19 ביוני 2021 מאת לירון סיני
הנה מבחן קטן לבדוק אם סרט משיג את המטרה שלו או לא: אם הזדהית יותר עם הנבל הראשי, או לפחות הבנת את המניעים שלו באופן שגרם לך להירתע ממי שאמורה להיות הגיבורה שלך, יכול להיות שיש כאן בעיה. כלומר, זו בעיה עבורך כצופה, כי זה לא המהלך שחשבת שיקרה למוח שלך בזמן שראית את "וונדר וומן 1984" (Wonder Woman 1984),… להמשך קריאה
11 באפריל 2021 מאת אורון שמיר
לפני כשנה וחצי, באולם קולנוע, נחשפתי במקרה לטיזר משונה ומסקרן. נראה שאין קשר בין מה שמוצג על המסך לבין עלילה מסוג כלשהו. זה התחיל יותר כמו וידאו-קליפ בכיכובו של מחלק עיתונים מזמר. זה הסתיים בשיחה בין שתי נשים משוחחות על טריילרים של סרטים, מדברות זו על גבי דבריה של חברתה, ומבלי שהפנים שלהן נחשפות. במקום זה, המצלמה מתמקדת בשיערן הצמרירי… להמשך קריאה
2 במרץ 2021 מאת לירון סיני
לפני שבע שנים קראתי ראיון עם ג'יליאן פלין. אז היא הייתה בלב העניינים בזכות הספר והתסריט ל"נעלמת", לפני העיבוד הטלוויזיוני המופתי ל"חפצים חדים", ומהצד שלי החלה מערכת יחסים חד צדדית בה אני קוראת, צופה ונותרת אמביוולנטית ליצירות של הסופרת והתסריטאית. נמשכת לתכנים שלה ומה שהם אמורים לייצג, ותוהה במקביל אם הם מתוחכמים, או בעייתיים באופן שבו הם מציגים נשים. היא… להמשך קריאה
29 באוגוסט 2019 מאת אורון שמיר
ספרים שהופכים לסרטים הם נושא שאנחנו בסריטה תמיד חוזרים אליו, אבל אני בדרך כלל לא תורם הרבה. זאת עקב קצב הקריאה האיטי באופן בלתי סביר שלי, ודאי שיחסית לחבריי לבלוג. לכן שמחתי כשנודע לי שספר שקראתי לגמרי במקרה (נמצא ברחוב רגע לפני טיסה טרנסאטלנטית) עומד להפוך לסרט. תהיתי כיצד יעובד הסגנון הספרותי למסך, שכן ״איפה את, ברנדט?״ (Where'd You Go,… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע של ונציה מציין השנה את שנתו ה-74. הוא נפתח ביום רביעי (ה-30 לאוגוסט) ומאז התחלתי צפייה מרתונית בלא מעט סרטים. ביום הפתיחה הוצג גם הסרט הישראלי ״געגוע״ של שבי גביזון, עליו כבר כתבתי כאשר הוצג בפסטיבל ירושלים בבכורה ישראלית, להבדיל מן הבכורה הבינלאומית המתקיימת בוונציה. שלושה סרטים ישראלים אחרים יוצגו בהמשך הפסטיבל בבכורה עולמית ולפחות בחלקם אגע בהמשך. בינתיים,… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2016 מאת עופר ליברגל
שני הסרטים בפוסט זה מגיעים לכאורה מעולמות שונים למדי. הראשון מביניהם הוא קומדית פשע שמציגה את גיבורה באור מגוחך, ומרבה בגסויות ההכרחיות כנראה לכל קומדיה בימינו. השני הוא סרט המבוסס על רב מכר לילדים. אבל על שני הסרטים הללו חתומים אותם שני תסריטאים: כריס באומן והאבל פאלמר. ולא מדובר בתסריטאים שנחשבים לבכירים בהוליווד. באומן ופאלמר שיתפו פעולה לראשונה בשנת 2007 בסרט… להמשך קריאה
12 באוגוסט 2016 מאת עופר ליברגל
הבהרה מיותרת עבור רוב אנשים אבל הכרחית עבור אחרים: הסרט "מסיבת נקניקיות" הינו סרט מצויר למבוגרים בלבד. כל מה שאתם לא רוצים שהילדים שלכם יראו, קיים בסרט זה. סת' רוגן ואוון גולדברג הם אחד מצוותי היוצרים הכי פוריים בהוליווד. קשה לחשוב עליהם בתור כאלו, מאחר ולרוב הם מייצרים סרטים על אנשים שמקדישים את רוב חייהם לבילויים ריקניים וסמים קלים, בכיכובו של רוגן וקבוצה… להמשך קריאה
29 ביולי 2016 מאת לירון סיני
דבר אחד שאפשר לשער שכולם יסכימו עליו לגבי "מכסחות השדים" (Ghostbusters), הוא שהבאז סביבו היה חתיכת באזקיל. גם ככה הרימייק/ריבוט/סרט המשך בבימוי פול פיג ("מסיבת רווקות", גם הוא עם קריסטן וויג ומליסה מקארת'י) שגם כתב את התסריט יחד עם קייטי דיפולד (מ"מחלקת גנים ונוף") עורר יותר חשש מהתלהבות בגלל השנים שחלפו, ובהן כל הזמן דובר על סרט ההמשך השלישי שלא… להמשך קריאה
הנה מבחן קטן לבדוק אם סרט משיג את המטרה שלו או לא: אם הזדהית יותר עם הנבל הראשי, או לפחות הבנת את המניעים שלו באופן שגרם לך להירתע ממי שאמורה להיות הגיבורה שלך, יכול להיות שיש כאן בעיה. כלומר, זו בעיה עבורך כצופה, כי זה לא המהלך שחשבת שיקרה למוח שלך בזמן שראית את "וונדר וומן 1984" (Wonder Woman 1984),… להמשך קריאה
לפני כשנה וחצי, באולם קולנוע, נחשפתי במקרה לטיזר משונה ומסקרן. נראה שאין קשר בין מה שמוצג על המסך לבין עלילה מסוג כלשהו. זה התחיל יותר כמו וידאו-קליפ בכיכובו של מחלק עיתונים מזמר. זה הסתיים בשיחה בין שתי נשים משוחחות על טריילרים של סרטים, מדברות זו על גבי דבריה של חברתה, ומבלי שהפנים שלהן נחשפות. במקום זה, המצלמה מתמקדת בשיערן הצמרירי… להמשך קריאה
לפני שבע שנים קראתי ראיון עם ג'יליאן פלין. אז היא הייתה בלב העניינים בזכות הספר והתסריט ל"נעלמת", לפני העיבוד הטלוויזיוני המופתי ל"חפצים חדים", ומהצד שלי החלה מערכת יחסים חד צדדית בה אני קוראת, צופה ונותרת אמביוולנטית ליצירות של הסופרת והתסריטאית. נמשכת לתכנים שלה ומה שהם אמורים לייצג, ותוהה במקביל אם הם מתוחכמים, או בעייתיים באופן שבו הם מציגים נשים. היא… להמשך קריאה
ספרים שהופכים לסרטים הם נושא שאנחנו בסריטה תמיד חוזרים אליו, אבל אני בדרך כלל לא תורם הרבה. זאת עקב קצב הקריאה האיטי באופן בלתי סביר שלי, ודאי שיחסית לחבריי לבלוג. לכן שמחתי כשנודע לי שספר שקראתי לגמרי במקרה (נמצא ברחוב רגע לפני טיסה טרנסאטלנטית) עומד להפוך לסרט. תהיתי כיצד יעובד הסגנון הספרותי למסך, שכן ״איפה את, ברנדט?״ (Where'd You Go,… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע של ונציה מציין השנה את שנתו ה-74. הוא נפתח ביום רביעי (ה-30 לאוגוסט) ומאז התחלתי צפייה מרתונית בלא מעט סרטים. ביום הפתיחה הוצג גם הסרט הישראלי ״געגוע״ של שבי גביזון, עליו כבר כתבתי כאשר הוצג בפסטיבל ירושלים בבכורה ישראלית, להבדיל מן הבכורה הבינלאומית המתקיימת בוונציה. שלושה סרטים ישראלים אחרים יוצגו בהמשך הפסטיבל בבכורה עולמית ולפחות בחלקם אגע בהמשך. בינתיים,… להמשך קריאה
שני הסרטים בפוסט זה מגיעים לכאורה מעולמות שונים למדי. הראשון מביניהם הוא קומדית פשע שמציגה את גיבורה באור מגוחך, ומרבה בגסויות ההכרחיות כנראה לכל קומדיה בימינו. השני הוא סרט המבוסס על רב מכר לילדים. אבל על שני הסרטים הללו חתומים אותם שני תסריטאים: כריס באומן והאבל פאלמר. ולא מדובר בתסריטאים שנחשבים לבכירים בהוליווד. באומן ופאלמר שיתפו פעולה לראשונה בשנת 2007 בסרט… להמשך קריאה
הבהרה מיותרת עבור רוב אנשים אבל הכרחית עבור אחרים: הסרט "מסיבת נקניקיות" הינו סרט מצויר למבוגרים בלבד. כל מה שאתם לא רוצים שהילדים שלכם יראו, קיים בסרט זה. סת' רוגן ואוון גולדברג הם אחד מצוותי היוצרים הכי פוריים בהוליווד. קשה לחשוב עליהם בתור כאלו, מאחר ולרוב הם מייצרים סרטים על אנשים שמקדישים את רוב חייהם לבילויים ריקניים וסמים קלים, בכיכובו של רוגן וקבוצה… להמשך קריאה
דבר אחד שאפשר לשער שכולם יסכימו עליו לגבי "מכסחות השדים" (Ghostbusters), הוא שהבאז סביבו היה חתיכת באזקיל. גם ככה הרימייק/ריבוט/סרט המשך בבימוי פול פיג ("מסיבת רווקות", גם הוא עם קריסטן וויג ומליסה מקארת'י) שגם כתב את התסריט יחד עם קייטי דיפולד (מ"מחלקת גנים ונוף") עורר יותר חשש מהתלהבות בגלל השנים שחלפו, ובהן כל הזמן דובר על סרט ההמשך השלישי שלא… להמשך קריאה
תגובות אחרונות