25 ביולי 2019 מאת אור סיגולי
זה אך אתמול התבשרנו חגיגית שסרט האימה המדובר ביותר של 2019 (אחרי "אנחנו" כמובן), הלא הוא "מידסומר" של ארי אסטר, יקבל סיבוב בבתי הקולנוע בישראל. אלו חדשות נהדרות, כי זה באמת מסוג הסרטים שלא ממש זוכים להגיע למסכים אצלנו. למעשה, היינו כל כך סקפטים לגבי ההפצה הישראלית שלו, שאורון כבר כתב על הסרט המסקרן הזה מניו יורק לפני כמה שבועות.… להמשך קריאה
16 ביולי 2019 מאת אורון שמיר
שנה חלפה ודבר לא השתנה. שוב באירופה ובאמריקה מתעלפים ונגעלים מסרט של ארי אסטר, שוב רשת האינטרנט רועדת, ושוב הקהל הישראלי מחוץ לחגיגה, יכול רק לקלל שלא הגיע או להתפלל שכן יגיע. בקיץ זה שעבר זה קרה עם ״תורשתי״, סרטו הראשון באורך מלא של האינסטנט-אוטר האמריקאי הצעיר, שהיה אחד המדוברים והמהוללים של 2018 כבר בנקודת האמצע שלה. כעת, בחסדי אלוהי… להמשך קריאה
25 ביוני 2019 מאת אור סיגולי
חצי מ-2019 מאחורינו (אתם כבר מרגישים את סיכום המחצית המסורתי מתקרב?), וכמו בדרך כלל תחילת הקיץ הוא מין שלב אמצע כזה בו קשה למצוא סרטי אימה מסעירים באמת. בבתי הקולנוע מנסה את מזלו הרימייק של "משחק ילדים", שאצלנו קיבל סקירה משלו, ואליו אפשר להוסיף את "צעצוע של סיפור 4" שיש בו בובות אפילו יותר מפחידות מצ'אקי. גם "המתים אינם מתים",… להמשך קריאה
22 ביוני 2019 מאת אור סיגולי
המורשת של מותג סרטי האימה בכיכובו של צ'אקי הבובה היא מעט מפותלת, ולכן נוצר מצב מוזר בו "משחק ילדים" (Child’s Play) מודל 2019 הוא למעשה גם רימייק לסרט הראשון, גם אתחול מחודש של המותג, אבל גם מתנהל במקביל לסדרה המקורית עליה היוצרים טרם אמרו נואש. אז בשביל הסדר הטוב: בראשית, כלומר ב-1988, ברא דון מנסיני את "משחק ילדים", סרט אימה… להמשך קריאה
26 במאי 2019 מאת אור סיגולי
בזמן שאנחנו מחכים לאיזשהו סימן חיים מסרטי האימה המדוברים של 2019 ("הבקתה" מסאנדנס ו"מידסומר" בראשם), ופסטיבלי הקיץ מצריכים מאתנו לא מעט זמן ותשומת לב, עדיין צריך להאכיל את החיה החודשית פה בסריטה. האמת שכמעט התייאשתי החודש הזה, אבל בשנייה האחרונה הספקתי לצפות בסרט חדש שעלה לנטפליקס, טרלול מוחלט ולא הגיוני, ששינה את המאזן של אימת החודש הנוכחית. אז לחודש מאי… להמשך קריאה
17 במאי 2019 מאת אור סיגולי
שני דברים מוזרים להפליא לנצח יהיו קשורים ל"משאיות" (Trucks), סרט טלוויזיה המבוסס על סיפור קצר של סטיבן קינג מ-1997: 1) שהוא בכלל קיים, אבל לזה נגיע עוד מעט, ו-2) התגובה שלכם הקוראים לכך שאני לא עומד לכתוב עליו. את זה ממש לא ראיתי מגיע. אלו שהיו אתנו בפרק הקודם בפרויקט כל סרטי סטיבן קינג, שעסק ב"מעופף הלילה", אולי זוכרים שבתום… להמשך קריאה
26 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
בדיוק בקו התפר בין המילניום הקודם לזה הנוכחי, חזר הקולנוע על פי סטיבן קינג לקבל מעמד יוקרתי. במאים מבטיחים נעמדו להנהיג את הסרטים על פי כתביו, מצביעי האוסקר חזרו להתייחס אליהם ברצינות, ומעוד סיפורי אימה זולים קינג לפתע עמד במרכזו של רנסנס קצרצר של סרטים בעלי משקל על ליבה הפועם של אמריקה. אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו עם "מעופף… להמשך קריאה
22 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
אחרי שחגגנו יום הולדת שש עם מצעד ההופעות הגדולות ביותר בסרטי האימה, הגיע הזמן לחזור למתכונת הרגילה שלנו עם מקבץ של כמה סרטי אימה שנכנסו לחיי במרוצת החודש האחרון. באופן כללי אפריל היה חודש מעניין לאימה בסריטה, עם "אנחנו" שזכה גם לניתוח מעמיק של לירון; "בית קברות לחיות" שניסה להחזיר את האימה המוחלטת של גרסת 1989 אבל קשה לומר שזה… להמשך קריאה
20 באפריל 2019 מאת לירון סיני
כתיבת ביקורות קולנוע היא מלאכה נהדרת עם קוץ קטן. לפעמים הרשמים מתחדדים ומתבהרים רק עם מעבר זמן, כזה שלא תמיד מספיק לעבור כראוי מרגע הצפייה ועד רקע הכתיבה. יש סרטים כמו העיבוד החדש ל"סוספיריה" או "המכשפה", למשל, שבאופן אישי ככל שעובר הזמן אני מוצאת בהם עוד ועוד דברים להעריך, עוד רבדים ורשמים חיוביים. יש גם סרטים כמו "בית קברות לחיות"… להמשך קריאה
12 באפריל 2019 מאת אור סיגולי
בדיוק לפני שנה יצא לעולם סרט אימה מפתיע ומוצלח בשם "מקום שקט" שעשה חיל בקופות ואפילו ניכס לעצמו איזו מועמדות קטנה לאוסקר. הסרט, אותו ביים ג'ון קרסינסקי שגם ליהק את עצמו לתפקיד הראשי יחד עם אשתו המושלמת אמילי בלאנט, סיפר על עולם אפוקליפטי לאחר פלישת חייזרים קטלניים שפועלים על פי חוש השמיעה, מה שמכניס את כל העולם למצב של אלם.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות