בלובי וגם המרכז המסחרי, המציע בתי קפה מחד ואוכל עממי יותר מאידך.

חניה: במרכז המסחרי, או אפילו ברחובות שסביב. יש יותר מקומות חניה מאשר מכוניות בעומר, זה בטוח.

יציאה: הישר אל הלובי רב ההדר.

תגובות

  1. tdinur הגיב:

    האמת שדווקא גולבס ב"ש הפתיעו אותי לטובה. ראיתי שם בזמנו את "סיפור גדול" והיה אור מהחדר של המקרין שקצת הפריע. בהפסקה (כן כן, הפסקה, כבר שכחתי שיש דבר כזה) ניגשתי לסדרן שהיה אדיב למדי ואמר שיטפל בזה, והעניין סודר. זו כנראה החוויה הכי חיובית שהייתה לי ברשת גלובס.
    אגב גם גלובס בב"ש החליף את הרב חן שבקניון הנגב (חבל) ואת הגלובס של קניון אביה (בצדק).

  2. גיא הגיב:

    הופה הופה הופה!
    קודם כל סחטיין שהתייחסת לקיומה של באר שבע – יאי!!!
    דבר שני – יש עוד קולנוע נוסף (ונסתר, למרות שהוא פתוח גם לתושבי העיר) – וזהו קולנוע הנגטיב שמפעילה אגודת הסטודנטים. הוא ממוקם באוניברסיטה ובהחלט ראוי לציון משום שהוא מקרין 2 סרטים כל ערב למעט ערבי שישי. שני אולמות הרצאה ביום הופכים לאולמות קולנוע בלילה. הסאונד די סבבה והיופי הוא בצוות הנחמד ובסרטים. בשבוע שעבר הוקרן שם למשל "חתולים על סירת פדלים" בטרום בכורה מול 300 איש. פעם בסמסטר יש שם הקרנה פעילה של מופע הקולנוע של רוקי, השנה הייתה הקרנה של ביג ליבובסקי, והשילוב בין קלאסיקות וסרטי איכות או נישה (למשל, קים קי-דוק) ובין סרטים עכשוויים הופכים אותו לאחלה של מקום! אז אני רוצה להוסיף אותו לרשימה כי הוא באמת אחלה מקום – בעיקר ביחס למחיר הכרטיסים הזול מאוד.
    וזהו.

    1. תודה, הביקור שלי בבאר-שבע הוביל אותי למסקנה שהקולנוע האהוב על האוכלוסייה הסטודנטיאלית בעיר הוא אכן הנגטיב, אבל אני לא בדיוק חושב שהוא מתאים לסקירה רשמית… מה שכן, אני שמח שהזכרת אותו, כי אני הכי בעד אלטרנטיבות. במיוחד בערים שבהן המצב לא פשוט מבחינת אולמות כמו בירת הנגב 🙂

  3. סקירת ביקורת מעניינת ויעילה. תודה
    מומלץ ב-קולנוע
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2011/07/18-58.html

    אסתי

השאר תגובה