26 בנובמבר 2022 מאת עופר ליברגל
ניתן להסתכל על "הפייבלמנים" (The Fablemans), סרטו החדש של סטיבן ספילברג, כחלק מגל של סרטים בהם במאי קולנוע מוערכים וותיקים (יחסית) חוזרים לספר על ילדות שלהם, דוגמאות "רומא" של אלפונסו קאורון ו"בלפסט" של קנת' בראנה. אבל לא מדובר בגל ייחודי ממש. יצירה קולנועית, כמו כל יצירה, כוללת פעמים רבות רבדים אוטוביוגרפיים, גלויים או סמויים, כאשר לפעמים הם סמויים גם ליוצרים… להמשך קריאה
13 בינואר 2019 מאת אורון שמיר
הקולנוע האמריקאי מצוי באובססיה סביב ״The Great American Novel״, בשנים האחרונות אפילו יותר מאשר עולם הספרות האמריקאית. אולי זה לא מפתיע, כיוון שהמושג הספרותי, שבתחילה נועד לאפיין יצירות פאר כתובות המיטיבות לתאר הלך רוח של תקופה ושפה באיזור ספציפי בארצות הברית, הוא יותר בגדר שאיפה עבור יוצרים בני זמננו. קשה להתחרות במארק טווין, וויליאם פוקנר או אפילו דייויד פוסטר וואלאס… להמשך קריאה
1 ביולי 2017 מאת עופר ליברגל
בתור מי שחושב כי אין תחליף למסך הגדול ולניתוק המסוים שמציעה חווית הצפייה באולם קולנוע (ניתוק אשר איני מצליח לייצר בבית), אני נאלץ להודות כי נטפליקס היא כבר חלק בלתי נפרד מעולם ההפקה וההפצה. זה נכון לא רק לסדרות טלוויזיה אלא גם לסרטים וסביר להניח כי החברה, כמו חברות דומות, רק תגביר את האחיזה בעולם הקולנוע. כלומר שבקרוב נראה יותר… להמשך קריאה
20 במאי 2017 מאת אורון שמיר
המהדורה ה-70 של פסטיבל קאן הבטיחה להיות חגיגית במיוחד, ואם לשפוט על פי שלושת הימים הראשונים היא בהחלט מקיימת, בכל מיני תחומים. יש כמה וכמה חידושים השנה, עליהם אדווח בפתיחות של הפוסטים הבאים, אז כאן אספר רק על התגבור הלגמרי מוגזם באבטחה. הפאלה דה פסטיבל, המבנה המפלצתי בגודלו שמאכלס את רוב הפעילות במהלך השבועיים החגיגיים, הפך השנה לשדה תעופה. קודם… להמשך קריאה
10 במרץ 2016 מאת עופר ליברגל
במהלך הצפייה השנייה שלי בסרטו החדש של הבמאי האיטלקי פאולו סורנטינו, ״נעורים״ (Youth), שמתי לב ללחישות אשר נשמעו מכיוונים שונים בנקודות שונות של הסרט. המילים "איזה יופי" חזרו פעם אחרי פעם, או פשוט "וואו". נדמה לי כי התגובה הזו מאפיינת את החוויה אשר הבמאי מותיר על הצופה, יותר מכל במאי אחר בן זמננו - כל הסרטים של סורנטינו הם חגיגה מפעימה של יופי… להמשך קריאה
17 בינואר 2014 מאת עופר ליברגל
"12 שנים של עבדות" (Twelve Years a Slave) הוא סרט מוזר. סוג של יצור כלאיים של שני סוגים של סרטים "חשובים". ראשית, מדובר בנושא "חשוב" - העבדות שבכותרת, הפצע הפעור בהיסטוריה האמריקאית שעדיין לא הגליד, גם לא בתקופה בה בבית הלבן יושב נשיא אפרו-אמריקאי. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של סלומון נורת'אפ, אפרו-אמריקאי שגדל והקים משפחה כאדם חופשי במדינת ניו… להמשך קריאה
17 בספטמבר 2012 מאת עופר ליברגל
במקביל לפסטיבל חיפה, בסינמטק תל אביב נערך מדי סוכות פסטיבל אייקון TLV למדע בדיוני ופנטזיה. מדובר בפסטיבל קטן יותר, ייחודי יותר וכזה המציג תוכן שחבל שלא יהיה חלק מן התפריט של חובב הקולנוע הישראלי, גם אם הוא לא מחובבי הז'אנרים להם מוקדש הפסטיבל. לראיה, בסקירה כפולה זו תמצאו שני סרטים שיקסמו לדעתי גם לקהל הנרתע מן המילים מד"ב או פנטזיה.… להמשך קריאה
ניתן להסתכל על "הפייבלמנים" (The Fablemans), סרטו החדש של סטיבן ספילברג, כחלק מגל של סרטים בהם במאי קולנוע מוערכים וותיקים (יחסית) חוזרים לספר על ילדות שלהם, דוגמאות "רומא" של אלפונסו קאורון ו"בלפסט" של קנת' בראנה. אבל לא מדובר בגל ייחודי ממש. יצירה קולנועית, כמו כל יצירה, כוללת פעמים רבות רבדים אוטוביוגרפיים, גלויים או סמויים, כאשר לפעמים הם סמויים גם ליוצרים… להמשך קריאה
בתור מי שחושב כי אין תחליף למסך הגדול ולניתוק המסוים שמציעה חווית הצפייה באולם קולנוע (ניתוק אשר איני מצליח לייצר בבית), אני נאלץ להודות כי נטפליקס היא כבר חלק בלתי נפרד מעולם ההפקה וההפצה. זה נכון לא רק לסדרות טלוויזיה אלא גם לסרטים וסביר להניח כי החברה, כמו חברות דומות, רק תגביר את האחיזה בעולם הקולנוע. כלומר שבקרוב נראה יותר… להמשך קריאה
המהדורה ה-70 של פסטיבל קאן הבטיחה להיות חגיגית במיוחד, ואם לשפוט על פי שלושת הימים הראשונים היא בהחלט מקיימת, בכל מיני תחומים. יש כמה וכמה חידושים השנה, עליהם אדווח בפתיחות של הפוסטים הבאים, אז כאן אספר רק על התגבור הלגמרי מוגזם באבטחה. הפאלה דה פסטיבל, המבנה המפלצתי בגודלו שמאכלס את רוב הפעילות במהלך השבועיים החגיגיים, הפך השנה לשדה תעופה. קודם… להמשך קריאה
במהלך הצפייה השנייה שלי בסרטו החדש של הבמאי האיטלקי פאולו סורנטינו, ״נעורים״ (Youth), שמתי לב ללחישות אשר נשמעו מכיוונים שונים בנקודות שונות של הסרט. המילים "איזה יופי" חזרו פעם אחרי פעם, או פשוט "וואו". נדמה לי כי התגובה הזו מאפיינת את החוויה אשר הבמאי מותיר על הצופה, יותר מכל במאי אחר בן זמננו - כל הסרטים של סורנטינו הם חגיגה מפעימה של יופי… להמשך קריאה
"12 שנים של עבדות" (Twelve Years a Slave) הוא סרט מוזר. סוג של יצור כלאיים של שני סוגים של סרטים "חשובים". ראשית, מדובר בנושא "חשוב" - העבדות שבכותרת, הפצע הפעור בהיסטוריה האמריקאית שעדיין לא הגליד, גם לא בתקופה בה בבית הלבן יושב נשיא אפרו-אמריקאי. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של סלומון נורת'אפ, אפרו-אמריקאי שגדל והקים משפחה כאדם חופשי במדינת ניו… להמשך קריאה
במקביל לפסטיבל חיפה, בסינמטק תל אביב נערך מדי סוכות פסטיבל אייקון TLV למדע בדיוני ופנטזיה. מדובר בפסטיבל קטן יותר, ייחודי יותר וכזה המציג תוכן שחבל שלא יהיה חלק מן התפריט של חובב הקולנוע הישראלי, גם אם הוא לא מחובבי הז'אנרים להם מוקדש הפסטיבל. לראיה, בסקירה כפולה זו תמצאו שני סרטים שיקסמו לדעתי גם לקהל הנרתע מן המילים מד"ב או פנטזיה.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות