2 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
האנגלים נוהגים לא רק להתגאות בהמצאת הכדורגל המודרני, אלא גם לכנותו בשם "המשחק היפה". לא רק בשל היופי האסתטי של המשחק, אלא גם בגלל מיתוס של הגינות, ספורטיביות ועממיות הקשורה לכדורגל, או יותר נכון הייתה קשורה בעבר. כי אין דבר יותר רחוק מערכים כלשהם מהליגה האנגלית בכדורגל בימינו. מבחינת כישרון ומהלכים מרהיבים המצב טוב מאי פעם, אך באופן קיצוני יותר… להמשך קריאה
16 במרץ 2024 מאת לירון סיני
טוב, לפני הכל הבה אוציא את זה, ואז נוכל להמשיך: אי אפשר שלא להתייחס לשם העברי של "Damsel"', סרט ההרפתקאות שנטפליקס הוציאה ביום האישה הבינלאומי. קודם כל, הוא יושב נהדר עם שמה של השחקנית בתפקיד הראשי. "אם אין נסיך לי" - מילי בובי בראון לי. בראבו, מתורגמני פרילנס של נטפליקס שאולי לא מקבלות תשלום שווה ערך לעבודה שהן עושות, אבל… להמשך קריאה
8 במרץ 2024 מאת עופר ליברגל
ז'אנר המדע בדיוני שואף לא רק לברוא עולמות, אלא גם ובעיקר לעסוק בסוגיות פילוסופיות מורכבות לגבי המוסר שבמדע ובקידמה, ולרוב גם לגבי הטבע האנושי: הנטייה לאלימות או לטוב לב ושאלת הנבדלות מצורות אחרות של חיים ו/או תודעה. בלא מעט מקרים, זה בא על חשבון בניית עולם שסוחף רגשית או מעמיד במרכז מערכות יחסים בין-אישיות. אחד מן הדברים שאני מתחרט שלא… להמשך קריאה
21 בפברואר 2024 מאת אור סיגולי
שלשום התקיים טקס פרסי הפורום הדוקומנטרי 2024, הראשון בו נכחתי באופן אישי. ובזמן שאפשר לשטוח הרבה טיעונים ראויים נגד פרסים לאומנות וטקסים שבסופו של דבר מנציחים טעם כללי של מצביעים רבים, מה שבעיקר היה מרהיב לספוג שם זה את רמת המעורבות והכנות של העוסקים במלאכה התיעודית בישראל. קבוצה לא גדולה של אמנים ואנשי מקצוע שהעשייה היא כל מהותם, והרצון שלהם… להמשך קריאה
4 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
במבט ראשון, "אוריון והחושך" (Orion and the Dark) נראה כמו סרט ילדים טיפוסי שמופק עבור נטפליקס. שיתוף פעולה עם אולפן אנימציה גדול כמו דרימוורקס כבר לא זר לשירות הסטרימינג, גם לא התבססות על ספר ילדים או קונספט שנראה כמו מושפע מפיקסאר, לפחות ברמה הלא מודעת. אנימציה סבירה ולא מהפכנית עם שילוב עדכני של כמה סגנונות ציור. כמה שמות מוכרים אבל… להמשך קריאה
11 בינואר 2024 מאת אור סיגולי
2023 ללא ספק מאוד מאחורינו אבל סרטי היבול שלה עדיין במרכז העניין, בעיקר כי כמו תמיד השנה החדשה לוקחת לעצמה עוד קצת זמן להתניע. מה גם שבשלב הזה של לוח השנה רוב תשומת הלב מוקדשת לעונת הפרסים שמציפה את המיטב של אשתקד (לפחות על פי דעתם של האולפנים והמפיצים). למעשה, יש כמה סרטים שאפילו אפשר להתווכח האם הם שייכים לשנה… להמשך קריאה
4 בינואר 2024 מאת רוי יודקביץ׳
זאק סניידר הוא קולנוען שאוהב לחלום. חלומותיו תמיד גדולים ומרהיבים, והם אלו שהקנו לו את מעמדו הכמעט מיתי בתעשיית הקולנוע של ימינו. כבמאי, הוא פיתח לעצמו שפה קולנועית ייחודית המזוהה עימו מיד, כזו שייצרה לו עדר מעריצים רחב וכמעט פנאטי, אבל גם כזו שגררה אחריה לא מעט מבקרים ואף שונאים. חלומו השאפתני של סניידר ליצור את היקום הקולנועי של חברת… להמשך קריאה
12 בדצמבר 2023 מאת אור סיגולי
לוח השנה טוען שעברו שניים עשר חודשים מאז, אבל אנחנו יודעים ש-2023 התחילה לפני לפחות עשור. וקצת קשה לזכור את זה, אבל אחד הסרטים הראשונים שהגיעו אלינו מיבול השנתון הנוכחי היה "דפיקה בדלת" של מ. נייט שיאמאלן, עיבוד קולנועי לספר על משפחה שיוצאת לנופש באזור מבודד ומגלה את סוף העולם. בחודש מרץ זה היה סתם עוד סרט אימה לא מוצלח,… להמשך קריאה
21 בנובמבר 2023 מאת עופר ליברגל
אם יש משהו שנטפליקס אוהבים יותר מאשר שימוש ברחפנים בסרט תיעודי, זו האפשרות לזכות בפרסי אוסקר. "רסטין" (Rustin), שעלה לשירות בסוף השבוע שעבר, הוא אחד מן הניסיונות היותר מובהקים שלהם לעשות בדיוק את זה גם השנה, אפילו אם יש להם עוד כמה אופציות שחלקן בדיעבד מבטיחות יותר. "רסטין" זועק תנו לי אוסקר החל מעצם העיסוק בביוגרפיה של אדם חשוב ולא… להמשך קריאה
12 בנובמבר 2023 מאת אור סיגולי
בשיחה על דיויד פינצ'ר שנערכה לאחרונה בפודקאסט ד'ה ביג פיקצ'ר, דיברו האורח אדם ניימן (שכתב ספר על פינצ'ר) והמנחה שון פנסי על האובססיה הסינפילית לנתח ולהתעכב על כל אלמנט ואלמנט בסרטיו של הבמאי. ניימן התייחס להבדלים ביחס של הצופים לעשייה של פינצ'ר וקובריק, מול למשל ג'ון קסאווטס ואיליין מיי. ארבעתם אוטרים משפיעים ומוערכים, אבל ההתמודדות שלנו עם הפריים שלהם, הסאונד… להמשך קריאה
האנגלים נוהגים לא רק להתגאות בהמצאת הכדורגל המודרני, אלא גם לכנותו בשם "המשחק היפה". לא רק בשל היופי האסתטי של המשחק, אלא גם בגלל מיתוס של הגינות, ספורטיביות ועממיות הקשורה לכדורגל, או יותר נכון הייתה קשורה בעבר. כי אין דבר יותר רחוק מערכים כלשהם מהליגה האנגלית בכדורגל בימינו. מבחינת כישרון ומהלכים מרהיבים המצב טוב מאי פעם, אך באופן קיצוני יותר… להמשך קריאה
טוב, לפני הכל הבה אוציא את זה, ואז נוכל להמשיך: אי אפשר שלא להתייחס לשם העברי של "Damsel"', סרט ההרפתקאות שנטפליקס הוציאה ביום האישה הבינלאומי. קודם כל, הוא יושב נהדר עם שמה של השחקנית בתפקיד הראשי. "אם אין נסיך לי" - מילי בובי בראון לי. בראבו, מתורגמני פרילנס של נטפליקס שאולי לא מקבלות תשלום שווה ערך לעבודה שהן עושות, אבל… להמשך קריאה
ז'אנר המדע בדיוני שואף לא רק לברוא עולמות, אלא גם ובעיקר לעסוק בסוגיות פילוסופיות מורכבות לגבי המוסר שבמדע ובקידמה, ולרוב גם לגבי הטבע האנושי: הנטייה לאלימות או לטוב לב ושאלת הנבדלות מצורות אחרות של חיים ו/או תודעה. בלא מעט מקרים, זה בא על חשבון בניית עולם שסוחף רגשית או מעמיד במרכז מערכות יחסים בין-אישיות. אחד מן הדברים שאני מתחרט שלא… להמשך קריאה
שלשום התקיים טקס פרסי הפורום הדוקומנטרי 2024, הראשון בו נכחתי באופן אישי. ובזמן שאפשר לשטוח הרבה טיעונים ראויים נגד פרסים לאומנות וטקסים שבסופו של דבר מנציחים טעם כללי של מצביעים רבים, מה שבעיקר היה מרהיב לספוג שם זה את רמת המעורבות והכנות של העוסקים במלאכה התיעודית בישראל. קבוצה לא גדולה של אמנים ואנשי מקצוע שהעשייה היא כל מהותם, והרצון שלהם… להמשך קריאה
במבט ראשון, "אוריון והחושך" (Orion and the Dark) נראה כמו סרט ילדים טיפוסי שמופק עבור נטפליקס. שיתוף פעולה עם אולפן אנימציה גדול כמו דרימוורקס כבר לא זר לשירות הסטרימינג, גם לא התבססות על ספר ילדים או קונספט שנראה כמו מושפע מפיקסאר, לפחות ברמה הלא מודעת. אנימציה סבירה ולא מהפכנית עם שילוב עדכני של כמה סגנונות ציור. כמה שמות מוכרים אבל… להמשך קריאה
2023 ללא ספק מאוד מאחורינו אבל סרטי היבול שלה עדיין במרכז העניין, בעיקר כי כמו תמיד השנה החדשה לוקחת לעצמה עוד קצת זמן להתניע. מה גם שבשלב הזה של לוח השנה רוב תשומת הלב מוקדשת לעונת הפרסים שמציפה את המיטב של אשתקד (לפחות על פי דעתם של האולפנים והמפיצים). למעשה, יש כמה סרטים שאפילו אפשר להתווכח האם הם שייכים לשנה… להמשך קריאה
זאק סניידר הוא קולנוען שאוהב לחלום. חלומותיו תמיד גדולים ומרהיבים, והם אלו שהקנו לו את מעמדו הכמעט מיתי בתעשיית הקולנוע של ימינו. כבמאי, הוא פיתח לעצמו שפה קולנועית ייחודית המזוהה עימו מיד, כזו שייצרה לו עדר מעריצים רחב וכמעט פנאטי, אבל גם כזו שגררה אחריה לא מעט מבקרים ואף שונאים. חלומו השאפתני של סניידר ליצור את היקום הקולנועי של חברת… להמשך קריאה
לוח השנה טוען שעברו שניים עשר חודשים מאז, אבל אנחנו יודעים ש-2023 התחילה לפני לפחות עשור. וקצת קשה לזכור את זה, אבל אחד הסרטים הראשונים שהגיעו אלינו מיבול השנתון הנוכחי היה "דפיקה בדלת" של מ. נייט שיאמאלן, עיבוד קולנועי לספר על משפחה שיוצאת לנופש באזור מבודד ומגלה את סוף העולם. בחודש מרץ זה היה סתם עוד סרט אימה לא מוצלח,… להמשך קריאה
אם יש משהו שנטפליקס אוהבים יותר מאשר שימוש ברחפנים בסרט תיעודי, זו האפשרות לזכות בפרסי אוסקר. "רסטין" (Rustin), שעלה לשירות בסוף השבוע שעבר, הוא אחד מן הניסיונות היותר מובהקים שלהם לעשות בדיוק את זה גם השנה, אפילו אם יש להם עוד כמה אופציות שחלקן בדיעבד מבטיחות יותר. "רסטין" זועק תנו לי אוסקר החל מעצם העיסוק בביוגרפיה של אדם חשוב ולא… להמשך קריאה
בשיחה על דיויד פינצ'ר שנערכה לאחרונה בפודקאסט ד'ה ביג פיקצ'ר, דיברו האורח אדם ניימן (שכתב ספר על פינצ'ר) והמנחה שון פנסי על האובססיה הסינפילית לנתח ולהתעכב על כל אלמנט ואלמנט בסרטיו של הבמאי. ניימן התייחס להבדלים ביחס של הצופים לעשייה של פינצ'ר וקובריק, מול למשל ג'ון קסאווטס ואיליין מיי. ארבעתם אוטרים משפיעים ומוערכים, אבל ההתמודדות שלנו עם הפריים שלהם, הסאונד… להמשך קריאה
תגובות אחרונות