16 ביולי 2019 מאת אורון שמיר
שנה חלפה ודבר לא השתנה. שוב באירופה ובאמריקה מתעלפים ונגעלים מסרט של ארי אסטר, שוב רשת האינטרנט רועדת, ושוב הקהל הישראלי מחוץ לחגיגה, יכול רק לקלל שלא הגיע או להתפלל שכן יגיע. בקיץ זה שעבר זה קרה עם ״תורשתי״, סרטו הראשון באורך מלא של האינסטנט-אוטר האמריקאי הצעיר, שהיה אחד המדוברים והמהוללים של 2018 כבר בנקודת האמצע שלה. כעת, בחסדי אלוהי… להמשך קריאה
7 בינואר 2019 מאת לירון סיני
ביקורות על סרטים שיוצאים רק למסך הקטן, כלומר, בנטפליקס כשמדובר על הפצה בישראל, היא סוג של שינוי בהגדרה של מהו סרט קולנוע. למרות כוכבי רשימות סוף שנה כמו "רומא" או "העולם שאחרי: הכחדה" שיצא לרגע לבתי הקולנוע בחו"ל, רוב הסרטים שמופקים (או מופקים עצמאית ואז נרכשים, או מופקים ואז נזנחים ואז נרכשים) על ידי גופי און דימנד (צפייה לפי דרישה,… להמשך קריאה
29 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר
בעקבות הצלחת הפוסט של אתמול, אני שולף מהבוידעם סקירה נוספת לסרט שכבר כנראה לא יוצג בבתי הקולנוע בישראל. אבל אם המקרה של ״סיפור רפאים״ מובן למרות המסתורין, את אי ההגעה של ״דטרויט״ (Detroit) לבתי הקולנוע אני פשוט לא תופס. לא רק שיש לו מפיץ (פורום פילם), בפעם האחרונה שסרט של קתרין ביגאלו בושש להגיע לקולנועי ישראל - הוא זכה באוסקר.… להמשך קריאה
23 באוגוסט 2013 מאת עופר ליברגל
גבול ארה״ב-מקסיקו הינו סוגיה ״חמה״ פוליטית. באופן טבעי, גבול זה, ובעיקר המתרחש משני צדדיו, מופיע בתדירות גבוהה ביותר בקולנוע האמריקאי של השנים האחרונות. בעוד הגבול עם קנדה שקט כמעט כמו גבול אירופאי, הגבול עם מקסיקו הוא גבול בין העולם המערבי לעולם המקופח, בין ארץ האפשרויות לארץ הפשע. מקום בו הגירה לא חוקית היא מלחמה של ממש, בו סמים וסחורות אחרות עוברים בחשאי, בו… להמשך קריאה
9 בפברואר 2012 מאת עופר ליברגל
בפוסט הקודם שלי אודות פסטיבל הקולנוע הבריטי הצהרתי בהכללה כי אחד מן המאפיינים של הפסטיבל הינו סרטים המפלגים את הקהל ולא פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. אך אין זה אומר כי כל הסרטים הם בהכרח "אמנותיים" או קשים לצפייה. ביל הפרוע (Wild Bill) קרוב יותר לסרטי מיינסטריים מן הסרטים בסקירה הקודמת שלי, אם כי גם הוא קודר למדי, אלים למדי ואף נעשה… להמשך קריאה
ביקורות על סרטים שיוצאים רק למסך הקטן, כלומר, בנטפליקס כשמדובר על הפצה בישראל, היא סוג של שינוי בהגדרה של מהו סרט קולנוע. למרות כוכבי רשימות סוף שנה כמו "רומא" או "העולם שאחרי: הכחדה" שיצא לרגע לבתי הקולנוע בחו"ל, רוב הסרטים שמופקים (או מופקים עצמאית ואז נרכשים, או מופקים ואז נזנחים ואז נרכשים) על ידי גופי און דימנד (צפייה לפי דרישה,… להמשך קריאה
בעקבות הצלחת הפוסט של אתמול, אני שולף מהבוידעם סקירה נוספת לסרט שכבר כנראה לא יוצג בבתי הקולנוע בישראל. אבל אם המקרה של ״סיפור רפאים״ מובן למרות המסתורין, את אי ההגעה של ״דטרויט״ (Detroit) לבתי הקולנוע אני פשוט לא תופס. לא רק שיש לו מפיץ (פורום פילם), בפעם האחרונה שסרט של קתרין ביגאלו בושש להגיע לקולנועי ישראל - הוא זכה באוסקר.… להמשך קריאה
גבול ארה״ב-מקסיקו הינו סוגיה ״חמה״ פוליטית. באופן טבעי, גבול זה, ובעיקר המתרחש משני צדדיו, מופיע בתדירות גבוהה ביותר בקולנוע האמריקאי של השנים האחרונות. בעוד הגבול עם קנדה שקט כמעט כמו גבול אירופאי, הגבול עם מקסיקו הוא גבול בין העולם המערבי לעולם המקופח, בין ארץ האפשרויות לארץ הפשע. מקום בו הגירה לא חוקית היא מלחמה של ממש, בו סמים וסחורות אחרות עוברים בחשאי, בו… להמשך קריאה
בפוסט הקודם שלי אודות פסטיבל הקולנוע הבריטי הצהרתי בהכללה כי אחד מן המאפיינים של הפסטיבל הינו סרטים המפלגים את הקהל ולא פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. אך אין זה אומר כי כל הסרטים הם בהכרח "אמנותיים" או קשים לצפייה. ביל הפרוע (Wild Bill) קרוב יותר לסרטי מיינסטריים מן הסרטים בסקירה הקודמת שלי, אם כי גם הוא קודר למדי, אלים למדי ואף נעשה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות