• אופיר 2017 - הימורי הזוכים
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 42
  • התנגשות
  • המלצות (ואזהרה) לסרטי באטמן המצוירים
  • זה
  • סרטים חדשים: ״יוצא מן הכלל״ של מישל הזנווציוס
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 41
  • פסטיבל ונציה 2017: דיווח שביעי ואחרון
  • ?DC מה צופן לנו העתיד הקולנועי של
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח שישי של עופר
  • פסטיבל ונציה 2017: דיווח חמישי של עופר
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח רביעי של עופר
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח שלישי של עופר
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח שני של עופר
  • פסטיבל ונציה 2017 - דיווח ראשון של עופר
  • פרויקט כל זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר - פרק 40
  • אימת החודש - אוגוסט 2017

רטרוספקטיבה לאנז'יי ויידה: איש השיש ואיש הברזל

9 בפברואר 2011 מאת עופר ליברגל

איש השיש (Man of Marble) של אנז'יי ויידה הוא אחד מן הסרטים המדהימים ביותר שנעשו בפולין תחת השלטון הקומוניסטית משתי סיבות: ראשית, מדובר בסרט מבריק אפילו ביחס לסטנדרטים הגבוהים של ויידה. שנית, קשה להאמין כיצד השלטון הקומוניסטי, שנתן אישור לכל סרט שמופק תחתיו, אישר את הפקת הסרט, גם אם בסופו של דבר הוא נאסר להקרנה בפולין עד לנפילת המשטר.

למעלה מ-15 שנה ניסה ויידה לקבל אישור לפרוייקט בטרם הוא קרם עור וגידים ב-1977. בדיעבד, הדחייה התגלתה כברכה שכן הוא איפשר לו להעמיד במרכז הסרט דמות של אישה שנולדה לתוך המשטר הקומונסטי היוצאת למסע לגילוי התת מודע האפל של המשטר ושל פולין כולה.

מתוך "איש השיש"

(סקירה אודות סרטיו הראשונים של ויידה תוכלו למצוא בכתבה הקודמת אודותיו)

הסרט עוקב אחר סטונדטית המכינה סרט גמר דוקומנטרי אודות בניית פולין אחרי המלחמה. בעודה צופה בקטעי ארכיון דוקומנטרים (אשר בחלק גדול ממה שנכתב על הסרט בארץ נטען כי הם קטעי ארכיון אשר ויידה מצא בעצמו; אני סבור כי הוא זייף אותם ושתל בהם את השחקנים המשתתפים בסרט) היא מבחינה בגבר הנדמה כגיבור המהולל של כמה מן הסרטים: הוא מותאר בהערצה כפועל הפולני האידיאלי- נפגש עם מנהיגים ונבנים פסלים בדמותו. אלא שבסרט האחרון הפסלים נהרסים וכל תיאור של דמות נעלם מן המסמכים הרשמיים. היא יוצאת למיזאון הלאומי הפולני, שם היא מגלה פסלים נוספים בדמותו, המוסתרים מעיניי הציבור באזור אליו הגישה נאסרת בידי מנהלי המוזיאון.

בניגוד לעמדת הנהלת בית הספר ותחנת הטלוויזיה האמורה לשדר את סרט הגמר, הסטונדטית היוצאת לביים סרט אודות האיש המסקרן אותה. דרך סדרה של 4 ראיונות מרכזיים, מתגלה דמותו של האיש, שעלה מפועל פשוט לאופציה פוליטית רצינית, אלא שקו המחשבה שלו היה שונה מזה של המפלגה והוא הופלל ונמחק למעשה מן התודעה הציבורית.

האצבע המאשימה של ויידה מופנת לא רק כלפי הממשל, אלא גם כלפי הקולנוענים בני דורו שעזרו לבנות מיתוסים ולרסק אותם. הדבר נעשה באמצעות דמות של במאי מצליח שהחל את הקריירה בבימוי סרטי התעודה בהם הסטונדטית צפתה בראשית הסרט. האיש מתגלה כנטול ערכים, המונע מן הסטונדטית מידע ומשתף פעולה עם המשטר. ויידה מציג את את עצמו כחלק ממערך ההסברה הקלוקל, שכן הוא מראה קרדיט לאנשי הצוות בתום הסרטים הארכיונים ובהם מופיע גם שמו.

מבנה הסרט מתכתב בצורה ישירה עם האזרח קיין בגלל השלמת המידע דרך מספרים שונים השולחים אותנו לעבר. מבחינה סגנונית, ויידה התרחק מן ההשפעה של וולס שהייתה דומיננטית בסרטיו המוקדמים וייצר קולנוע ריאליסטי יותר, גם אם עדיין כזה העושה שימוש בסימבולים. התוצאה מרשימה מאוד מבחינה דרמטית, בין היתר הודות לכך שויידה מקפיד על ניואנסים של משחק, העוזרים לבנות דמויות אמינות בתור בני אדם ומעניקות רבדים נוספים לסרט. עקב כך, הסרט הוא הרבה יותר מאלגוריה פוליטית.

מתוך "איש הברזל" (לא, לא ההוא עם רוברט דאוני ג'וניור)

4 שנים לאחר הסרט, בעקבות התעוררות של תנועת סולידריות בפולין, יצר ויידה את איש הברזל (Man of Iron) המתאר בין היתר את המערובת של בנו של גיבור הסרט הקודם במאבק של תנועת סולידריות נגד המשטר, ביחד עם הסטונדטית מן הסרט הקודם שהפכה לאשתו (ועל הדרך מראה לקהל מה היה גורלו של הסרט שאותו ניסתה לביים, שאלה אשר נותרה פתוחה בסיום איש השיש). הסרט משלב בין תיאור דוקומנטרי בזמן אמת של תנועת סולידריות לבין ביקורת על אנשי התקשורת אשר אינם נוקטים עמדה במאבק. עד לסיום עריכת הסרט, דוכא המרד של התנועה. לכן יציאת הסרט למערב (כולל זכייה בפסטיבל קאן) שימשה כתזכורת למערב על האופי האפל של המשטר בפולין ובמדינות קומוניסטיות. הופעתו של מנהיג תנועת סולידריות (ונשיא פולין בעתיד) לך ולנסה, מסמנת את ויידה כמייצג אותנטי המזוהה עם המאבק.

לסרטים תורמת ההופעה המרשימה של כריסטינה יאנדה בתקפיד הראשי. ברטרוספקטיבה לויידה המתקיימת בימים אלו בסינמטקים, צפיתי לראשונה בסרטו האחרון של ויידה, קנה סוף (Sweet Rush), בו היא מגלמת תפקיד מרשים ושונה לגמרי. ויידה משלב בעלילת קנה סוף מונולוג קורע לב של יאנדה על מחלת הסרטן של בעלה. הצלם הוא אדורד קלוסינסקי שצילם רבים מסרטיו של ויידה, בהם גם איש השיש ואיש הברזל.

כריסטינה יאנדה בתמונה שהפכה לכרזת סרטו האחרון של ויידה - "קנה סוף"

איש השיש יוקרן ב-13.2 בסינטק תל אביב, ב16.2 בסינמטק ירושלים וב22.2 בסינמטק חיפה.

איש הברזל יוקרן ב-11.2 בסינטק חיפה, ב-19.2 בסינמטק ירושלים וב-28.2 בסינמטק תל אביב.

השאר תגובה