• ״טהורה״, סקירה לסרט האימה עם סידני סוויני
  • ״שומר הברים״, סקירה לגרסת 2024
  • בחזרה אל ״שומר הברים״ מ-1989 לקראת החידוש
  • ״אהובת הקצין הצרפתי״, סקירה
  • סרטים חדשים: ״טהורה״ מכניס את סידני סוויני למנזר

״Ghosted״, סקירת אפל TV+

28 באפריל 2023 מאת אורון שמיר
עבר שבוע מאז שאפשר לצפות בסרט החדש בכיכובם של אנה דה ארמס וכריס אוונס, אותו ביים דקסטר פלטשר (״רוקטמן״, ״רפסודיה בוהמית״, ״אדי הנשר״). למרות השמות המעורבים, ייתכן ואפילו לא שמעתם או שמעתן על הסרט, שנקרא ״Ghosted״, כך בלי שם עברי. הסיבה, גם להיעדר התרגום ההולם, היא אחת – מדובר בהפקה של אפל שנועדה הישר אל שירות הסטרימינג שלה. אין אף… להמשך קריאה

“רוקטמן", סקירה

1 ביוני 2019 מאת לירון סיני
-"תגידי, ראית 'רוקטמן' כבר?" -"כן, אתמול." -"והוא היה מצוין?" -"פפפפחחחקקקקקקעעעאאאהההה, סליחה, אני לא רוצה לקלקל את החגיגה אבל תראי, תשמעי, הוא רק קצת יותר טוב מ'רפסודיה בוהמית'". -"אוף אבל אני ממש מחכה לו, אני רוצה לראות משהו מהנה, ואני אוהבת את אלטון ג'ון." -"אני מניחה שהוא יכול להיות מהנה. הנאמברים המוזיקליים עשויים היטב למרות שבחלקם זעתי באי נוחות. והכריזמה של… להמשך קריאה

״רפסודיה בוהמית״, סקירה

1 בנובמבר 2018 מאת עופר ליברגל
״רפסודיה בוהמית״ (Bohemian Rhapsody) מוצג כסרט ביוגרפי על סולן להקת קווין, פרדי מרקורי, אבל יותר מכך הוא סרט על המיתוס של מרקורי ושל הלהקה - וזה דבר מאוד שונה. לא שסרטי ביוגרפיה של זמרים נוטים להיות נאמנים למציאות יותר מאשר ליחסי הציבור של הלהקה, אבל דומה שבסרט זה, שבין מפיקיו נמצאים שני החברים הפעילים שנותרו בלהקה, בריאן מאי ורוג'ר טיילור… להמשך קריאה

סקירה (אווירית) כפולה: ״ספיישל חצות״ ו״אדי הנשר״

7 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר
חדי וחדות ההבחנה ודאי שמו לב שלא ממש כתבתי (או אפילו ערכתי, אם להודות על האמת) בסריטה בשבועיים האחרונים. אם לא שמתם ושמתן לב להיעדרי, זה כנראה הודות לחבריי ושותפיי לבלוג, במיוחד אור, שחיפו עליי בתקופה העמוסה הזו. הסיבה היא שינוי בחיי האישיים שאני לא חושב שיהיה מעניין או ראוי להרחיב עליו (בגדול - עברתי לניו יורק), ואני בעיקר מאוד… להמשך קריאה

פסטיבל הקולנוע הבריטי 2012: "ביל הפרוע"

9 בפברואר 2012 מאת עופר ליברגל
בפוסט הקודם שלי אודות פסטיבל הקולנוע הבריטי הצהרתי בהכללה כי אחד מן המאפיינים של הפסטיבל הינו סרטים המפלגים את הקהל ולא פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. אך אין זה אומר כי כל הסרטים הם בהכרח "אמנותיים" או קשים לצפייה. ביל הפרוע (Wild Bill) קרוב יותר לסרטי מיינסטריים מן הסרטים בסקירה הקודמת שלי, אם כי גם הוא קודר למדי, אלים למדי ואף נעשה… להמשך קריאה