12 במרץ 2013 מאת Yaniv Eidelstein
יצאתי עמוס מנטלית מ"ארץ אוז" (Oz The Great and Powerful). הסרט הזה מנסה להיות המון דברים: גם אפוס מרהיב שמרחיב את עולם הפנטזיה של פרנק באום; גם מחווה ל"הקוסם מארץ עוץ" של MGM, אולי הסרט הפופולרי והמשפיע ביותר שנוצר בהוליווד; גם משל על כוחו וקסמו של הקולנוע; ולמרבה הצער, גם מעין פנטזיה שוביניסטית שרוצה להחזיר את הנשים למטבח (שעלתה למסכים,… להמשך קריאה
27 באוגוסט 2012 מאת עופר ליברגל
על רוב הפרטים לגבי סרטה החדש של שרה פולי, הואלס האחרון (Take This Waltz), אורון ואני כנראה די מסכימים. אבל איכשהו, הגענו לשורה תחתונה אחרת לגמרי לגבי הסרט, או בעיקר לגבי היחס שלנו כלפיו. לדעתי זה מנובע בעיקר בגלל בניית ציפיות לא נכונה: לאורוןלא נוח עם כך שהסרט לא מאמין באהבה. אני רוצה לשפוט את הסרט לא על פי מה שהוא לא, אלא… להמשך קריאה
24 באוגוסט 2012 מאת אורון שמיר
את "הואלס האחרון" ("Take This Waltz") תפסתי בפסטיבל ירושלים לפני כחודש וחצי, וגם כתבתי עליו בזריזות. הענקתי לו צפייה נוספת ממש לאחרונה לכבוד כתיבת ביקורת עליו לעכבר העיר (כיוון שזו הביקורת הראשונה שלי שמתפרסמת במדור הקולנוע של העיתון, לא רציתי לפשל. ואיזה קטע - מסתבר שגם אחרי שש שנים באותה עבודה אפשר להתרגש ממשהו חדש). אך כיוון שדעתי עליו לא… להמשך קריאה
8 בינואר 2012 מאת עופר ליברגל
פוסט זה אינו סקירה על הסרט החדש השבוע שלי עם מרילין (My Week With Marilyn) - סרט שכבר כתבתי עליו כמה מילים. הוא יותר פוסט על הסיבה שבגללה אני לא יכול שלא להינות מן הסרט - מופיעות בו שתיים מן השחקניות האהובות עלי. שתי שחקניות שזוכות להכרה לא רק על ידי. האחת היא הדוגמא הראשונה שעולה בראש של רוב האנשים כאשר… להמשך קריאה
6 בנובמבר 2011 מאת עופר ליברגל
אחרי שלא הציג בפסטיבל ירושלים, חיפה או פסטיבל סרטי נשים ברחובות ומכיוון שהתקווה להקרנות מסחריות הייתה קלושה מראשיתה, נאלצתי לוותר על השאיפה לחזות בסרטה החדש של קלי רייכארד על מסך גדול ולהסתפק בDVD. חבל, כי זהו סרט שזקוק למסך גדול ככל הניתן על מנת להתרשם כראוי מן היופי של תיאור הנופים שלו. הסרט סיקרן אותי גם בשל הבמאית (שאת סרטה… להמשך קריאה
22 במאי 2011 מאת אור סיגולי
מתוך יבול הסרטים האמריקנים של 2010, "בלו ואלנטיין" ("Blue Valentine"), סרט הסאנדנס של דרק סיאנפרנס (Cianfrance. אני לא באמת יודע איך לבטא את זה) היה אחד מן המסקרנים מבחינתי. אני לא יודע למה, אולי בגלל השחקנים שאני כל כך אוהב, אולי בגלל הנוסטלגיה הניינטיזית שיש לי לאינדי אמריקני אמיתי. כבר כשראיתי סטילסים ראשונים שהשתחררו מידי יחסי הציבור של הסרט, משהו… להמשך קריאה
24 בפברואר 2011 מאת אורון שמיר
היבול השבועי של סרטים חדשים עומד על חמישה בסוף השבוע הנוכחי. ארבעה אמריקאים מז'אנרים שונים ומקסיקני אחד המתרחש בברצלונה. זהו "ביותיפול" ("Biutiful"), סרטו החדש של אלחנדרו גונזאלס איניאריטו בכיכובו של חבייר בארדם כאדם שחייו מתדרדרים מתהום אחת לשניה. כתבתי על הסרט לעכבר העיר אונליין ואעלה את הסקירה גם לכאן הערב או מחר. בקצרה, חיבבתי אבל הותשתי. קצת כמו שקרה לי… להמשך קריאה
יצאתי עמוס מנטלית מ"ארץ אוז" (Oz The Great and Powerful). הסרט הזה מנסה להיות המון דברים: גם אפוס מרהיב שמרחיב את עולם הפנטזיה של פרנק באום; גם מחווה ל"הקוסם מארץ עוץ" של MGM, אולי הסרט הפופולרי והמשפיע ביותר שנוצר בהוליווד; גם משל על כוחו וקסמו של הקולנוע; ולמרבה הצער, גם מעין פנטזיה שוביניסטית שרוצה להחזיר את הנשים למטבח (שעלתה למסכים,… להמשך קריאה
על רוב הפרטים לגבי סרטה החדש של שרה פולי, הואלס האחרון (Take This Waltz), אורון ואני כנראה די מסכימים. אבל איכשהו, הגענו לשורה תחתונה אחרת לגמרי לגבי הסרט, או בעיקר לגבי היחס שלנו כלפיו. לדעתי זה מנובע בעיקר בגלל בניית ציפיות לא נכונה: לאורוןלא נוח עם כך שהסרט לא מאמין באהבה. אני רוצה לשפוט את הסרט לא על פי מה שהוא לא, אלא… להמשך קריאה
את "הואלס האחרון" ("Take This Waltz") תפסתי בפסטיבל ירושלים לפני כחודש וחצי, וגם כתבתי עליו בזריזות. הענקתי לו צפייה נוספת ממש לאחרונה לכבוד כתיבת ביקורת עליו לעכבר העיר (כיוון שזו הביקורת הראשונה שלי שמתפרסמת במדור הקולנוע של העיתון, לא רציתי לפשל. ואיזה קטע - מסתבר שגם אחרי שש שנים באותה עבודה אפשר להתרגש ממשהו חדש). אך כיוון שדעתי עליו לא… להמשך קריאה
פוסט זה אינו סקירה על הסרט החדש השבוע שלי עם מרילין (My Week With Marilyn) - סרט שכבר כתבתי עליו כמה מילים. הוא יותר פוסט על הסיבה שבגללה אני לא יכול שלא להינות מן הסרט - מופיעות בו שתיים מן השחקניות האהובות עלי. שתי שחקניות שזוכות להכרה לא רק על ידי. האחת היא הדוגמא הראשונה שעולה בראש של רוב האנשים כאשר… להמשך קריאה
אחרי שלא הציג בפסטיבל ירושלים, חיפה או פסטיבל סרטי נשים ברחובות ומכיוון שהתקווה להקרנות מסחריות הייתה קלושה מראשיתה, נאלצתי לוותר על השאיפה לחזות בסרטה החדש של קלי רייכארד על מסך גדול ולהסתפק בDVD. חבל, כי זהו סרט שזקוק למסך גדול ככל הניתן על מנת להתרשם כראוי מן היופי של תיאור הנופים שלו. הסרט סיקרן אותי גם בשל הבמאית (שאת סרטה… להמשך קריאה
מתוך יבול הסרטים האמריקנים של 2010, "בלו ואלנטיין" ("Blue Valentine"), סרט הסאנדנס של דרק סיאנפרנס (Cianfrance. אני לא באמת יודע איך לבטא את זה) היה אחד מן המסקרנים מבחינתי. אני לא יודע למה, אולי בגלל השחקנים שאני כל כך אוהב, אולי בגלל הנוסטלגיה הניינטיזית שיש לי לאינדי אמריקני אמיתי. כבר כשראיתי סטילסים ראשונים שהשתחררו מידי יחסי הציבור של הסרט, משהו… להמשך קריאה
תגובות אחרונות