7 בספטמבר 2024 מאת עופר ליברגל
הנה מגיע עוד דיווח מפסטיבל ונציה, בשעה שמחולקים הפרסים ובשלב זה אני כבר לא יודע איזה מספר הוא, או איך קוראים לי. על רוב הסרטים שראיתי בפסטיבל טרם כתבתי ואני משתדל לכתוב בעיקר עלו אלו שהכי דיברו אליי, בפסטיבל בו לא תמיד הייתי מרוכז רק בסרטים. לא כל הסרטים היו טובים ואני משתדל להתמקד בהמלצות בעיקר, אבל גם להתייחס לסרטים… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2024 מאת אור סיגולי
עד השנה הזו, הניסיון המעשי שלי בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים הסתכם בסן סבסטיאן של 2008 (כשופט בתחרות הקצרים) ובפסטיבל הקולנוע הגאה של לונדון ארבע שנים לאחר מכן (כבמאי של סרט קצר שהוקרן שם). את קיץ 2024, לעומת זאת, אני מסיים אחרי שנכחתי בכל שלושת הפסטיבלים הגדולים של אירופה – ברלין, קאן ו-ונציה, יחד עם פסטיבל הקולנוע בירושלים באמצע כמובן, אך הפעם… להמשך קריאה
25 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
את הסרט "מתחרים" (Challengers) היינו אמורים לראות כבר בשנה שעברה, אחרי שהוכרז כסרט הפתיחה של פסטיבל ונציה. בגלל שביתת השחקנים בהוליווד, שמנעה משחקני הסרט לקדם אותו, חברת ההפקה החליטה למשוך אותו מן הפסטיבל ולדחות את הסרט ליציאה בתאריך הלא מבשר טובות של אפריל. גם הבחירה בסרט פתיחה של פסטיבל היא לא בהכרח דבר מבשר טובות - לא פעם סרט הפתיחה,… להמשך קריאה
4 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
דיווח שלישי שלי מפסטיבל ונציה, ברצף אחרי אתמול ושלשום. הפעם רובו מורכב מסרטים דוברי אנגלית, אבל יש גם סרט אחד דובר צרפתית - של במאי אמריקאי. להערכתי יש כאן סרטים שבטוח יגיעו להפצה בארץ, לצד סרטים שאני לא יודע מה יהיה גורלם. דרגות הפירוט של הניתוח שלי לסרטים גם הן משתנות ובטח ישתנו עוד בהמשך. לגבי ההתנהלות בפסטיבל, מיום ליום… להמשך קריאה
2 בנובמבר 2018 מאת אור סיגולי
זו כבר הפעם השנייה תוך עשרה חודשים שאנחנו עומדים מול סרט חדש של הבמאי האיטלקי לוקה גוואדנינו. לא רע בהתחשב בכך שמתוך ארבעת הסרטים שביים עד שנה שעברה, רק אחד מהם הופץ בארץ ("אני אהבה"). האמת היא ששני סרטיו הראשונים בקושי יצאו את גבולות איטליה: הראשון היה "הפרוטגוניסט" שאפילו גוואדנינו די מתכחש אליו, והשני הוא "מליסה פ." שבו דווקא השקעתי זמן… להמשך קריאה
3 בספטמבר 2018 מאת עופר ליברגל
אני ממשיך לצפות בסרטים בונציה, כאשר קצב הצפייה מעט גבוהה מקצב הדיווחים. את הדיווח הנוכחי והרביעי במספר אפתח עם הסרט הישראלי השני שהוקרן במסגרת "אופקים", ובהמשך אכתוב על עוד סרטים מצופים מן התחרות הרשמית וסרטים מפתיעים בעלי הייפ מעט יותר נמוך. תל אביב על האש [caption id="attachment_36314" align="aligncenter" width="680"] צילום: Patricia Ibañez באדיבות יח״צ פסטיבל חיפה[/caption] סרטו השני של סאמח… להמשך קריאה
26 בינואר 2018 מאת עופר ליברגל
לוקה גואדנינו (״אני אהבה״, ״גלים גבוהים״) הוא במאי חושני מאוד כמעט בכל סצנה שהוא מביים, עם או בלי קשר לדבר אשר מתרחש בפועל בסצנה. האופן שבו הוא מצלם גברים ונשים כאחד, מניע את המצלמה או משלב מוזיקה, יוצר תחושה אירוטית, כאשר הדגש ניצב תמיד על התשוקה יותר מאשר על המימוש. זה לא שסרטיו לא עוסקים כולם גם בהשלכות הכואבות של… להמשך קריאה
16 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר
אתמול היה היום האחרון של פסטיבל הקולנוע ה-55 של ניו יורק, והראשון שדיווחתי ממנו. כעת אשלים את הסיקור המתומצת והמאוחר, מסיבות שפירטתי כבר, עם פוסט שני ואחרון. בניגוד לשנה שעברה בה לקחתי חלק בעיקר בהקרנות העיתונאים ולא ממש נחשפתי לאווירת הפסטיבל, השנה כמחצית מהסרטים בהם צפיתי היו בהקרנות הסדירות עם מה שלהבנתי היה הקהל של הפסטיבל - רוב מוחץ של… להמשך קריאה
הנה מגיע עוד דיווח מפסטיבל ונציה, בשעה שמחולקים הפרסים ובשלב זה אני כבר לא יודע איזה מספר הוא, או איך קוראים לי. על רוב הסרטים שראיתי בפסטיבל טרם כתבתי ואני משתדל לכתוב בעיקר עלו אלו שהכי דיברו אליי, בפסטיבל בו לא תמיד הייתי מרוכז רק בסרטים. לא כל הסרטים היו טובים ואני משתדל להתמקד בהמלצות בעיקר, אבל גם להתייחס לסרטים… להמשך קריאה
עד השנה הזו, הניסיון המעשי שלי בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים הסתכם בסן סבסטיאן של 2008 (כשופט בתחרות הקצרים) ובפסטיבל הקולנוע הגאה של לונדון ארבע שנים לאחר מכן (כבמאי של סרט קצר שהוקרן שם). את קיץ 2024, לעומת זאת, אני מסיים אחרי שנכחתי בכל שלושת הפסטיבלים הגדולים של אירופה – ברלין, קאן ו-ונציה, יחד עם פסטיבל הקולנוע בירושלים באמצע כמובן, אך הפעם… להמשך קריאה
את הסרט "מתחרים" (Challengers) היינו אמורים לראות כבר בשנה שעברה, אחרי שהוכרז כסרט הפתיחה של פסטיבל ונציה. בגלל שביתת השחקנים בהוליווד, שמנעה משחקני הסרט לקדם אותו, חברת ההפקה החליטה למשוך אותו מן הפסטיבל ולדחות את הסרט ליציאה בתאריך הלא מבשר טובות של אפריל. גם הבחירה בסרט פתיחה של פסטיבל היא לא בהכרח דבר מבשר טובות - לא פעם סרט הפתיחה,… להמשך קריאה
דיווח שלישי שלי מפסטיבל ונציה, ברצף אחרי אתמול ושלשום. הפעם רובו מורכב מסרטים דוברי אנגלית, אבל יש גם סרט אחד דובר צרפתית - של במאי אמריקאי. להערכתי יש כאן סרטים שבטוח יגיעו להפצה בארץ, לצד סרטים שאני לא יודע מה יהיה גורלם. דרגות הפירוט של הניתוח שלי לסרטים גם הן משתנות ובטח ישתנו עוד בהמשך. לגבי ההתנהלות בפסטיבל, מיום ליום… להמשך קריאה
זו כבר הפעם השנייה תוך עשרה חודשים שאנחנו עומדים מול סרט חדש של הבמאי האיטלקי לוקה גוואדנינו. לא רע בהתחשב בכך שמתוך ארבעת הסרטים שביים עד שנה שעברה, רק אחד מהם הופץ בארץ ("אני אהבה"). האמת היא ששני סרטיו הראשונים בקושי יצאו את גבולות איטליה: הראשון היה "הפרוטגוניסט" שאפילו גוואדנינו די מתכחש אליו, והשני הוא "מליסה פ." שבו דווקא השקעתי זמן… להמשך קריאה
אני ממשיך לצפות בסרטים בונציה, כאשר קצב הצפייה מעט גבוהה מקצב הדיווחים. את הדיווח הנוכחי והרביעי במספר אפתח עם הסרט הישראלי השני שהוקרן במסגרת "אופקים", ובהמשך אכתוב על עוד סרטים מצופים מן התחרות הרשמית וסרטים מפתיעים בעלי הייפ מעט יותר נמוך. תל אביב על האש [caption id="attachment_36314" align="aligncenter" width="680"] צילום: Patricia Ibañez באדיבות יח״צ פסטיבל חיפה[/caption] סרטו השני של סאמח… להמשך קריאה
לוקה גואדנינו (״אני אהבה״, ״גלים גבוהים״) הוא במאי חושני מאוד כמעט בכל סצנה שהוא מביים, עם או בלי קשר לדבר אשר מתרחש בפועל בסצנה. האופן שבו הוא מצלם גברים ונשים כאחד, מניע את המצלמה או משלב מוזיקה, יוצר תחושה אירוטית, כאשר הדגש ניצב תמיד על התשוקה יותר מאשר על המימוש. זה לא שסרטיו לא עוסקים כולם גם בהשלכות הכואבות של… להמשך קריאה
אתמול היה היום האחרון של פסטיבל הקולנוע ה-55 של ניו יורק, והראשון שדיווחתי ממנו. כעת אשלים את הסיקור המתומצת והמאוחר, מסיבות שפירטתי כבר, עם פוסט שני ואחרון. בניגוד לשנה שעברה בה לקחתי חלק בעיקר בהקרנות העיתונאים ולא ממש נחשפתי לאווירת הפסטיבל, השנה כמחצית מהסרטים בהם צפיתי היו בהקרנות הסדירות עם מה שלהבנתי היה הקהל של הפסטיבל - רוב מוחץ של… להמשך קריאה
תגובות אחרונות