• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה

סקירה כפולה: ״מבצע פורצ'ן: תרגיל מלחמה״ ו-״המסע שלי עם האריס״ (דאבל אוברי פלאזה)

7 בינואר 2023 מאת עופר ליברגל
שני סרטים חדשים עם אוברי פלאזה באחד מהתפקידים הראשיים הגיעו למסכים בישראל באותו השבוע. מכיוון שזה מתרחש לא הרבה זמן אחרי סיום העונה השנייה של "הלוטוס הלבן", שהעלתה את ההכרה בשחקנית, ניתן לחשוב שיש בכך ניצול של המצב. מאידך, "אמילי הפושעת", הסרט היותר מדובר בכיכובה מהשנה שעברה, לא הופץ מסחרית בארץ. דומה כי כל אחד מן הסרטים המופצים של השבוע… להמשך קריאה

״הג'נטלמנים״, סקירה

25 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
למרות ההצלחות, תמיד נראה לי קצת מבאס להיות גאי ריצ'י. מבחינה מקצועית, נדמה שלא משנה מה יעשה בקריירה, הכל יחסה ממילא בצל סרטו הראשון, או השני. גם אם מאז ״לוק, סטוק ושני קנים מעשנים״ ו״סנאצ׳״ עברו כבר מעל 20 שנה ועוד עשרה סרטים באורך מלא, נדמה לי שאלה עדיין שני הסרטים שהבמאי האנגלי הכי מזוהה איתם. אפילו שיצר מאז עוד… להמשך קריאה

״פדינגטון 2״, סקירה

22 במרץ 2018 מאת עופר ליברגל
לפעמים, אדם נאלץ להודות בטעויות שלו. לכן, במבט לאחור אני סבור כי השבחים שנתתי לפני 3 שנים לעיבוד הראשון של הבמאי פול קינג להרפתקאות הדב פדינגטון, הגיבור הספרותי שברא מייקל בונד, היו מעט מוגזמים. בשורת הסיום של אותה סקירה כתבתי: "איני יודע איך ההיסטוריה תזכור את העיבוד הנוכחי לספרי הילדים הקלאסיים של בונד. אבל במהלך הצפייה תחושתי הייתה כי הסרט… להמשך קריאה

״קסם לאור ירח״, סקירה

2 באוגוסט 2014 מאת עופר ליברגל
1981 היא שנת מפתח בתולדות הקולנוע. שנה בה התרחשה תופעה מוזרה שלא חזרה על עצמה מאז אותה שנה - לא יצא בה סרט חדש של וודי אלן. אבל מאז אלן מקפיד לא להחמיץ אף שנה, ובגיל 78 הוא מויצא את סרטו הארוך ה-44 עד 46 (תלוי איך סופרים), כאשר, כרגיל אצל הבמאי, הסרט הבא כבר נמצא בתהליך צילומים. מצד הקהל,… להמשך קריאה

כך הפך הגבר הרגיש של סרטי שנות התשעים לגבר האינפנטיל של הקולנוע העכשווי

27 בפברואר 2013 מאת פבלו אוטין
סוד הקסם של הקומדיות הרומנטיות, שוכן בין היתר בכך שהן עוזרות לנו להבין מה זו מערכת יחסים זוגית ואיך לגרום לה להצליח. כלומר, ברור שאסור להיסחף אחרי אשליית האהבה המושלמת מהסרטים, אבל גברים ונשים בקומדיה הרומנטית מייצגים אידיאל מסוים (מונוגאמי הטרו-נורמטיבי) לשאוף אליו. עד כדי כך הדבר, שהפילוסוף האמריקני היהודי סטנלי קאוול כתב על זה ספר שלם. מבחינתו הקומדיות הרומנטיות… להמשך קריאה