19 במרץ 2024 מאת עופר ליברגל
מאז שהתחלתי לאהוב קולנוע, "אהובת הקצין הצרפתי" (The French Lieutenant's Woman) משנת 1981 נתפס אצלי כסוג של נקודת עיוורון, חור בהשכלה הקולנועית שצריך להשלים. באותה מידה, דומה כי עם כל שנה שעוברת, המעמד של הסרט קצת נשכח וייתכן ומעולם הוא לא זכה להיות קלאסיקה קולנועית של ממש, אלא סוג של דרמה תקופתית שניסתה לזכות באוסקרים וסיימה עם חמש מועמדויות בלי… להמשך קריאה
21 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
22 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
20 באוקטובר 2021 מאת אורון שמיר
הדחייה הכי מכאיבה מבין כל הסרטים שזזו קדימה בלוח ההפצה, באשמת כולנו יודעים מה, הייתה מבחינתי זו של ״חולית״ (Dune), העיבוד של דני וילנב לספרו של פרנק הרברט. במקום בדצמבר של 2020 הוא מגיע לקולנוע רק כעת, מחר ליתר דיוק (וטרום-בכורה בסינמטק תל אביב הערב), כמעט שנה אחרי התאריך המקורי. התנודות גם עיכבו עד כדי השהייה את ההמשכונים האפשריים שהבטיח… להמשך קריאה
9 בינואר 2021 מאת אורון שמיר
דצמבר הפך רשמית להיות החודש של נטפליקס, עם יותר צפיות מבכל זמן אחר בשנה. בארה״ב ממילא הכל מתנקז אל מה שקרוי תקופת החגים ואווירה של התחפרות ביתית, בטח כשיש מגפה בחוץ והרבה מבתי הקולנוע בערים מרכזיות עדיין סגורים. בהיעדר מודל שוברי קופות נורמטיבי כבר כמעט שנה, הרגעים בהם קברניטי נטפליקס משתפים במספרים שלהם הם הכי קרוב לזה שיש כרגע. להיטי… להמשך קריאה
22 באוקטובר 2020 מאת עופר ליברגל
יכול להיות שאני תמים, אבל אני עדיין מאמין שכאשר כותבים ובמאים עובדים על פרויקט כלשהו, הם עושים זאת מסיבה מסוימת. גם כשמדובר ברימייק למקור ספרותי מוכר. אם הבמאי הבריטי המוכשר והמוצלח לרוב בן וויטלי לקח על עצמו את הגרסה החדשה לרומן הגותי "רבקה" (Rebecca) של דפני דה מוריאה, משהו בסיפור בטח נגע בו אישית. הוא ודאי הרגיש כי הוא יכול… להמשך קריאה
23 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
הקיץ הקולנועי בוטל סופית, או לפחות נדחה עד להודעה חדשה. גם פסטיבלי הקולנוע של ישראל לא יתקיימו לפחות עד הסתיו. בשל כך, אני מרשה לעצמי להסיר מעט את החשש הקבוע מכתיבה על סרטים שאני לא בטוח איך ומתי יגיע ארצה. פשוט כי הולך וגדל הסיכוי לפספס אותם לגמרי בשנה בה הוצגו לראשונה לקהל העולמי. אז צפו לעוד פרקים של ״מחכים… להמשך קריאה
16 ביולי 2020 מאת אורון שמיר
תייגו תחת סרטים שתוכננה להם הפצה קולנועית בישראל, אבל אז המגפה שיבשה הכל. ״אמה.״ (.Emma), עיבוד חדש לספרה המפורסם של ג'יין אוסטן, כבר זכה לתאריך עלייה לקולנוע באפריל, אחרי בכורה בריטית ואמריקאית בסוף פברואר. יצא שראיתי אותו בקולנוע, פעם כשעוד היה דבר כזה, אבל נאלצתי לחכות עד החודש כדי לכתוב עליו במועד שיהיה רלוונטי לקהל הישראלי. הראשונים להרים את כפפת… להמשך קריאה
7 במרץ 2020 מאת אורון שמיר
לפעמים יש סרטים שאין ברירה אלא לקטלג בתור הטרלה. זה קורה כשברור שכל מה שנראה בהם כמו טעות נעשה בכוונה, ובתנאי שאין חשש לחלטורה כי מעורבים בסרט מקצוענים ברמות הגבוהות. אני נאלץ לסווג ככה את ״דוליטל״ (Dolittle), העיבוד המחודש לעלילות הרופא המדבר עם חיות, שמגיע ארצה בבדיוק בזמן לחג פורים ומשווק בתור סרט לילדים/לכל המשפחה. אני עושה זאת כי בכל… להמשך קריאה
22 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
בפסטיבל סאנדנס 2017 הפכה הבמאית די ריס לשיחת היום בזכות סרטה "פרחים בבוץ". הסרט זכה לשבחי רוב המבקרים בפסטיבל (הביקורות הפכו לקרירות מאוחר יותר) ונרכש על ידי נטפליקס להפצה כאחד מן הסרטים הראשונים באמצעותם ניסתה חברת הסטרימינג לכבוש את טקס האוסקר. זה הסתיים בארבע מועמדויות, כולל אחת עבור ריס לתסריט מעובד (השחורה הראשונה שזכתה לכבוד) אך לא לבימוי ולפרס הסרט.… להמשך קריאה
מאז שהתחלתי לאהוב קולנוע, "אהובת הקצין הצרפתי" (The French Lieutenant's Woman) משנת 1981 נתפס אצלי כסוג של נקודת עיוורון, חור בהשכלה הקולנועית שצריך להשלים. באותה מידה, דומה כי עם כל שנה שעוברת, המעמד של הסרט קצת נשכח וייתכן ומעולם הוא לא זכה להיות קלאסיקה קולנועית של ממש, אלא סוג של דרמה תקופתית שניסתה לזכות באוסקרים וסיימה עם חמש מועמדויות בלי… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
הקדמה לפרויקט: היציאה לאקרנים (ובהמשך אל נטפליקס) של "כוחו של הכלב" משלימה סוג של תהליך אשר מתעצם בשנים האחרונות: עלייה במעמדה של הבמאית ג'יין קמפיון כאחת מדמויות המפתח בתרבות של העשורים האחרונים. ההערכה המחודשת לסרטיה בקרב חובבי קולנוע נובעת לא רק מן המגדר שלה, אלא גם מכך שהיא הקדימה את זמנה בסוגיות אחרות. חלקן קשורות לייצוג מורכב של מיניות ודיון בטאבואים, חלקן קשורות ליצירת… להמשך קריאה
הדחייה הכי מכאיבה מבין כל הסרטים שזזו קדימה בלוח ההפצה, באשמת כולנו יודעים מה, הייתה מבחינתי זו של ״חולית״ (Dune), העיבוד של דני וילנב לספרו של פרנק הרברט. במקום בדצמבר של 2020 הוא מגיע לקולנוע רק כעת, מחר ליתר דיוק (וטרום-בכורה בסינמטק תל אביב הערב), כמעט שנה אחרי התאריך המקורי. התנודות גם עיכבו עד כדי השהייה את ההמשכונים האפשריים שהבטיח… להמשך קריאה
דצמבר הפך רשמית להיות החודש של נטפליקס, עם יותר צפיות מבכל זמן אחר בשנה. בארה״ב ממילא הכל מתנקז אל מה שקרוי תקופת החגים ואווירה של התחפרות ביתית, בטח כשיש מגפה בחוץ והרבה מבתי הקולנוע בערים מרכזיות עדיין סגורים. בהיעדר מודל שוברי קופות נורמטיבי כבר כמעט שנה, הרגעים בהם קברניטי נטפליקס משתפים במספרים שלהם הם הכי קרוב לזה שיש כרגע. להיטי… להמשך קריאה
יכול להיות שאני תמים, אבל אני עדיין מאמין שכאשר כותבים ובמאים עובדים על פרויקט כלשהו, הם עושים זאת מסיבה מסוימת. גם כשמדובר ברימייק למקור ספרותי מוכר. אם הבמאי הבריטי המוכשר והמוצלח לרוב בן וויטלי לקח על עצמו את הגרסה החדשה לרומן הגותי "רבקה" (Rebecca) של דפני דה מוריאה, משהו בסיפור בטח נגע בו אישית. הוא ודאי הרגיש כי הוא יכול… להמשך קריאה
תייגו תחת סרטים שתוכננה להם הפצה קולנועית בישראל, אבל אז המגפה שיבשה הכל. ״אמה.״ (.Emma), עיבוד חדש לספרה המפורסם של ג'יין אוסטן, כבר זכה לתאריך עלייה לקולנוע באפריל, אחרי בכורה בריטית ואמריקאית בסוף פברואר. יצא שראיתי אותו בקולנוע, פעם כשעוד היה דבר כזה, אבל נאלצתי לחכות עד החודש כדי לכתוב עליו במועד שיהיה רלוונטי לקהל הישראלי. הראשונים להרים את כפפת… להמשך קריאה
לפעמים יש סרטים שאין ברירה אלא לקטלג בתור הטרלה. זה קורה כשברור שכל מה שנראה בהם כמו טעות נעשה בכוונה, ובתנאי שאין חשש לחלטורה כי מעורבים בסרט מקצוענים ברמות הגבוהות. אני נאלץ לסווג ככה את ״דוליטל״ (Dolittle), העיבוד המחודש לעלילות הרופא המדבר עם חיות, שמגיע ארצה בבדיוק בזמן לחג פורים ומשווק בתור סרט לילדים/לכל המשפחה. אני עושה זאת כי בכל… להמשך קריאה
בפסטיבל סאנדנס 2017 הפכה הבמאית די ריס לשיחת היום בזכות סרטה "פרחים בבוץ". הסרט זכה לשבחי רוב המבקרים בפסטיבל (הביקורות הפכו לקרירות מאוחר יותר) ונרכש על ידי נטפליקס להפצה כאחד מן הסרטים הראשונים באמצעותם ניסתה חברת הסטרימינג לכבוש את טקס האוסקר. זה הסתיים בארבע מועמדויות, כולל אחת עבור ריס לתסריט מעובד (השחורה הראשונה שזכתה לכבוד) אך לא לבימוי ולפרס הסרט.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות