21 ביוני 2021 מאת אור סיגולי
אחרי שישה חודשים, ויחד עם החזרה לאולמות, סוף סוף נראה שהסכר נפתח. בחודשים האחרונים יצא לי להתלונן פה על זה שאני ממש מגרד כל מיני פינות בשביל למצוא סרטים ראויים לאימת החודש, וגם אם בסופו של דבר כמה מהם מתגלים כמעניינים באיזשהו אופן, עדיין לא הגיע איזה משהו ששווה להתאמץ במיוחד בשבילו. והנה עכשיו מורגש קצת שינוי לטובה. זה לא… להמשך קריאה
10 ביוני 2021 מאת אור סיגולי
בין אם זו תופעה נקודתית בישראל, או סתם רצף של צירופי מקרים כתוצאה משנת הטראומה של הקולנוע ברחבי העולם, נראה שדווקא סרטי האימה הם אלו שמובילים את החזרה לאולמות. "מקום שקט 2" שיצא ממש לאחרונה (ונראה שמעורר מעט מאוד התלהבות יחסית לקודמו, בצדק רב), "פריקי", "הוסט", "אפליקציה סוף" ו"אמאל'ה" הם אחוז די משמעותי מלוח ההפצה הנוכחי, משוועים לתשומת ליבם של… להמשך קריאה
4 ביוני 2021 מאת אור סיגולי
אף אחד לא הופתע מהמהירות בה צצו הידיעות על סרט ההמשך ל"מקום שקט" ממש בסמוך ליציאתו, אז כבש את הקופות והיה לאחד המדוברים של 2018. לא רק מכירות הכרטיסים המרשימות הפכו את ההצלחה של סרט האימה להכל חוץ ממובנת מאליה, אלא גם העובדה שהוא מבוסס על תסריט מקורי (בשונה מעיבוד לספר או מותג קיים), ושהביקורות נעמדו מאחוריו כמעט לחלוטין, מה… להמשך קריאה
21 במאי 2021 מאת אור סיגולי
מצב האימה ממשיך להיות לא פשוט פנימה אל תוך 2021, ואני כמובן מדבר לא רק על סרטי האימה אלא גם על המציאות שלנו. מי היה מאמין שהמצב יכול להיות יותר מפחיד ומייאש מלפני שנה? כנראה שעוד לא ראינו כלום. אבל אקטואליה בצד, אני פה לספק קצת אימה אסקפיסטית, אפילו בחודש מאי הלא מאוד מזהיר. אבל זה, מתברר, דווקא לא משהו… להמשך קריאה
9 במאי 2021 מאת לירון סיני
לכתוב שאנתוני הופקינס שחקן מדהים זו לא בדיוק סקירה, כך אמר עורך מסוים בסריטה, וצדק. זו אחת הסיבות בגינן בחרתי לא לכתוב טקסט שעוסק רק ב"האבא" (השם הלא רשמי ל-"The Father") עטור הפרסים שביים פלוריאן זלר לפי מחזה שלו, אותו עיבד לתסריט עם כריסטופר המפטון, אלא להמשיך ממנו לנושאים אחרים שעולים בו. זה לא שאין עוד מה לכתוב על הסרט,… להמשך קריאה
28 באפריל 2021 מאת אור סיגולי
היה קצת מאבק החודש עם פינת סרטי האימה הקבועה, לא אשקר, תוצאה שילוב של כמה דברים. בין היתר החזרה לשגרה שלא רק שלקחה ממני זמן אלא גם ייצרה אצלי FOMO קולנועי משום מקום, טקס האוסקר שפשוט שאב לתוכו את כל תשומת הלב, אבל בעיקר נאבקתי למצוא סרטי אימה מעניינים. ממש גירדתי בציפורניים. אמנם על חלק מהם אני שמח לכתוב, כי… להמשך קריאה
4 באפריל 2021 מאת לירון סיני
לפני כשנה, מגזין האימה הרבעוני "FANGORIA", שעדיין יוצא במהדורה מודפסת בלבד כל שלושה חודשים, הציע שני שערים לבחירה למי שרכשו אותו. אחד מתוך "משחקי ציד", עם תמונה מדממת במיוחד של אישה שפלג גופה התחתון חסר ובמקומו אפשר לראות את טיב האפקטים המיוחדים שאחראים על ייצור מעיים אמינים. השני מתוך "מוד הקדושה" (Saint Maud) והוא מהווה ניגוד אלגנטי ומוחלט לשער הראשון.… להמשך קריאה
28 במרץ 2021 מאת אור סיגולי
חודש מרץ תמיד משמח בהקשר של אימת החודש, כי הוא מציין את היום ההולדת שלה. ב-9 למרץ 2013 התפרסמה פה המהדורה הראשונה, ניסיון שלי להדביק את הקצב בעולם הז'אנר שבשום אופן אי אפשר לנצח. והנה אנחנו פה, חוגגים שמונה שנים של יותר טקסטים על סרטי אימה מכל מקום אחר בשפה העברית. וזה לא עומד להשתנות בקרוב, אז רק אומר תודה… להמשך קריאה
25 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
שנה חדשה של אימת החודש לפנינו, שמינית במספר שזה בכלל הלם, וכולי תקווה שהיא תהיה מעניינת ועמוסה ומגוונת כמו הקודמת. 2020 הייתה זוועה כמעט בכל אספקט, מלבד אחד – זה של סרטי הז'אנר. קולנוע האימה היה זה שוויתר בקלות יחסית על ההפצה בבתי הקולנוע (היו כן כמה שנדחו, כמו למשל הרימייק המסקרן ל"קנדימן"), והשרתים התמלאו בלא מעט סרטים משמחים וראויים… להמשך קריאה
14 בינואר 2021 מאת אור סיגולי
מבלי שהתכוונתי לכך או אפילו חשבתי בכיוון, הפך הבמאי-מפיק סטיבן ספילברג לאושיה הבולטת ביותר של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר. אמנם בגלל ההצלחות הקופתיות שלו ו"רשימת שינדלר", ספילברג, בקלות אחד הקולנוענים החשובים ביותר אי פעם, לא נתפס כאיזה לוזר אוסקרים, אבל לפתע התברר כמה פעמים הוא היה קרוב אך לא סיגר. בפרויקט עצמו הופיע גוף עבודותיו של ספילברג דרך… להמשך קריאה
תגובות אחרונות