22 בדצמבר 2014 מאת אורון שמיר
בדרך כלל סיכומי שנה מביאים איתם סערת רגשות אמיתית. בין אם מה שגורם לאפקט הוא להיזכר בערגה בסרטים שהרטיטו את הנפש, או לחוות מחדש את רגעי השפל הקולנועיים שכולם דווקא היללו באופן ששרף לי את הקרביים, כל עוצמות הסינפיליה אמורות להתנקז לנקודה הזו בזמן. אבל שנת 2014 מסמלת אצלי את אחת השנים הרגועות שהיו לי כצופה וכמבקר קולנוע. מעט מאוד… להמשך קריאה
17 במאי 2014 מאת אורון שמיר
יום אחרון של פסטיבל דוקאביב ה-16, שכבר שבוע וחצי הפך את סינמטק תל אביב להומה ביותר שראיתי אותו מזה תקופה ארוכה. שלא לדבר על הבונוס שהוא האפשרות לפגוש את הדמויות מהסרטים ברחבת הסינמטק. אני לא ממש יכול להשוות לשנים קודמות, אבל בואו נגיד שאם גם ביום חול בשעות הבוקר מצאתי הקרנות מלאות עד אפס מקום, כלומר לא רק בשעות הערב או… להמשך קריאה
בדרך כלל סיכומי שנה מביאים איתם סערת רגשות אמיתית. בין אם מה שגורם לאפקט הוא להיזכר בערגה בסרטים שהרטיטו את הנפש, או לחוות מחדש את רגעי השפל הקולנועיים שכולם דווקא היללו באופן ששרף לי את הקרביים, כל עוצמות הסינפיליה אמורות להתנקז לנקודה הזו בזמן. אבל שנת 2014 מסמלת אצלי את אחת השנים הרגועות שהיו לי כצופה וכמבקר קולנוע. מעט מאוד… להמשך קריאה
יום אחרון של פסטיבל דוקאביב ה-16, שכבר שבוע וחצי הפך את סינמטק תל אביב להומה ביותר שראיתי אותו מזה תקופה ארוכה. שלא לדבר על הבונוס שהוא האפשרות לפגוש את הדמויות מהסרטים ברחבת הסינמטק. אני לא ממש יכול להשוות לשנים קודמות, אבל בואו נגיד שאם גם ביום חול בשעות הבוקר מצאתי הקרנות מלאות עד אפס מקום, כלומר לא רק בשעות הערב או…
תגובות אחרונות