22 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
ייתכן וזה לא הזמן האידיאלי לכתוב פוסט על "עירום" (Naked), סרטו של מייק לי. אמנם בדיוק החודש מלאו 29 שנים להקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, שם זכה בפרס השחקן והבמאי, אבל זה לא ממש ציון דרך עגול. אני גם לא בטוח שזה הסרט של מייק לי שאני הכי אוהב - יש לי סימפטיה ל"מותק של חיים" (Life Is Sweet), הסרט… להמשך קריאה
14 במאי 2022 מאת אורון שמיר
הדבר הראשון שכדאי לדבר עליו בהקשר של הסרט ״האיש שלא היה״ (Operation Mincemeat) הוא השם שלו. ליתר דיוק, השוני בין השם העברי והלועזי. זה כאילו טרחני וקטנוני ואולי אפילו מיושן, אבל הפעם לא באתי להתלונן – אלא לתהות. ״האיש שלא היה״ הוא דווקא שם מצוין בעיניי, משום שהוא משרה תחושה של מותחן ריגול, כלומר מתאר נאמנה את הסרט (גם עלילתית… להמשך קריאה
21 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
4 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
ז'אנר סרטי השוד הוא אחד מן המהנים ביותר לצפייה, בשל אלמנט התחכום המובנה בתוכו. לרוב, סרט שוד ידגיש את המקצוענות והיעילות של השודד (ו/או הבלש) ויירגש את הקהל דרך הכישורים וההפתעות הכלולות בתכנון ובביצוע השוד. לרוב, השודד עובד לא רק על מערך האבטחה, אלא גם על קהל הצופים שלומדים כי היה עוד פרט שפספסו בתכנית שלו. זה נכון בין אם… להמשך קריאה
11 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
האובססיה של התרבות הפופולרית לדמות של הנסיכה דיאנה נמצאת, להערכתי, בנקודת רוויה ושיא של כל הזמנים מאז מותה. היא השתלטה על הסדרה ״הכתר״ בעונותיה האחרונות, שם גילמה אותה השחקנית אמה קורין, ועתידה להמשיך בכך השחקנית שמחליפה אותה, אליזבת׳ דביקי. באותה נטפליקס תוכלו למצוא את ״דיאנה: המחזמר״ (בחיי שזה אמיתי). בכל מקום שאינו נטפליקס, כתבות וסרטים דוקומנטריים המשתמשים בדמותה מילאו את… להמשך קריאה
13 בנובמבר 2021 מאת אורון שמיר
נוסטלגיה היא המגפה של עולם התרבות במאה ה-21. מלבד אינספור רימייקים או החייאות למיניהן של סרטי ומותגי עבר, כמות התוכן המוקדשת לעיסוק מתרפק בתקופות שחלפו הוא מהגבוהים בהיסטוריה, יש להניח. כאשר הומצא המושג במאה ה-17, הנוסטלגיה קוטלגה כמחלה, בניסיון של רופא שוויצרי בשם יוהנס הופר לתאר את התשוקה מלאת הכאב של חיילים שוויצרים לשוב משדה הקרב אל ביתם (תודה ויקיפדיה).… להמשך קריאה
26 ביוני 2021 מאת עופר ליברגל
סרטו הראשון של הבמאי הבריטי פרנסיס לי, "ארץ אלוהים" (God's Own Country), היה הצלחה ביקורתית ולהיט בפסטיבלים ברחבי העולם. כולל בפסטיבל ירושלים, שם כתבתי עליו. ההצלחה שלו הייתה למרות שהיה נעדר כוכבים, הכיל סצנות מין גרפיות בין שני גברים, והתקדם בקצב איטי המתבסס על תיאור של דמויות שקשה להן לקבל את עצמן, בעוד הדמות הראשית מצטיירת במהלך רוב הסרט כלא… להמשך קריאה
1 במאי 2021 מאת אורון שמיר
ריז אחמד נמצא בדרכו לצמרת כבר זמן מה. הפרסים וההוקרה הגלובלית החלו להגיע בשנים האחרונות, בין אם המועמדות לאוסקר על התפקיד הראשי ב״צלילי מטאל״ או הזכייה בפרס האמי ב-2017 על תפקיד מרכזי במיני-סדרה ״ליל האירוע״ (The Night of). באופן אישי התוודעתי אליו ב-2010 בקומדיית השאהידים הבריטית ״ארבעה אריות״, אבל יכול להיות שתכירו את השחקן יליד וומבלי דווקא מהסרטים ״חיית הלילה״,… להמשך קריאה
4 באפריל 2021 מאת לירון סיני
לפני כשנה, מגזין האימה הרבעוני "FANGORIA", שעדיין יוצא במהדורה מודפסת בלבד כל שלושה חודשים, הציע שני שערים לבחירה למי שרכשו אותו. אחד מתוך "משחקי ציד", עם תמונה מדממת במיוחד של אישה שפלג גופה התחתון חסר ובמקומו אפשר לראות את טיב האפקטים המיוחדים שאחראים על ייצור מעיים אמינים. השני מתוך "מוד הקדושה" (Saint Maud) והוא מהווה ניגוד אלגנטי ומוחלט לשער הראשון.… להמשך קריאה
20 במרץ 2021 מאת עופר ליברגל
אנתולוגיית הסרטים "גרזן קטן" (Small Axe), מאת הבמאי הבריטי סטיב מקווין, היא אחד מן השיאים של השנה החולפת בקולנוע/טלוויזיה. מדובר בסדרה של חמישה סרטים שהופקה עבור ה-BBC ואמזון פריים בארה"ב, אם כי עושה רושם שבשנה רגילה לפחות חלקם היו אולי מקבלים גם הפצה קולנועית במקביל. אפילו בלי קשר לכך כי שניים מהם התקבלו לפסטיבל קאן שלא נערך, ושלושה הוקרנו במסגרת… להמשך קריאה
ייתכן וזה לא הזמן האידיאלי לכתוב פוסט על "עירום" (Naked), סרטו של מייק לי. אמנם בדיוק החודש מלאו 29 שנים להקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, שם זכה בפרס השחקן והבמאי, אבל זה לא ממש ציון דרך עגול. אני גם לא בטוח שזה הסרט של מייק לי שאני הכי אוהב - יש לי סימפטיה ל"מותק של חיים" (Life Is Sweet), הסרט… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
ז'אנר סרטי השוד הוא אחד מן המהנים ביותר לצפייה, בשל אלמנט התחכום המובנה בתוכו. לרוב, סרט שוד ידגיש את המקצוענות והיעילות של השודד (ו/או הבלש) ויירגש את הקהל דרך הכישורים וההפתעות הכלולות בתכנון ובביצוע השוד. לרוב, השודד עובד לא רק על מערך האבטחה, אלא גם על קהל הצופים שלומדים כי היה עוד פרט שפספסו בתכנית שלו. זה נכון בין אם… להמשך קריאה
האובססיה של התרבות הפופולרית לדמות של הנסיכה דיאנה נמצאת, להערכתי, בנקודת רוויה ושיא של כל הזמנים מאז מותה. היא השתלטה על הסדרה ״הכתר״ בעונותיה האחרונות, שם גילמה אותה השחקנית אמה קורין, ועתידה להמשיך בכך השחקנית שמחליפה אותה, אליזבת׳ דביקי. באותה נטפליקס תוכלו למצוא את ״דיאנה: המחזמר״ (בחיי שזה אמיתי). בכל מקום שאינו נטפליקס, כתבות וסרטים דוקומנטריים המשתמשים בדמותה מילאו את… להמשך קריאה
נוסטלגיה היא המגפה של עולם התרבות במאה ה-21. מלבד אינספור רימייקים או החייאות למיניהן של סרטי ומותגי עבר, כמות התוכן המוקדשת לעיסוק מתרפק בתקופות שחלפו הוא מהגבוהים בהיסטוריה, יש להניח. כאשר הומצא המושג במאה ה-17, הנוסטלגיה קוטלגה כמחלה, בניסיון של רופא שוויצרי בשם יוהנס הופר לתאר את התשוקה מלאת הכאב של חיילים שוויצרים לשוב משדה הקרב אל ביתם (תודה ויקיפדיה).… להמשך קריאה
סרטו הראשון של הבמאי הבריטי פרנסיס לי, "ארץ אלוהים" (God's Own Country), היה הצלחה ביקורתית ולהיט בפסטיבלים ברחבי העולם. כולל בפסטיבל ירושלים, שם כתבתי עליו. ההצלחה שלו הייתה למרות שהיה נעדר כוכבים, הכיל סצנות מין גרפיות בין שני גברים, והתקדם בקצב איטי המתבסס על תיאור של דמויות שקשה להן לקבל את עצמן, בעוד הדמות הראשית מצטיירת במהלך רוב הסרט כלא… להמשך קריאה
לפני כשנה, מגזין האימה הרבעוני "FANGORIA", שעדיין יוצא במהדורה מודפסת בלבד כל שלושה חודשים, הציע שני שערים לבחירה למי שרכשו אותו. אחד מתוך "משחקי ציד", עם תמונה מדממת במיוחד של אישה שפלג גופה התחתון חסר ובמקומו אפשר לראות את טיב האפקטים המיוחדים שאחראים על ייצור מעיים אמינים. השני מתוך "מוד הקדושה" (Saint Maud) והוא מהווה ניגוד אלגנטי ומוחלט לשער הראשון.… להמשך קריאה
אנתולוגיית הסרטים "גרזן קטן" (Small Axe), מאת הבמאי הבריטי סטיב מקווין, היא אחד מן השיאים של השנה החולפת בקולנוע/טלוויזיה. מדובר בסדרה של חמישה סרטים שהופקה עבור ה-BBC ואמזון פריים בארה"ב, אם כי עושה רושם שבשנה רגילה לפחות חלקם היו אולי מקבלים גם הפצה קולנועית במקביל. אפילו בלי קשר לכך כי שניים מהם התקבלו לפסטיבל קאן שלא נערך, ושלושה הוקרנו במסגרת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות