10 במרץ 2023 מאת עופר ליברגל
השבוע עולים להקרנות קבועות בסינמטק תל אביב שני סרטים שמופצים בשיתוף עם פסטיבל הקולנוע הגאה. אחד מהם, "סרט בנות" הוא סרט מקסים וכתבתי עליו במסגרת הקרנה קודמת שערך הפסטיבל. השני הוא "שתי עונות" (Dos Estaciones) של הבמאי המקסיקני חואן פבלו גונזלס וזהו סרט שנדיר לראות אותו מופץ מסחרית, למרות זכיות בפסטיבלים כמו פרס המשחק בתחרות הבינלאומית של פסטיבל סאנדנס, וגם… להמשך קריאה
21 ביוני 2022 מאת אורון שמיר
פסטיבל טרייבקה נעל את המהדורה ה-21 שלו ביום ראשון, מותיר את ספריית הסרטים הווירטואלית פתוחה לשבוע נוסף. עבור עיתונאים ואולי גם הקהל הרחב, זו הזדמנות להשלים זוכים או סרטים שלא הסתייע להגיע אליהם באופן פיזי, ולכן אקדיש את הדיווח הנוכחי לכמה מן הזוכים שראיתי ומצאתי מה לכתוב עליהם. על כל הזוכים המרכזיים כתבתי ל״הארץ״, וזאת לאחר שאת הדיווח הפותח שלי… להמשך קריאה
30 במאי 2020 מאת אורון שמיר
לפעמים נטפליקס מפגיזים אותנו בקומדיות רומנטיות מביכות לצפייה, כפי שקרה פעמיים בהפרש של שבוע. ולפעמים, שירות הסטרימינג מזכיר פונקציה נוספת שלו – להפיץ גלובלית, ובמקרים מסויימים גם להפיק, סרטי פסטיבלים ואמנות עצמאית מכל מיני מקומות בעולם. סרט שכזה הצטרף השבוע אל קטלוג החברה, אחרי סבב פסטיבלים שהחל כבר בשנה שעברה והיה אמור להסתיים בבכורה צפון-אמריקאית בפסטיבל טרייבקה. בישראל תוכלו למצוא… להמשך קריאה
6 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל
בפוסט זה שני סרטים אשר נוצרו מתוך תפיסת עולם חברתית והוצגו בפסטיבל קאן. הראשון בהם זכה בפרס הכי יוקרתי בפסטיבל לפני כשנה ויצא השבוע והשני הגיע בחודש שעבר להקרנות מסחריות בארץ אחרי כמעט שנתיים. אחד מהם ביום בידי במאי ותיק ומעוטר והשני הוא סרט ארוך שני בלבד של במאי צעיר. הסרט הראשון מסומן כאירוע קולנועי חשוב והוא בהחלט ראוי לצפייה,… להמשך קריאה
27 בינואר 2014 מאת אור סיגולי
אימת החודש הראשונה של 2014 נפתחת, מבחינתי לפחות, בקול תרועה רמה. אמנם כל ארבעת הסרטים החודשים הם יבול ישן יותר, אבל הם סרטים שאני שמח שהגעתי אליהם גם אם חלקם באיכות מפוקפקת וגם אם חלקם באו לי ממש לא טוב. את סרט האימה הראשון של 2014, "פעילות על טבעית: המסומנים", כבר סקרנו בהרחבה, ובתיאום לא מכוון אך משעשע למדי, שניים… להמשך קריאה
14 באוקטובר 2013 מאת אור סיגולי
לא ייאמן שעברה כמעט שנה מאז חלקה השני של (סוג של) סדרת "אז והיום", שבוחנת את סרטי האימה והרימייקים שנעשו להם. הפוסט הראשון של "אז והיום" היה "גבעות הפחד", מודל 1977 אל מול מודל 2006, שפסק באופן מוחלט לטובת הרימייק; והשני היה "הבית האחרון משמאל" שגרסתו המקורית יצאה ב-1972, והרימייק שנעשה לו השתחרר 35 שנים לאחר מכן, שם העניינים היו… להמשך קריאה
29 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
ילדה בת כשנתיים רצה לבדה בשדה הפתוח והירוק אי שם במקסיקו. מסביבה פרות וכלבים. היא צועקת "פרות, פרות!" ולמרות שהיא לבושה בבגדים מודרניים, היא משתלבת בצורה טבעית עם הנופים והחיות. הצילום מושך תשומת לב לעצמו: פורמט המסך הוא מרובע ולא מלבני כפי שנהוג בקולנוע, ואף העדשה דרכה אנו רואים את האירועים מעוותת את קצוות הפריים ומייצרת מן תמונה כפולה, לא… להמשך קריאה
6 בפברואר 2013 מאת עופר ליברגל
ייתכן ולפעמים פסטיבלי קולנוע אינם המקום האידיאלי לחוות "סרטי פסטיבלים" - זו הדרך שלי להסביר מדוע כמה אנשים שאני מאוד מעריך את דעתם סנטו במהלך ואחרי פסטיבל קאן בסרטו האחרון של קרלוס רייגדרס "אור לאחר החשכה" (Post Tenebras Lux), סרט שהיה עבורי חוויה רוחנית עשירה. אולי בקצב של כמה סרטים ביום צריך קצת מנוחה עבור סרט כזה, שחשוב להיות במצב רוח… להמשך קריאה
4 בפברואר 2013 מאת פבלו אוטין
פגשתי לראשונה את קרלוס רייגאדס (בתמונה) במהלך פסטיבל סלוניקי ביוון 2007. ראיתי את סרטיו הראשונים והאמנתי כמו רבים שהבמאי המקסיקני הצעיר הוא אחד הבמאים המבטיחים והגדולים של התקופה. הייתי בשיחה עם אחד ממנהלי הפסטיבל ופתאום הוא הופיע ומיד נדבקתי אליו. "אתה קרלוס רייגאדס?" שאלתי. הוא ענה בחיוב והזמין אותי להצטרף. רייגאדס הסביר שהוא ממהר חזרה למלון חמישה כוכבים בו הפסטיבל… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2012 מאת אור סיגולי
את "מרגרט", "הצייד" ו"מעבר לגבעות" שהוקרנו היום כבר ראיתי, ולכן היום הזה כלל ארבעה סרטים שאינם רגעי שיא של הפסטיבל בעיני. מעבר לזה, התחרות הישראלית חשפה את הסרט השני בליין-אפ שלה ולצערי לא הצלחתי להציץ לאירוע הפרינג'ידר שאני חייב להגיד את האמת - כנראה שהיה הדבר המעניין ביותר של הפסטיבל היום. אבל הנה הרגע הבאמת מרגש: "סריטה" הגיע לראשונה לקיר… להמשך קריאה
השבוע עולים להקרנות קבועות בסינמטק תל אביב שני סרטים שמופצים בשיתוף עם פסטיבל הקולנוע הגאה. אחד מהם, "סרט בנות" הוא סרט מקסים וכתבתי עליו במסגרת הקרנה קודמת שערך הפסטיבל. השני הוא "שתי עונות" (Dos Estaciones) של הבמאי המקסיקני חואן פבלו גונזלס וזהו סרט שנדיר לראות אותו מופץ מסחרית, למרות זכיות בפסטיבלים כמו פרס המשחק בתחרות הבינלאומית של פסטיבל סאנדנס, וגם… להמשך קריאה
פסטיבל טרייבקה נעל את המהדורה ה-21 שלו ביום ראשון, מותיר את ספריית הסרטים הווירטואלית פתוחה לשבוע נוסף. עבור עיתונאים ואולי גם הקהל הרחב, זו הזדמנות להשלים זוכים או סרטים שלא הסתייע להגיע אליהם באופן פיזי, ולכן אקדיש את הדיווח הנוכחי לכמה מן הזוכים שראיתי ומצאתי מה לכתוב עליהם. על כל הזוכים המרכזיים כתבתי ל״הארץ״, וזאת לאחר שאת הדיווח הפותח שלי… להמשך קריאה
לפעמים נטפליקס מפגיזים אותנו בקומדיות רומנטיות מביכות לצפייה, כפי שקרה פעמיים בהפרש של שבוע. ולפעמים, שירות הסטרימינג מזכיר פונקציה נוספת שלו – להפיץ גלובלית, ובמקרים מסויימים גם להפיק, סרטי פסטיבלים ואמנות עצמאית מכל מיני מקומות בעולם. סרט שכזה הצטרף השבוע אל קטלוג החברה, אחרי סבב פסטיבלים שהחל כבר בשנה שעברה והיה אמור להסתיים בבכורה צפון-אמריקאית בפסטיבל טרייבקה. בישראל תוכלו למצוא… להמשך קריאה
בפוסט זה שני סרטים אשר נוצרו מתוך תפיסת עולם חברתית והוצגו בפסטיבל קאן. הראשון בהם זכה בפרס הכי יוקרתי בפסטיבל לפני כשנה ויצא השבוע והשני הגיע בחודש שעבר להקרנות מסחריות בארץ אחרי כמעט שנתיים. אחד מהם ביום בידי במאי ותיק ומעוטר והשני הוא סרט ארוך שני בלבד של במאי צעיר. הסרט הראשון מסומן כאירוע קולנועי חשוב והוא בהחלט ראוי לצפייה,… להמשך קריאה
אימת החודש הראשונה של 2014 נפתחת, מבחינתי לפחות, בקול תרועה רמה. אמנם כל ארבעת הסרטים החודשים הם יבול ישן יותר, אבל הם סרטים שאני שמח שהגעתי אליהם גם אם חלקם באיכות מפוקפקת וגם אם חלקם באו לי ממש לא טוב. את סרט האימה הראשון של 2014, "פעילות על טבעית: המסומנים", כבר סקרנו בהרחבה, ובתיאום לא מכוון אך משעשע למדי, שניים… להמשך קריאה
לא ייאמן שעברה כמעט שנה מאז חלקה השני של (סוג של) סדרת "אז והיום", שבוחנת את סרטי האימה והרימייקים שנעשו להם. הפוסט הראשון של "אז והיום" היה "גבעות הפחד", מודל 1977 אל מול מודל 2006, שפסק באופן מוחלט לטובת הרימייק; והשני היה "הבית האחרון משמאל" שגרסתו המקורית יצאה ב-1972, והרימייק שנעשה לו השתחרר 35 שנים לאחר מכן, שם העניינים היו… להמשך קריאה
ילדה בת כשנתיים רצה לבדה בשדה הפתוח והירוק אי שם במקסיקו. מסביבה פרות וכלבים. היא צועקת "פרות, פרות!" ולמרות שהיא לבושה בבגדים מודרניים, היא משתלבת בצורה טבעית עם הנופים והחיות. הצילום מושך תשומת לב לעצמו: פורמט המסך הוא מרובע ולא מלבני כפי שנהוג בקולנוע, ואף העדשה דרכה אנו רואים את האירועים מעוותת את קצוות הפריים ומייצרת מן תמונה כפולה, לא… להמשך קריאה
ייתכן ולפעמים פסטיבלי קולנוע אינם המקום האידיאלי לחוות "סרטי פסטיבלים" - זו הדרך שלי להסביר מדוע כמה אנשים שאני מאוד מעריך את דעתם סנטו במהלך ואחרי פסטיבל קאן בסרטו האחרון של קרלוס רייגדרס "אור לאחר החשכה" (Post Tenebras Lux), סרט שהיה עבורי חוויה רוחנית עשירה. אולי בקצב של כמה סרטים ביום צריך קצת מנוחה עבור סרט כזה, שחשוב להיות במצב רוח… להמשך קריאה
פגשתי לראשונה את קרלוס רייגאדס (בתמונה) במהלך פסטיבל סלוניקי ביוון 2007. ראיתי את סרטיו הראשונים והאמנתי כמו רבים שהבמאי המקסיקני הצעיר הוא אחד הבמאים המבטיחים והגדולים של התקופה. הייתי בשיחה עם אחד ממנהלי הפסטיבל ופתאום הוא הופיע ומיד נדבקתי אליו. "אתה קרלוס רייגאדס?" שאלתי. הוא ענה בחיוב והזמין אותי להצטרף. רייגאדס הסביר שהוא ממהר חזרה למלון חמישה כוכבים בו הפסטיבל… להמשך קריאה
את "מרגרט", "הצייד" ו"מעבר לגבעות" שהוקרנו היום כבר ראיתי, ולכן היום הזה כלל ארבעה סרטים שאינם רגעי שיא של הפסטיבל בעיני. מעבר לזה, התחרות הישראלית חשפה את הסרט השני בליין-אפ שלה ולצערי לא הצלחתי להציץ לאירוע הפרינג'ידר שאני חייב להגיד את האמת - כנראה שהיה הדבר המעניין ביותר של הפסטיבל היום. אבל הנה הרגע הבאמת מרגש: "סריטה" הגיע לראשונה לקיר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות