31 בדצמבר 2022 מאת אורון שמיר
אמנם היה מקום לפרסם את הפוסט האחרון של השנה כבר אתמול, אבל מסורת זו מסורת. לכן הפוסט האחרון של 2022 ביום האחרון לשנה הלועזית ההפכפכה הזו הוא סיכום הסיכומים של סריטה (ושל אחרים) בנושא קולנוע. בלי המלחמות באוקראינה בתחילתה או החלפת השלטון בישראל בסופה, או שלל האירועים הגלובליים והלוקאליים המשפיעים גם על החיים האסקפיסטיים של כולנו לפרקים. רק סרטים ועוד… להמשך קריאה
31 בדצמבר 2021 מאת אורון שמיר
באופן מסורתי, הפוסט המסכם בהחלט של השנה הקולנועית בסריטה עולה ביום האחרון של אותה שנה ומזאת לא חרגנו. מה שכן הצלחנו לעשות הפעם הוא לסיים עם הסיכומים הלכה למעשה בטרם היום הלפני-אחרון של 2021 ולרכז את כולם לשבועיים האחרונים של השנה, בדיוק הזמן המתאים לתכנים מסוג זה אם תשאלו אותנו. אפשר לומר שזה גם בגלל שיש לנו פחות פוסטים השנה… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2021 מאת מערכת סריטה
קיווינו שב-2021 זה יהיה אחרת, אבל הסתבר שיש לנו עוד קצת זמן לפני שהדברים יחזרו לשגרה. בשנה שעברה, לאחר שבתי הקולנוע היו סגורים תשעה חודשים מתוך התריסר, החלטנו שלא לפצל את עשיריות השנה שלנו לרשימות מקבילות של סרטים מופצים ולא מופצים, אלא לאחד אותן לאחת. כך כל אחד מארבעתנו (עופר ליברגל, אור סיגולי, לירון סיני ואורון שמיר) נאלץ "להסתפק" בעשירייה… להמשך קריאה
26 בדצמבר 2021 מאת אורון שמיר
בסוף השנה הקודמת הייתה תקווה שהנוכחית תהיה נורמלית יותר, או לפחות שונה. ספק כדי לעשות דווקא היא התחילה עם עוד מאותו הדבר וכעת מסתיימת עם איומים ובהלה מחודשת מאותו וירוס שמנהל את חיינו כבר שנתיים. מה שחשוב קרה בין לבין, עם קצת פחות חוסר אונים ויותר אירועים משיש לי מקום לפסקת פתיחה אחת. אז רק לדוגמה, קשה להאמין שזה קרה… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
יש עוד כמה ימים בודדים עד ש-2021 תסתיים באופן רשמי, אבל כבר בשלב הזה אני יכול להכריז בהתרברבות רבה שהשנה שברתי שוב את שיאי הצפייה שלי. את 2020 סיימתי עם 359 סרטים, ובעת פרסום הפוסט הזה אני כבר עומד על 362. הידד לי. ומכיוון ש-238 מהם היו סרטים חדשים, זה כמובן הפך את מלאכת הרכבת 20 הרגעים למייגעת במיוחד. אבל… להמשך קריאה
21 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
מבחינת הקולנוע, בדומה להרבה בחינות אחרות יש להניח, שנת 2021 נראית בו זמנית ארוכה מדי וקצרה מדי. ארוכה, שכן חלק ממני מרגיש כי הפתיחה המחודשת של בתי הקולנוע התרחשה לפני זמן רב, בטח שיותר משנה, אך בפועל בתי הקולנוע המסחריים חזרו לפעול רק בסוף מאי (להוציא תקופת הרצה חלקית מאוד בהוט סינמה). הסינמטקים עבדו בצורה רציפה מאז ראשית חודש מרץ… להמשך קריאה
20 בדצמבר 2021 מאת לירון סיני
גבירותיי ורבותיי, מהפך. זו הפעם הראשונה מזה זמן מה שאני ניגשת לכתוב את סיכום השנה הקולנועי האישי בלי שסגרתי את רשימת הסרטים שהותירו עליי חותם. ובזמן שמדובר בסיכום אישי, אפילו אישי מאוד כפי שתיווכחו מיד, הסיבה שאני פותחת עם אבחנה זו שרלוונטית בעיקר לי עצמי, היא שיש בה כדי להעיד על מצב הדברים ותרבות צריכת הקולנוע שלנו באופן קצת יותר… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2020 מאת אור סיגולי
את מצעד רגעי השנה עשיתי לראשונה בסיכום השנה של סריטה 2010, כי לא הרגשתי שראיתי מספיק מסרטי אותה שנה כדי לבחור באופן מושכל את "עשרת סרטי השנה". זאת הייתה סוג של פשרה מבחינתי. מצד אחד, לחזור אחורה לדברים הכי בלתי נשכחים שראיתי במהלך אותה שנה, ומאידך לא להתחייב על הסרטים עצמם. מאז זה הפך להיות סוג של מפלצת שמלווה אותי… להמשך קריאה
22 בדצמבר 2020 מאת עופר ליברגל
כותרת סיכום השנה שלי לקוחה משמו של זוכה פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, ואחד מן הסרטים שהכי אהבתי השנה. הכותרת באנגלית היא This Is Not a Burial, It's a Resurrection למי שרוצה לדעת איך למצוא את הסרט שביים למוהאנג ג'רמיה מוזסה. אולם, היא נבחרה כמוצא לסיכום הזה לא בגלל הסרט, אלא בגלל תופעה בולטת בעיסוק בקולנוע בשנת 2020,… להמשך קריאה
21 בדצמבר 2020 מאת מערכת סריטה
2020, שתהיה בריאה, הייתה שנה כל כך בעייתית שאפילו תהינו לרגע האם בכלל לעשות את מצעד הסרטים הגרועים המסורתי שלנו. כשהקולנוע אוכל כל כך הרבה קש, חלק מהמטרות שלנו הן להרים ולהזכיר כמה זה הדבר הכי נפלא בעולם. מצד שני, ראינו ממש הרבה סרטים גרועים השנה. אז אנחנו לוקחים רק יום אחד לאוורר את הרע, המשעמם, המתיש, החפיפניקי והמרגיז שהיה… להמשך קריאה
אמנם היה מקום לפרסם את הפוסט האחרון של השנה כבר אתמול, אבל מסורת זו מסורת. לכן הפוסט האחרון של 2022 ביום האחרון לשנה הלועזית ההפכפכה הזו הוא סיכום הסיכומים של סריטה (ושל אחרים) בנושא קולנוע. בלי המלחמות באוקראינה בתחילתה או החלפת השלטון בישראל בסופה, או שלל האירועים הגלובליים והלוקאליים המשפיעים גם על החיים האסקפיסטיים של כולנו לפרקים. רק סרטים ועוד… להמשך קריאה
באופן מסורתי, הפוסט המסכם בהחלט של השנה הקולנועית בסריטה עולה ביום האחרון של אותה שנה ומזאת לא חרגנו. מה שכן הצלחנו לעשות הפעם הוא לסיים עם הסיכומים הלכה למעשה בטרם היום הלפני-אחרון של 2021 ולרכז את כולם לשבועיים האחרונים של השנה, בדיוק הזמן המתאים לתכנים מסוג זה אם תשאלו אותנו. אפשר לומר שזה גם בגלל שיש לנו פחות פוסטים השנה… להמשך קריאה
קיווינו שב-2021 זה יהיה אחרת, אבל הסתבר שיש לנו עוד קצת זמן לפני שהדברים יחזרו לשגרה. בשנה שעברה, לאחר שבתי הקולנוע היו סגורים תשעה חודשים מתוך התריסר, החלטנו שלא לפצל את עשיריות השנה שלנו לרשימות מקבילות של סרטים מופצים ולא מופצים, אלא לאחד אותן לאחת. כך כל אחד מארבעתנו (עופר ליברגל, אור סיגולי, לירון סיני ואורון שמיר) נאלץ "להסתפק" בעשירייה… להמשך קריאה
בסוף השנה הקודמת הייתה תקווה שהנוכחית תהיה נורמלית יותר, או לפחות שונה. ספק כדי לעשות דווקא היא התחילה עם עוד מאותו הדבר וכעת מסתיימת עם איומים ובהלה מחודשת מאותו וירוס שמנהל את חיינו כבר שנתיים. מה שחשוב קרה בין לבין, עם קצת פחות חוסר אונים ויותר אירועים משיש לי מקום לפסקת פתיחה אחת. אז רק לדוגמה, קשה להאמין שזה קרה… להמשך קריאה
יש עוד כמה ימים בודדים עד ש-2021 תסתיים באופן רשמי, אבל כבר בשלב הזה אני יכול להכריז בהתרברבות רבה שהשנה שברתי שוב את שיאי הצפייה שלי. את 2020 סיימתי עם 359 סרטים, ובעת פרסום הפוסט הזה אני כבר עומד על 362. הידד לי. ומכיוון ש-238 מהם היו סרטים חדשים, זה כמובן הפך את מלאכת הרכבת 20 הרגעים למייגעת במיוחד. אבל… להמשך קריאה
מבחינת הקולנוע, בדומה להרבה בחינות אחרות יש להניח, שנת 2021 נראית בו זמנית ארוכה מדי וקצרה מדי. ארוכה, שכן חלק ממני מרגיש כי הפתיחה המחודשת של בתי הקולנוע התרחשה לפני זמן רב, בטח שיותר משנה, אך בפועל בתי הקולנוע המסחריים חזרו לפעול רק בסוף מאי (להוציא תקופת הרצה חלקית מאוד בהוט סינמה). הסינמטקים עבדו בצורה רציפה מאז ראשית חודש מרץ… להמשך קריאה
גבירותיי ורבותיי, מהפך. זו הפעם הראשונה מזה זמן מה שאני ניגשת לכתוב את סיכום השנה הקולנועי האישי בלי שסגרתי את רשימת הסרטים שהותירו עליי חותם. ובזמן שמדובר בסיכום אישי, אפילו אישי מאוד כפי שתיווכחו מיד, הסיבה שאני פותחת עם אבחנה זו שרלוונטית בעיקר לי עצמי, היא שיש בה כדי להעיד על מצב הדברים ותרבות צריכת הקולנוע שלנו באופן קצת יותר… להמשך קריאה
את מצעד רגעי השנה עשיתי לראשונה בסיכום השנה של סריטה 2010, כי לא הרגשתי שראיתי מספיק מסרטי אותה שנה כדי לבחור באופן מושכל את "עשרת סרטי השנה". זאת הייתה סוג של פשרה מבחינתי. מצד אחד, לחזור אחורה לדברים הכי בלתי נשכחים שראיתי במהלך אותה שנה, ומאידך לא להתחייב על הסרטים עצמם. מאז זה הפך להיות סוג של מפלצת שמלווה אותי… להמשך קריאה
כותרת סיכום השנה שלי לקוחה משמו של זוכה פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, ואחד מן הסרטים שהכי אהבתי השנה. הכותרת באנגלית היא This Is Not a Burial, It's a Resurrection למי שרוצה לדעת איך למצוא את הסרט שביים למוהאנג ג'רמיה מוזסה. אולם, היא נבחרה כמוצא לסיכום הזה לא בגלל הסרט, אלא בגלל תופעה בולטת בעיסוק בקולנוע בשנת 2020,… להמשך קריאה
2020, שתהיה בריאה, הייתה שנה כל כך בעייתית שאפילו תהינו לרגע האם בכלל לעשות את מצעד הסרטים הגרועים המסורתי שלנו. כשהקולנוע אוכל כל כך הרבה קש, חלק מהמטרות שלנו הן להרים ולהזכיר כמה זה הדבר הכי נפלא בעולם. מצד שני, ראינו ממש הרבה סרטים גרועים השנה. אז אנחנו לוקחים רק יום אחד לאוורר את הרע, המשעמם, המתיש, החפיפניקי והמרגיז שהיה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות