11 במרץ 2019 מאת אור סיגולי
שלוש שנים חלפו מאז מצעד סרטי האימה הגדולים של האלף החדש, שהיה כאן בסריטה לרגל חגיגות יום ההולדת השלישי של "אימת החודש". אין ספק שהרבה עבר מאז, אבל בתקופתו זה נתפס בעיני כפרויקט די שאפתני, בעיקר בגלל שהוא כלל הרבה יותר מאת חברי סריטה בלבד. זאת אחת הסיבות מדוע זה היה אחד הדברים שהכי נהניתי לעשות באתר, בגלל שיתוף הפעולה… להמשך קריאה
11 בדצמבר 2018 מאת אור סיגולי
2018 נגמרת ממש עוד מעט, וכדי שנוכל להספיק את כל סיכומי השנה של סריטה כדרכנו בקודש, אנחנו צריכים להתחיל מעכשיו, מה שמונע ממני שבועיים שלמים של השלמות. אבל אין מה לעשות, הכל לטובת הכלל. אז אחרי 11 מהדורות של אימת החודש, השקת פרויקט כל סרטי סטיבן קינג שבשלב הזה כבר כולל 21 סרטים (זה אפילו לא החצי, שאלוהים יעזור לי),… להמשך קריאה
11 במרץ 2018 מאת אור סיגולי
באופן לא מאוד רשמי נוצרה בסריטה מין סדרת פוסטים שזכתה לתגית "מותגי האימה הגדולים". היא כוללת את "המנסרים מטקסס", "סיוט ברחוב אלם", "פולטרגייסט" ו"פסיכו", כשעכשיו מצטרף אליה בתרועות ובסיבובי ראש מלאים מותג "מגרש השדים". כן, יש לסרט המפורסם שני סיקוולים ושני פריקוולים. שהם בעצם אותו הסרט. חכו עם זה, אני אסביר בהמשך. האמת היא שהתואר "מותגי האימה הגדולים" קצת, ובכן,… להמשך קריאה
26 בספטמבר 2016 מאת אור סיגולי
בחודשים האחרונים נוצרה מסורת חדשה ונהדרת בחיי. בכל מוצאי שבת, אני ועוד מספר אנשים, חלקם אני מכיר כבר זמן מה וחלקם היה לי את העונג להכיר לאחרונה, עולים לדירתה של רעות מרים כהן (העורכת הראשונה שלי ב"כלכליסט") שנמצא לא רחוק ממשכני שלי, שם מתקיים מפגש "מועדון האימה" שהיא ייסדה. בכל שבוע אנחנו נפגשים לצפייה בסרט ז'אנר, כאשר הבחירה בסרט התורן… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2011 מאת אור סיגולי
היה מגניב בסבנטיז. כל הקטע הזה שאין איידס או תוכניות ריאליטי עבד מעולה עד שקופים מאפריקה וקופים מלוס אנג'לס החליטו להרוס את זה. אבל שנות השבעים השאירו לנו דבר אחד נפלא (חוץ מפרוגרסיב רוק) - אסופת סרטי אימה שעיצבו מחדש את הז'אנר ונשארו מצודה של עולם קולנועי הולך ונעלם, וגם אם חלקם התיישנו למדי, עדיין הצפייה בהם לוכדת איזשהו רגע… להמשך קריאה
שלוש שנים חלפו מאז מצעד סרטי האימה הגדולים של האלף החדש, שהיה כאן בסריטה לרגל חגיגות יום ההולדת השלישי של "אימת החודש". אין ספק שהרבה עבר מאז, אבל בתקופתו זה נתפס בעיני כפרויקט די שאפתני, בעיקר בגלל שהוא כלל הרבה יותר מאת חברי סריטה בלבד. זאת אחת הסיבות מדוע זה היה אחד הדברים שהכי נהניתי לעשות באתר, בגלל שיתוף הפעולה… להמשך קריאה
2018 נגמרת ממש עוד מעט, וכדי שנוכל להספיק את כל סיכומי השנה של סריטה כדרכנו בקודש, אנחנו צריכים להתחיל מעכשיו, מה שמונע ממני שבועיים שלמים של השלמות. אבל אין מה לעשות, הכל לטובת הכלל. אז אחרי 11 מהדורות של אימת החודש, השקת פרויקט כל סרטי סטיבן קינג שבשלב הזה כבר כולל 21 סרטים (זה אפילו לא החצי, שאלוהים יעזור לי),… להמשך קריאה
באופן לא מאוד רשמי נוצרה בסריטה מין סדרת פוסטים שזכתה לתגית "מותגי האימה הגדולים". היא כוללת את "המנסרים מטקסס", "סיוט ברחוב אלם", "פולטרגייסט" ו"פסיכו", כשעכשיו מצטרף אליה בתרועות ובסיבובי ראש מלאים מותג "מגרש השדים". כן, יש לסרט המפורסם שני סיקוולים ושני פריקוולים. שהם בעצם אותו הסרט. חכו עם זה, אני אסביר בהמשך. האמת היא שהתואר "מותגי האימה הגדולים" קצת, ובכן,… להמשך קריאה
בחודשים האחרונים נוצרה מסורת חדשה ונהדרת בחיי. בכל מוצאי שבת, אני ועוד מספר אנשים, חלקם אני מכיר כבר זמן מה וחלקם היה לי את העונג להכיר לאחרונה, עולים לדירתה של רעות מרים כהן (העורכת הראשונה שלי ב"כלכליסט") שנמצא לא רחוק ממשכני שלי, שם מתקיים מפגש "מועדון האימה" שהיא ייסדה. בכל שבוע אנחנו נפגשים לצפייה בסרט ז'אנר, כאשר הבחירה בסרט התורן… להמשך קריאה
היה מגניב בסבנטיז. כל הקטע הזה שאין איידס או תוכניות ריאליטי עבד מעולה עד שקופים מאפריקה וקופים מלוס אנג'לס החליטו להרוס את זה. אבל שנות השבעים השאירו לנו דבר אחד נפלא (חוץ מפרוגרסיב רוק) - אסופת סרטי אימה שעיצבו מחדש את הז'אנר ונשארו מצודה של עולם קולנועי הולך ונעלם, וגם אם חלקם התיישנו למדי, עדיין הצפייה בהם לוכדת איזשהו רגע… להמשך קריאה
תגובות אחרונות