23 ביולי 2024 מאת עופר ליברגל
במהלך הפסטיבל נערך כנס לגבי עתיד הקולנוע הישראלי, כנס בו לא נכחתי אף שבאופן אישי יש לי לא מעט חששות לגבי העתיד הזה ומסיבות שונות. אולם לגבי ההווה, לפחות כפי שהוא משתקף בפסטיבל הנוכחי, יש בהחלט שפע של קולנוע ישראלי מגוון לדבר עליו, או לפחות לכתוב עליו. לצערי אני לא ממש עומד בקצב ומוצא זמן לכתוב על כל מה שראיתי… להמשך קריאה
17 בספטמבר 2019 מאת אורון שמיר
התקופה הזו בשנה תמיד נכבשת בידי הקולנוע הישראלי, אבל להוציא סרט ביום הבחירות זה קטע שאני לא בטוח מתי קרה. ואם הסמיכות בין פרסי אופיר וראש השנה היהודי תמיד מובילה לאינפלציה של סרטים תוצרת הארץ, אז חייבים להתבלט. במיוחד כשתיכף מגיע סרט בשם ״ימים נוראים״ שיוצא בדיוק בזמן לימים הנוראים (ומוקרן כבר עכשיו בטרום בכורה מדי יום). מעניין אותי לדעת… להמשך קריאה
3 בנובמבר 2018 מאת אורון שמיר
שניים מהסרטים הישראליים היותר מעניינים שהוקרנו ועדיין מוקרנים השנה בבתי הקולנוע חולקים מספר קווי דמיון. את שניהם אפשר לקרוא כתיעוד או שימור של העבר הקולנועי של ישראל, דרך עשייה חדשה ויצירה צעירה. בשני המקרים מי שאחראי ישירות או בעקיפין הוא בית הספר ע״ש סם שפיגל בירושלים, העיר בה גם נחשפו לראשונה לקהל המקומי בפסטיבל הסרטים שהתקיים בקיץ. במקרה של ״Voice… להמשך קריאה
15 בפברואר 2013 מאת עופר ליברגל
למילה "סרט פולחן" ישנה משמעות כפולה: מן הזוויות החיובית, המונח מתייחס לסרט שאוהביו צופים בו שוב ושוב, לעיתים תוך ציטוט שורות או קיום טקסי צפייה אחרים הקשורים לסרט (אם אתם חושבים שאנחנו בלוג מכובד, אתם צריכים לראות אותנו בהקרנות של "הטרמפיסט"). מן הצד הפחות חיובי, הכינוי מתייחס לרוב, גם אם לא תמיד, לסרטים אשר לא מצאו את דרכם לליבו של… להמשך קריאה
27 באפריל 2012 מאת עופר ליברגל
לכו לצפות בסרטה של מאיה קניג אורחים לרגע. אל תלכו לראות אותו כי מדובר בסרט "חשוב", או כי הוא מפיק משב רוח רענן בנוף הקולנוע הישראלי, אל תצפו ליצירת מופת חד פעמית או לסרט שמפיל מבקרים מהרגליים. לכו לצפות בסרט כי הוא פשוט סרט מהנה לצפייה במשך שעה וחצי, סרט שמעלה חיוך על הפנים, משאיר טעם של עוד. סרט שנראה… להמשך קריאה
במהלך הפסטיבל נערך כנס לגבי עתיד הקולנוע הישראלי, כנס בו לא נכחתי אף שבאופן אישי יש לי לא מעט חששות לגבי העתיד הזה ומסיבות שונות. אולם לגבי ההווה, לפחות כפי שהוא משתקף בפסטיבל הנוכחי, יש בהחלט שפע של קולנוע ישראלי מגוון לדבר עליו, או לפחות לכתוב עליו. לצערי אני לא ממש עומד בקצב ומוצא זמן לכתוב על כל מה שראיתי… להמשך קריאה
התקופה הזו בשנה תמיד נכבשת בידי הקולנוע הישראלי, אבל להוציא סרט ביום הבחירות זה קטע שאני לא בטוח מתי קרה. ואם הסמיכות בין פרסי אופיר וראש השנה היהודי תמיד מובילה לאינפלציה של סרטים תוצרת הארץ, אז חייבים להתבלט. במיוחד כשתיכף מגיע סרט בשם ״ימים נוראים״ שיוצא בדיוק בזמן לימים הנוראים (ומוקרן כבר עכשיו בטרום בכורה מדי יום). מעניין אותי לדעת… להמשך קריאה
שניים מהסרטים הישראליים היותר מעניינים שהוקרנו ועדיין מוקרנים השנה בבתי הקולנוע חולקים מספר קווי דמיון. את שניהם אפשר לקרוא כתיעוד או שימור של העבר הקולנועי של ישראל, דרך עשייה חדשה ויצירה צעירה. בשני המקרים מי שאחראי ישירות או בעקיפין הוא בית הספר ע״ש סם שפיגל בירושלים, העיר בה גם נחשפו לראשונה לקהל המקומי בפסטיבל הסרטים שהתקיים בקיץ. במקרה של ״Voice… להמשך קריאה
למילה "סרט פולחן" ישנה משמעות כפולה: מן הזוויות החיובית, המונח מתייחס לסרט שאוהביו צופים בו שוב ושוב, לעיתים תוך ציטוט שורות או קיום טקסי צפייה אחרים הקשורים לסרט (אם אתם חושבים שאנחנו בלוג מכובד, אתם צריכים לראות אותנו בהקרנות של "הטרמפיסט"). מן הצד הפחות חיובי, הכינוי מתייחס לרוב, גם אם לא תמיד, לסרטים אשר לא מצאו את דרכם לליבו של… להמשך קריאה
לכו לצפות בסרטה של מאיה קניג אורחים לרגע. אל תלכו לראות אותו כי מדובר בסרט "חשוב", או כי הוא מפיק משב רוח רענן בנוף הקולנוע הישראלי, אל תצפו ליצירת מופת חד פעמית או לסרט שמפיל מבקרים מהרגליים. לכו לצפות בסרט כי הוא פשוט סרט מהנה לצפייה במשך שעה וחצי, סרט שמעלה חיוך על הפנים, משאיר טעם של עוד. סרט שנראה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות