10 באוקטובר 2021 מאת לירון סיני
זו העונה בה שירותי הסטרימינג וגם המסכים הגדולים גדושים בכל טוב וכל רע של סרטי אימה, בספירה לאחור עד ליל כל הקדושים. בתוך העושר והעומס הזה יש הרבה דברים שכדאי לדלג עליהם, כי הרצון לספק היצע עשיר גובר על האיכות. ככל שנלך לאיבוד בתוך יותר אפשרויות, רובן גרועות, נבלה זמן רב יותר בבהייה במסך ונתפתה ללחוץ על עוד מלבן צבעוני… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2021 מאת אור סיגולי
בחודש שעבר נפל דבר - לראשונה מזה שמונה שנים, ספטמבר הסתיים ללא מהדורת אימת החודש משלו. ובדיוק כמו בפעם הקודמת, אי שם ב-2013, זה קרה בגלל השילוב של החגים ופסטיבל חיפה ששאבו את כל זמן הכתיבה והצפייה שלי. השנה, עם זאת, הייתה עוד סיבה. כמות סרטי האימה שיצאו לבתי הקולנוע בספטמבר הייתה די משוגעת, ועל כמעט כולם כתבנו בזמן אמת,… להמשך קריאה
14 בספטמבר 2021 מאת אור סיגולי
לפני כמה ימים פגשתי חברה ברחוב, לגמרי במקרה, והיא בישרה לי בשמחה שבערב היא הולכת לראות את "אנט", ועוד עושה זאת "בהמלצתי". הסרתי את משקפי השמש מעיני בדרמטיות, ושאלתי אותה בזהירות האם היא באמת קראה את הטקסט, כי הרבה דברים נאמרו שם, אף אחד לא היה תחת המושג המלצה. היא בעצמה הייתה מבולבלת מהתגובה שלי, ותהיתי אולי היא קראה מישהו… להמשך קריאה
10 בספטמבר 2021 מאת אור סיגולי
הבית בו גרה מזה כמה שנים מורה צעירה בשם בת' (אותה מגלמת רבקה הול) – שעל שמו נקרא בעברית "בית הסיוטים", למרות שהשם הלועזי "The Night House" קצת יותר מעודן ופחות מסגיר – הוא הבית הכי יפה שראיתי. פנטזיה מוחלטת. מסוג הבתים האלו שאתה מרגיש כאילו אם יהיו בבעלותך לא יהיו לך צרות יותר בחיים. הוא נמצא בשולי יער עבות,… להמשך קריאה
6 בספטמבר 2021 מאת לירון סיני
כבר ציינתי פה בעבר שאחת הדרכים הנוחות עבורי להעריך סרט היא איזה טעם הוא מותיר בזיכרון ככל שחולף הזמן. פרטי העלילה ברובם עשויים לדהות ואפילו להיעלם בחלק מהמקרים (למעט סרטים שנחקקו עקב ריבוי צפיות או רושם עז ברמת הנרטיב). מה שנשאר הוא גחלים של תמצית, סצנה פה, רגע מכונן או זניח שם ותחושה. וכעת כשהעיבוד החדש של "קנדימן" (Candyman) כבר… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2021 מאת לירון סיני
בדומה לקללת האלבום השני במוזיקה, כי פעם האזנו בעיקר לאלבומים במלואם או משהו עתיק שכזה, החשש לנפילה בסרט המשך הוא הגיוני. גם ככה בחוויות שלנו אנחנו משווים לדברים שכבר ראינו ועברנו, זה חלק מהמצב האנושי התרבותי, לחפש תבניות מסודרות להכניס לתוכן את מרכיבי החיים. סרט המשך מעגן את ההשוואה, את המדידה ביחס למשהו אחר מראש. וככל שהראשון הצליח יותר, היה… להמשך קריאה
28 באוגוסט 2021 מאת אור סיגולי
כשסרט הופך לתופעה, יש לזה לעיתים גם צדדים שליליים. או לפחות קצת פחות טובים. מצד אחד, הצלחה קולנועית שמביאה מיליוני אנשים לבתי הקולנוע, שזוכה בפרסים, שמכניסה מילים חדשות לז'רגון ומייצרת אימג'ים שהופכים לאיקוניים בין רגע, הוא הדבר שאנחנו מתפללים אליו. הוא מחדש לנו את המצברים. הוא מזכיר לנו שבתוך אוקיינוס של בינוניות ואכזבות תמיד יש סיכוי לגלות לפתע אי קטן… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2021 מאת אור סיגולי
בדיוק לפני שנה, במהדורת אוגוסט 2020, כתבתי על אחד מסרטי האימה המדוברים של התקופה, "הוסט" הבריטי, שמתרחש כולו בזום. והנה, תריסר חודשים לאחר מכן, הוא מגיע אלינו לבתי הקולנוע (למרות שהוא גם סוג של יצא לפני. או משהו. קשה לעקוב). אני ממשיך להמליץ על הסרט הקצר והאפקטיבי הזה, אם אתם מחפשים קצת הבהלות מוצלחות. בענייני האימה של החודש הנוכחי בסריטה,… להמשך קריאה
15 באוגוסט 2021 מאת לירון סיני
לפעמים כל מה שאת רוצה זה לשכוח מהצרות שלך ולאוורר אותן בו זמנית מול סרט אימה טוב. על מי אני עובדת, "לפעמים" זה כמעט כל יום בשבוע מבחינתי. וכל שעה היא שעה טובה לקצת אימה. אלא מה, הז'אנר האהוב שמאפשר לנו לרעוד ולקפוץ מפחד בבטחת אולם הקולנוע או הסלון אמנם נמצא ברנסנס נהדר בשנים האחרונות, אבל עם הביקוש עולה גם… להמשך קריאה
5 באוגוסט 2021 מאת לירון סיני
אם קרה המקרה ויש כאן מישהי או מישהו שקוראים את הסקירה ועוד לא צפו בסרט האקשן "שמיים אדומים כדם", ההמלצה הזריזה שלי היא שתעשו את זה בלי לקרוא שום דבר עליו למעט את השורות הספורות הבאות. אל תקראו את התקציר בנטפליקס, אל תבקשו שיגידו מה הקטע שלו או אלו ז'אנרים הוא מערבב או למה יש בו פלאשבקים מטרחנים שגורמים לו… להמשך קריאה
זו העונה בה שירותי הסטרימינג וגם המסכים הגדולים גדושים בכל טוב וכל רע של סרטי אימה, בספירה לאחור עד ליל כל הקדושים. בתוך העושר והעומס הזה יש הרבה דברים שכדאי לדלג עליהם, כי הרצון לספק היצע עשיר גובר על האיכות. ככל שנלך לאיבוד בתוך יותר אפשרויות, רובן גרועות, נבלה זמן רב יותר בבהייה במסך ונתפתה ללחוץ על עוד מלבן צבעוני… להמשך קריאה
בחודש שעבר נפל דבר - לראשונה מזה שמונה שנים, ספטמבר הסתיים ללא מהדורת אימת החודש משלו. ובדיוק כמו בפעם הקודמת, אי שם ב-2013, זה קרה בגלל השילוב של החגים ופסטיבל חיפה ששאבו את כל זמן הכתיבה והצפייה שלי. השנה, עם זאת, הייתה עוד סיבה. כמות סרטי האימה שיצאו לבתי הקולנוע בספטמבר הייתה די משוגעת, ועל כמעט כולם כתבנו בזמן אמת,… להמשך קריאה
לפני כמה ימים פגשתי חברה ברחוב, לגמרי במקרה, והיא בישרה לי בשמחה שבערב היא הולכת לראות את "אנט", ועוד עושה זאת "בהמלצתי". הסרתי את משקפי השמש מעיני בדרמטיות, ושאלתי אותה בזהירות האם היא באמת קראה את הטקסט, כי הרבה דברים נאמרו שם, אף אחד לא היה תחת המושג המלצה. היא בעצמה הייתה מבולבלת מהתגובה שלי, ותהיתי אולי היא קראה מישהו… להמשך קריאה
הבית בו גרה מזה כמה שנים מורה צעירה בשם בת' (אותה מגלמת רבקה הול) – שעל שמו נקרא בעברית "בית הסיוטים", למרות שהשם הלועזי "The Night House" קצת יותר מעודן ופחות מסגיר – הוא הבית הכי יפה שראיתי. פנטזיה מוחלטת. מסוג הבתים האלו שאתה מרגיש כאילו אם יהיו בבעלותך לא יהיו לך צרות יותר בחיים. הוא נמצא בשולי יער עבות,… להמשך קריאה
כבר ציינתי פה בעבר שאחת הדרכים הנוחות עבורי להעריך סרט היא איזה טעם הוא מותיר בזיכרון ככל שחולף הזמן. פרטי העלילה ברובם עשויים לדהות ואפילו להיעלם בחלק מהמקרים (למעט סרטים שנחקקו עקב ריבוי צפיות או רושם עז ברמת הנרטיב). מה שנשאר הוא גחלים של תמצית, סצנה פה, רגע מכונן או זניח שם ותחושה. וכעת כשהעיבוד החדש של "קנדימן" (Candyman) כבר… להמשך קריאה
בדומה לקללת האלבום השני במוזיקה, כי פעם האזנו בעיקר לאלבומים במלואם או משהו עתיק שכזה, החשש לנפילה בסרט המשך הוא הגיוני. גם ככה בחוויות שלנו אנחנו משווים לדברים שכבר ראינו ועברנו, זה חלק מהמצב האנושי התרבותי, לחפש תבניות מסודרות להכניס לתוכן את מרכיבי החיים. סרט המשך מעגן את ההשוואה, את המדידה ביחס למשהו אחר מראש. וככל שהראשון הצליח יותר, היה… להמשך קריאה
כשסרט הופך לתופעה, יש לזה לעיתים גם צדדים שליליים. או לפחות קצת פחות טובים. מצד אחד, הצלחה קולנועית שמביאה מיליוני אנשים לבתי הקולנוע, שזוכה בפרסים, שמכניסה מילים חדשות לז'רגון ומייצרת אימג'ים שהופכים לאיקוניים בין רגע, הוא הדבר שאנחנו מתפללים אליו. הוא מחדש לנו את המצברים. הוא מזכיר לנו שבתוך אוקיינוס של בינוניות ואכזבות תמיד יש סיכוי לגלות לפתע אי קטן… להמשך קריאה
בדיוק לפני שנה, במהדורת אוגוסט 2020, כתבתי על אחד מסרטי האימה המדוברים של התקופה, "הוסט" הבריטי, שמתרחש כולו בזום. והנה, תריסר חודשים לאחר מכן, הוא מגיע אלינו לבתי הקולנוע (למרות שהוא גם סוג של יצא לפני. או משהו. קשה לעקוב). אני ממשיך להמליץ על הסרט הקצר והאפקטיבי הזה, אם אתם מחפשים קצת הבהלות מוצלחות. בענייני האימה של החודש הנוכחי בסריטה,… להמשך קריאה
לפעמים כל מה שאת רוצה זה לשכוח מהצרות שלך ולאוורר אותן בו זמנית מול סרט אימה טוב. על מי אני עובדת, "לפעמים" זה כמעט כל יום בשבוע מבחינתי. וכל שעה היא שעה טובה לקצת אימה. אלא מה, הז'אנר האהוב שמאפשר לנו לרעוד ולקפוץ מפחד בבטחת אולם הקולנוע או הסלון אמנם נמצא ברנסנס נהדר בשנים האחרונות, אבל עם הביקוש עולה גם… להמשך קריאה
אם קרה המקרה ויש כאן מישהי או מישהו שקוראים את הסקירה ועוד לא צפו בסרט האקשן "שמיים אדומים כדם", ההמלצה הזריזה שלי היא שתעשו את זה בלי לקרוא שום דבר עליו למעט את השורות הספורות הבאות. אל תקראו את התקציר בנטפליקס, אל תבקשו שיגידו מה הקטע שלו או אלו ז'אנרים הוא מערבב או למה יש בו פלאשבקים מטרחנים שגורמים לו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות