4 בנובמבר 2022 מאת עופר ליברגל
"השתיקה" הוא סרטו הארוך השביעי של שמי זרחין, כמות מכובדת וגדולה בנוף הקולנוע הישראלי. לאורך העשורים האחרונים זרחין פיתח סגנון אישי שניתן לזהות פחות או יותר בכל סרטיו. מצד אחד, רובם נכנסים לתוך הז'אנר הנפוץ בארץ של "דרמה משפחתית", עם נגיעות קומיות ועיסוק כלשהו גם בזהות עדתית. אך בדומה לאבי נשר, עושה רושם שיש גם ניגון אישי לדיאלוג ולדרך הסיפור… להמשך קריאה
27 ביוני 2019 מאת אורון שמיר
על השאלה הקבועה ״על מה הסרט?״ יש כמה דרכים לענות. אפשר לדבר על ז׳אנרים, לנסות לתמצת מאוד את העלילה או הסיפור, ויש גם מקום לדבר על רגשות ומחשבות. אבל איכשהו, ונדמה לי שזה בעיקר בשנים האחרונות אבל אולי אני טועה, הגישה הרווחת היא לדבר על נושאי עיסוק. תומר קמרלינג כתב על זה יפה לא מזמן (לא מצאתי היכן אז אין… להמשך קריאה
21 ביולי 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ירושלים ממשיך עד יום ראשון, אבל אמש כבר הוענקו הפרסים לזוכים במסגרות השונות, כאשר השנה כל אחד מן הסרטים הישראלים אשר השתתפו בתחרות העלילתית יצאו ממנה עם פרס כלשהו (לאו דווקא מאותו חבר שופטים). השנה לא הספקתי לכתוב על הסרטים מיד אחרי הקרנתם, אז כעת אכתוב במרוכז על כולם (כפי שעשה אור בשנה שעברה), כולל ציון הפרסים בהם זכו.… להמשך קריאה
23 במרץ 2017 מאת עופר ליברגל
יש לזקוף לזכות הבמאי ארז תדמור הישג נדיר בנוף הקולנוע הישראלי - בימוי של סרט עלילתי באורך מלא שנה אחר שנה, הישג שדומה כי הוא כמעט בגדר בלתי אפשרי עבור יוצרים רבים בארץ. אבל כשנה לאחר שסרטו הקודם של תדמור, ״ארץ פצועה״, זיכה אותו בפרס אופיר על בימוי והתחרה בפסטיבל ירושלים, שב היוצר להתמודד על האופיר עם סרטו הנוכחי, ״נמל בית״. מאוחר יותר… להמשך קריאה
8 בינואר 2015 מאת עופר ליברגל
חלי, גיבורת הסרט "את לי לילה" עובדת כמאבטחת בבית ספר יסודי. בראשית הסרט, ילדי המוסד קוראים בשמה וממתינים לרגע בו היא תפתח את השער ותשחרר אותם לחופשי. אבל המפתח לשער הוא לא זה המהותי בחייה. יש מישהי אחרת שהיא שומרת קרוב, מישהי שנעולה באותו הזמן. מדובר גבי, באחותה של חלי, הסובלת מפיגור שכלי. חלי מטפלת בגבי לבדה בדירה קטנה ומדקישה את כל… להמשך קריאה
18 באוגוסט 2014 מאת אור סיגולי
זה הולך ככה: ביום הכרזת המועמדים לאופיר אני מגיע בסביבות 10:30 למסיבת העיתונאים, ומקבל בתוספת חיוך תיקייה בה רשומים כל המועמדים לפרסי אופיר השנתיים. מהרגע שזה נפתח, אין דרך חזרה. השלב הבא הוא להתיישב ולהתחיל להקליד לבלוג במרץ את כל המועמדים בכל הקטגוריות. זה קורה מהר, ולכן צריך מדי פעם לעצור כדי לבדוק שגיאות הקלדה, ולא תמיד עולים על כולן.… להמשך קריאה
"השתיקה" הוא סרטו הארוך השביעי של שמי זרחין, כמות מכובדת וגדולה בנוף הקולנוע הישראלי. לאורך העשורים האחרונים זרחין פיתח סגנון אישי שניתן לזהות פחות או יותר בכל סרטיו. מצד אחד, רובם נכנסים לתוך הז'אנר הנפוץ בארץ של "דרמה משפחתית", עם נגיעות קומיות ועיסוק כלשהו גם בזהות עדתית. אך בדומה לאבי נשר, עושה רושם שיש גם ניגון אישי לדיאלוג ולדרך הסיפור… להמשך קריאה
פסטיבל ירושלים ממשיך עד יום ראשון, אבל אמש כבר הוענקו הפרסים לזוכים במסגרות השונות, כאשר השנה כל אחד מן הסרטים הישראלים אשר השתתפו בתחרות העלילתית יצאו ממנה עם פרס כלשהו (לאו דווקא מאותו חבר שופטים). השנה לא הספקתי לכתוב על הסרטים מיד אחרי הקרנתם, אז כעת אכתוב במרוכז על כולם (כפי שעשה אור בשנה שעברה), כולל ציון הפרסים בהם זכו.… להמשך קריאה
יש לזקוף לזכות הבמאי ארז תדמור הישג נדיר בנוף הקולנוע הישראלי - בימוי של סרט עלילתי באורך מלא שנה אחר שנה, הישג שדומה כי הוא כמעט בגדר בלתי אפשרי עבור יוצרים רבים בארץ. אבל כשנה לאחר שסרטו הקודם של תדמור, ״ארץ פצועה״, זיכה אותו בפרס אופיר על בימוי והתחרה בפסטיבל ירושלים, שב היוצר להתמודד על האופיר עם סרטו הנוכחי, ״נמל בית״. מאוחר יותר… להמשך קריאה
חלי, גיבורת הסרט "את לי לילה" עובדת כמאבטחת בבית ספר יסודי. בראשית הסרט, ילדי המוסד קוראים בשמה וממתינים לרגע בו היא תפתח את השער ותשחרר אותם לחופשי. אבל המפתח לשער הוא לא זה המהותי בחייה. יש מישהי אחרת שהיא שומרת קרוב, מישהי שנעולה באותו הזמן. מדובר גבי, באחותה של חלי, הסובלת מפיגור שכלי. חלי מטפלת בגבי לבדה בדירה קטנה ומדקישה את כל… להמשך קריאה
תגובות אחרונות