21 באפריל 2023 מאת אורון שמיר
ארי אסטר הוא קולנוען שקשה להתעלם מנוכחותו בשיח. בחמש השנים האחרונות הספיק לפרוץ בגדול עם סרטו הראשון באורך מלא, ״תורשתי״, ולרכוש לעצמו שם בזכות ״מידסומר״. כיוון שהסרטים יצאו בסמיכות, ב-2018 ואז ב-2019, הם היו כמו איזה אגרוף כפול לפרצוף של הקולנוע האמריקאי העצמאי או שני מרפקים הישר לצלעות של עולם קולנוע האימה. החיבה לסרטי אסטר איחדה סינפילים כבדים וחובבי אימה… להמשך קריאה
2 במרץ 2023 מאת עופר ליברגל
קשה לדבר על סרט של דיסני+ במונחים של סרט עצמאי, אבל גם קשה לחשוב על "הבריון" (Bruiser), סרט הביכורים של מיילס וורן, בתור משהו שונה מסרט עצמאי. הוא שייך לחטיבה חדשה יחסית בתאגיד דיסני בשם Onyx, שתפקידה להביא לקהל סרטים הנוגעים באוכלוסיות שלא מיוצגות מספיק על גבי מסך הקולנוע, או שירותי הסטרימינג (בארה״ב הוא מופץ דרך שירות hulu). במקרה של… להמשך קריאה
17 בפברואר 2023 מאת עופר ליברגל
הסקירה הזו מגיעה באיחור. בסרט "לזלי היקרה" (To Leslie) כמעט צפיתי בפסטיבל חיפה, אך בסוף הלו"ז שלי היה עמוס והחלטתי להקדיש את הזמן לסרטים אחרים. כעבור מספר שבועות הוא עלה למסכים בישראל ופספסתי לגמרי את העובדה כי זה אותו סרט, ולא הספקתי לצפות בו לפני שירד. זה לא דבר נדיר וזה קורה לסרטים רבים: סרטים טובים שלא זוכים לתשומת לב… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2022 מאת עופר ליברגל
ברוכים הבאים לממלכת אפל TV+ שירות הסטרימינג שמתרגם את סרטיו לעברית, אבל לא נותן להם כותרת, או לפחות לא משלב אותה בגוף הסרט. כך שאין לי מושג איזה שם עברי ניתן לסרט ״Causeway״, סרט שנקרא על שם מילה שאני לא בטוח שיש לה תרגום עברי. נגיד "שביל מעבר", "מעבר מוגבה" או כפי שהמילון מורפיקס באינטרט כותב "הגבהה לשם מעבר על… להמשך קריאה
6 בנובמבר 2022 מאת עופר ליברגל
"במרכז תמיד היה ג'ונאס. הוא היה הנביא שלנו. הוא הראה לנו את הדרך" - מרטין סקורסזי ביום שני (ה-7 לנובמבר) תיפתח בסינמטק תל אביב מחווה ליוצר ג'ונאס מקאס, מחווה שאחרי שבוע בתל אביב תוצג גם בסינמטק ירושלים. מקאס הוא אחת מדמויות המפתח החשובות ביותר בקלונוע האמריקאי בכלל ובקולנוע העצמאי/ניסיוני של ניו יורק בפרט. שם לא מוכר מספיק בארץ, שהוא קודם… להמשך קריאה
24 בספטמבר 2022 מאת אורון שמיר
בחודש שעבר חגגה חברת ההפצה וההפקה A24 עשור להיווסדה, עשור במהלכו הפכה לשם נרדף לקולנוע עצמאי ומדובר, בעיקר אמריקאי אבל לא רק. כמו כל מי שכותב או כותבת על קולנוע מהסוג הזה, גם אנחנו בסריטה שיבחנו את בית ההפקות לא פעם והבלטנו אותו כבר לפני חמש שנים בסיכומי 2017 שלנו. לטובת מי שירצו תמונת מצב עדכנית יותר, ניסיתי לסכם עשור… להמשך קריאה
6 באוגוסט 2022 מאת לירון סיני
נתחיל מהסוף: הבמאי של "Dual", ריילי סטרנס (״אמנות ההגנה העצמית״), צייץ שעכשיו כשאנשים צופים בסרט שלו וחולקים רשמים בלטרבוקסד ובטוויטר, "לא אהבתי את הסוף" היא התגובה הכי נפוצה. "לא ראיתי את זה בא בשום צורה. לא הייתי משנה דבר, ותודה אדירה לכל מי שצפו", כדבריו. זה לא ספוילר, אבל התגובות לציוץ כן נכנסות קצת לסיבות בגללן זו התגובה הטיפוסית לסרט.… להמשך קריאה
27 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
אחת מן התלונות הנפוצות לגבי הקולנוע העכשווי היא שהוליווד כבר לא מפיקה דרמות בתקציב בינוני שפונות לקהל בוגר. הבמאי מייק מילס יוצר בדיוק דרמות מן הסוג הזה, מתוך שולי הוליווד פינת הקולנוע העצמאי. הסרטים שלו מיועדים לקהל בורגני לא בהכרח עשיר אך בהכרח משכיל, יש בהם כוכבי קולנוע וטלוויזיה אבל לא בהכרח הנוצצים ביותר, והדגש בהם הוא על כתיבת הדמויות… להמשך קריאה
31 בינואר 2022 מאת אורון שמיר
כדי לסיים את חודש ינואר כמו שצריך, בחרתי לסגור את הדיווחים שלישי מפסטיבל סאנדנס עם פוסט שלישי ואחרון (זה היה הראשון והנה השני). עשרה ימים של פסטיבל קולנוע מקוון, אלא אם התמזל מזלכם או מזלכן להיות באחת מהקרנות הלווין של אירוע הקולנוע העצמאי, שכזכור נאלץ לוותר (גם) השנה על מהדורה פיזית בפארק סיטי שבמדינת יוטה והסביבה. ראיתי רק 20 סרטים… להמשך קריאה
30 בינואר 2022 מאת אורון שמיר
היום הוא בעצם היום האחרון של פסטיבל סאנדנס לשנת 2022, המיועד בעיקר להשלמות. הזוכים והזוכות כבר הוכרזו בסוף השבוע, וכהרגלי פספסתי צפייה בזמן אמת בכל המנצחים הראשיים. אם כי שני התיעודיים שכתבתי עליהם בדיווח הקודם יצאו עם פרסים משניים, אז אני מרוצה, ועל האחרים כתבתי לסיכום הפסטיבל שלי ב״הארץ״ ממש אתמול. בעודי משלים את רשימת הזוכים, ללא התלהבות יתרה בינתיים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות