12 בינואר 2016 מאת אור סיגולי
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
12 במאי 2014 מאת אור סיגולי
הקדמה קצרה: בהסתכלות רטרוספקטיבית אקראית על הסרטים שראיתי בשנתיים האחרונות, גיליתי דבר מאוד מדאיג: אני כמעט ולא רואה סרטים ישנים. נדמה שהפכתי כל כך משועבד לקצב בו סרטים יוצאים לקולנוע, לפסטיבלים שמביאים את התוצרת החדשה ביותר, שאין לי זמן להשלים סרטים שפספסתי במהלך השנים או קלאסיקות שבטח ירחיבו את אופקי הרבה יותר מהסרט הכי מדובר של סאנדנס השנה. ואני בכלל… להמשך קריאה
6 ביולי 2013 מאת פבלו אוטין
כששמעתי על כך שמכינים סרט על "הפרש הבודד" (The Lone Ranger) מאוד התלהבתי ומיד הופתעתי לגלות שאין בין חבריי הישראלים אחד שמכיר אותו מילדותו. אני לא גדלתי בארץ, ובבואנוס איירס, אם היינו משחקים בקאובואים, היינו משחקים "שאנרו סוליטאריו" (הפרש הבודד). יש סיכוי שהמילים הראשונות שלמדתי להגיד באנגלית היו "האיו סילבר!". המוזיקה של רוסיני הייתה המוזיקה של הפרש הבודד – רק… להמשך קריאה
23 בינואר 2013 מאת פבלו אוטין
הסרט החדש של טרנטינו הוא אולי לא הסרט הטוב ביותר שלו, אבל בהחלט מרתק להתעסק בו. יניב כתב סקירה על הסרט, אבל אני נשארתי עם חשק לעוד. רציתי לחפור ולדון עוד על "ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) ולכן גייסתי למשימה את האקדוחנים אורי שחורי ושי רינגל, שני אוהבי ספגטי וקולנוע בכלל, ואנשים חכמים במיוחד. ישבנו ביחד לשיחה עם שתי מטרות על הכוונת: הראשונה, לדון על הסרט ולנתח… להמשך קריאה
7 בדצמבר 2012 מאת פבלו אוטין
"בלדה לאביב הבוכה" הוא סרט ישראלי מסוג אחר. הוא מורכב משילוב שנשמע בלתי אפשרי ושאין סיכוי שהוא עובד: בהשראת עולם המערבונים וסרטי הסמוראים ארג בני תורתי דרמה מוזיקלית שכולה מחווה למוזיקה מזרחית קלאסית ממוצא פרסית. עם זאת, למרות ההשפעה המערבונית/סמוראית, אין בסרט אקדחים או חרבות ואת מקומם תופסים כלי נגינה. אחת ההנאות הגדולות שמסבה הצפייה בסרט נובעת מלראות את הדמויות הולכות… להמשך קריאה
6 בנובמבר 2011 מאת עופר ליברגל
אחרי שלא הציג בפסטיבל ירושלים, חיפה או פסטיבל סרטי נשים ברחובות ומכיוון שהתקווה להקרנות מסחריות הייתה קלושה מראשיתה, נאלצתי לוותר על השאיפה לחזות בסרטה החדש של קלי רייכארד על מסך גדול ולהסתפק בDVD. חבל, כי זהו סרט שזקוק למסך גדול ככל הניתן על מנת להתרשם כראוי מן היופי של תיאור הנופים שלו. הסרט סיקרן אותי גם בשל הבמאית (שאת סרטה… להמשך קריאה
3 באפריל 2011 מאת עופר ליברגל
נתחיל בהערה: הטקסט שלפניכם הוא ניתוח מקיף ומפורט לסרטם של האחים ג'ואל ואיתן כהן "אומץ אמיתי" ("True Grit"), המבוסס על ספרו של צ'רלס פורטיס, אשר עובד בשנות השישים למערבון בבימויו של הנרי הת'אוויי, כולם תחת אותו השם. מאמר זה, העורך השוואה בין שלוש היצירות, התפרסם בשני טקסטים נפרדים, ראשוני ומפורט, בבלוג של עופר "זה לא מקגאפין". הוא הולחם לניתוח אחד… להמשך קריאה
22 בנובמבר 2010 מאת עופר ליברגל
גם לפני סרטו של ג'ון פורד משנת 1939, "מרכבת הדואר" ("Stagecoach"), המערבון היה הז'אנר הפופולרי ביותר להפקה בהוליווד. כלומר, הופקו יותר מערבונים מכל ז'אנר אחר. אך אלו היו הפקות זולות, שלא זכו לתקציב גבוהה, שיווק נרחב או יחס ביקורתי. ברבים מן הסרטים האלו שיחק בתפקיד הראשי ג'ון וויין. אולם, זה לא הפך אותו לכוכב, ולא רק בגלל רמת החשיפה הנמוכה לה זכו… להמשך קריאה
"סרטים מן העבר" היא פינה חודשית בבלוג שמטרתה לגרום לי לקחת נשימה מהמירוץ הסיזיפי אחרי הסרטים החדשים, ולחזור אחורה לחפש סרטים ישנים שפספסתי עד היום וששווה להעלות אותם חזרה לשיחה, בין אם הם טובים או לא. הכללים הם שניים: זה צריך להיות סרט שלא ראיתי מעולם, וזה צריך להיות סרט שגילו מינימום 20 שנה. הרעיון הוא להסתכל על הסרטים האלו… להמשך קריאה
הקדמה קצרה: בהסתכלות רטרוספקטיבית אקראית על הסרטים שראיתי בשנתיים האחרונות, גיליתי דבר מאוד מדאיג: אני כמעט ולא רואה סרטים ישנים. נדמה שהפכתי כל כך משועבד לקצב בו סרטים יוצאים לקולנוע, לפסטיבלים שמביאים את התוצרת החדשה ביותר, שאין לי זמן להשלים סרטים שפספסתי במהלך השנים או קלאסיקות שבטח ירחיבו את אופקי הרבה יותר מהסרט הכי מדובר של סאנדנס השנה. ואני בכלל… להמשך קריאה
כששמעתי על כך שמכינים סרט על "הפרש הבודד" (The Lone Ranger) מאוד התלהבתי ומיד הופתעתי לגלות שאין בין חבריי הישראלים אחד שמכיר אותו מילדותו. אני לא גדלתי בארץ, ובבואנוס איירס, אם היינו משחקים בקאובואים, היינו משחקים "שאנרו סוליטאריו" (הפרש הבודד). יש סיכוי שהמילים הראשונות שלמדתי להגיד באנגלית היו "האיו סילבר!". המוזיקה של רוסיני הייתה המוזיקה של הפרש הבודד – רק… להמשך קריאה
הסרט החדש של טרנטינו הוא אולי לא הסרט הטוב ביותר שלו, אבל בהחלט מרתק להתעסק בו. יניב כתב סקירה על הסרט, אבל אני נשארתי עם חשק לעוד. רציתי לחפור ולדון עוד על "ג'אנגו ללא מעצורים" (Django Unchained) ולכן גייסתי למשימה את האקדוחנים אורי שחורי ושי רינגל, שני אוהבי ספגטי וקולנוע בכלל, ואנשים חכמים במיוחד. ישבנו ביחד לשיחה עם שתי מטרות על הכוונת: הראשונה, לדון על הסרט ולנתח… להמשך קריאה
"בלדה לאביב הבוכה" הוא סרט ישראלי מסוג אחר. הוא מורכב משילוב שנשמע בלתי אפשרי ושאין סיכוי שהוא עובד: בהשראת עולם המערבונים וסרטי הסמוראים ארג בני תורתי דרמה מוזיקלית שכולה מחווה למוזיקה מזרחית קלאסית ממוצא פרסית. עם זאת, למרות ההשפעה המערבונית/סמוראית, אין בסרט אקדחים או חרבות ואת מקומם תופסים כלי נגינה. אחת ההנאות הגדולות שמסבה הצפייה בסרט נובעת מלראות את הדמויות הולכות… להמשך קריאה
אחרי שלא הציג בפסטיבל ירושלים, חיפה או פסטיבל סרטי נשים ברחובות ומכיוון שהתקווה להקרנות מסחריות הייתה קלושה מראשיתה, נאלצתי לוותר על השאיפה לחזות בסרטה החדש של קלי רייכארד על מסך גדול ולהסתפק בDVD. חבל, כי זהו סרט שזקוק למסך גדול ככל הניתן על מנת להתרשם כראוי מן היופי של תיאור הנופים שלו. הסרט סיקרן אותי גם בשל הבמאית (שאת סרטה… להמשך קריאה
נתחיל בהערה: הטקסט שלפניכם הוא ניתוח מקיף ומפורט לסרטם של האחים ג'ואל ואיתן כהן "אומץ אמיתי" ("True Grit"), המבוסס על ספרו של צ'רלס פורטיס, אשר עובד בשנות השישים למערבון בבימויו של הנרי הת'אוויי, כולם תחת אותו השם. מאמר זה, העורך השוואה בין שלוש היצירות, התפרסם בשני טקסטים נפרדים, ראשוני ומפורט, בבלוג של עופר "זה לא מקגאפין". הוא הולחם לניתוח אחד… להמשך קריאה
תגובות אחרונות