22 במאי 2022 מאת עופר ליברגל
ייתכן וזה לא הזמן האידיאלי לכתוב פוסט על "עירום" (Naked), סרטו של מייק לי. אמנם בדיוק החודש מלאו 29 שנים להקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, שם זכה בפרס השחקן והבמאי, אבל זה לא ממש ציון דרך עגול. אני גם לא בטוח שזה הסרט של מייק לי שאני הכי אוהב - יש לי סימפטיה ל"מותק של חיים" (Life Is Sweet), הסרט… להמשך קריאה
5 בספטמבר 2020 מאת אורון שמיר
אל רשימת המאסטרים והאוטרים שמצאו בנטפליקס בית השקעות לשגעונות הקולנועיים שלהם, אפשר להוסיף כעת את צ׳ארלי קאופמן. מי שהתפרסם בתור שם נרדף לתסריטאי הוא כבר מזמן גם במאי בעל סגנון מובהק ונושאי עיסוק חוזרים. סרטו החדש ״אני חושבת לגמור עם זה״ (I'm Thinking of Ending Things) הוא למעשה הפעם השלישית שהוא מביים. בעוד את הקרדיט על סרטו הקודם, ״אנומליסה״, הוא… להמשך קריאה
6 בספטמבר 2019 מאת עופר ליברגל
כבר רואים את הסוף. אתמול (חמישי) בלילה סיימתי לצפות ב-27 הסרטים במסגרות המשנה, לאחד מהם אעניק הערב עם חברי לצוות השיפוט את פרס הביקורת למסגרות הצד של הפסטיבל. אבל ראיתי גם עוד דברים מן התחרות הרשמית ועל שלושה סרטים כאלו אכתוב בפוסט זה: שני סרטים של מאסטרים שמשחזרים את עצמם אבל בלי לשחזר לחלוטין את הצלחתם, וסרט שאפתני ונהדר שקצת… להמשך קריאה
2 ביוני 2017 מאת עופר ליברגל
בהמשך סקירה זו: דיון בהיבט הפמיניסטי של סרט נדיר המציג גיבורת-על ובוים בידי אישה, וכמובן גם על ההישג הפלאי של המפעל הציוני בדמות הליהוק של גל גדות לסרט אמריקאי בעל תקציב עתק. אבל קודם כל, אתייחס למה שהוא לדעתי האתגר הגדול יותר שעמד בפני חטיבת הקולנוע של חברת DC בהעברת דמותה של וונדר וומן ליקום הקולנועי בימינו. חוברות הקומיקס יצרו במהלך המאה… להמשך קריאה
25 בפברואר 2016 מאת עופר ליברגל
שלושה דברים שאתם צריכים לדעת על ״אנומליסה״ לפני הצפייה: 1. זה אמנם סרט אנימציה, אבל הוא מיועד למבוגרים בלבד. ברצינות, אל תקחו ילדים לסרט - הם לא יהנו ממנו, והוא גם כולל דיון מפורש מאוד במין. 2. את הסרט כתב וביים, ביחד עם האנימטור דיוק ג'ונסון, צ'ארלי קאופמן, היוצר של ״סינקדוכה ניו יורק״ וגם התסריטאי של ״שמש נצחית בראש צלול״, ״להיות ג'ון מלקוביץ'״, ״אדפטיישן״ ועוד. אם אתם לא… להמשך קריאה
15 בדצמבר 2015 מאת אורון שמיר
קודם כל ולמען ההגינות – את ״אנומליסה״ (Anomalisa), סרטו החדש של צ׳רלי קאופמן, ראיתי בפתיחת פסטיבל אוטופיה, שנועל הערב את שעריו. אז בואו לחגוג כאילו זו הפעם האחרונה, משום שנכון לעכשיו זו באמת הפעם האחרונה. אופציה חלופית להערב היא לצפות ב״אנומליסה״ בהזדמנות הפז הנוספת שמציעים עין הדג ומדיטק חולון, שכן זהו הסרט שינעל את טקס הסיום של תחרות MaraToon. מעבר… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
"לונדון, שנות הששים. לכולם היה סיפור על האחים קריי". במילים אלו נפתח הסרט ״אגדת האחים קריי״, אשר באנגלית שמו הוא פשוט ״Legend״ רק אגדה. דומה כי הסרט מתמיד בשילוב הצהרת הפתיחה הזו והכותרת - הסרט נראה כמו רצף אפיזודות, ספק נטועות במציאות של לונדון, ספק הפרזה. יש בסרט התקדמות נראטיבית לינארית, אבל היא עובדת פחות טוב מכל סצנה ספק-ביזארית בנפרד.… להמשך קריאה
14 בספטמבר 2014 מאת עופר ליברגל
במוצאי שבת נפתח בסינמטק תל אביב בקול תרועה פסטיבל אוטופיה 2014 לסרט מדע בדיוני, פנטסיה, אימה, מתח ומדע-לאו-דווקא-בדיוני. או לקולנוע ז'אנרי, או קולנוע מאתגר , או איך שתרצו להגדיר את זה. השנה, אור ואורון לקחו חלק פעיל בצוות הלקטורה של הפסטיבל. אני לא, מה שמותיר לי הרבה יותר סרטים להשלים ואני מקווה לדווח כמה שיותר על הסרטים שאראה במהלך הפסטיבל,… להמשך קריאה
ייתכן וזה לא הזמן האידיאלי לכתוב פוסט על "עירום" (Naked), סרטו של מייק לי. אמנם בדיוק החודש מלאו 29 שנים להקרנת הבכורה שלו בפסטיבל קאן, שם זכה בפרס השחקן והבמאי, אבל זה לא ממש ציון דרך עגול. אני גם לא בטוח שזה הסרט של מייק לי שאני הכי אוהב - יש לי סימפטיה ל"מותק של חיים" (Life Is Sweet), הסרט… להמשך קריאה
אל רשימת המאסטרים והאוטרים שמצאו בנטפליקס בית השקעות לשגעונות הקולנועיים שלהם, אפשר להוסיף כעת את צ׳ארלי קאופמן. מי שהתפרסם בתור שם נרדף לתסריטאי הוא כבר מזמן גם במאי בעל סגנון מובהק ונושאי עיסוק חוזרים. סרטו החדש ״אני חושבת לגמור עם זה״ (I'm Thinking of Ending Things) הוא למעשה הפעם השלישית שהוא מביים. בעוד את הקרדיט על סרטו הקודם, ״אנומליסה״, הוא… להמשך קריאה
כבר רואים את הסוף. אתמול (חמישי) בלילה סיימתי לצפות ב-27 הסרטים במסגרות המשנה, לאחד מהם אעניק הערב עם חברי לצוות השיפוט את פרס הביקורת למסגרות הצד של הפסטיבל. אבל ראיתי גם עוד דברים מן התחרות הרשמית ועל שלושה סרטים כאלו אכתוב בפוסט זה: שני סרטים של מאסטרים שמשחזרים את עצמם אבל בלי לשחזר לחלוטין את הצלחתם, וסרט שאפתני ונהדר שקצת… להמשך קריאה
בהמשך סקירה זו: דיון בהיבט הפמיניסטי של סרט נדיר המציג גיבורת-על ובוים בידי אישה, וכמובן גם על ההישג הפלאי של המפעל הציוני בדמות הליהוק של גל גדות לסרט אמריקאי בעל תקציב עתק. אבל קודם כל, אתייחס למה שהוא לדעתי האתגר הגדול יותר שעמד בפני חטיבת הקולנוע של חברת DC בהעברת דמותה של וונדר וומן ליקום הקולנועי בימינו. חוברות הקומיקס יצרו במהלך המאה… להמשך קריאה
שלושה דברים שאתם צריכים לדעת על ״אנומליסה״ לפני הצפייה: 1. זה אמנם סרט אנימציה, אבל הוא מיועד למבוגרים בלבד. ברצינות, אל תקחו ילדים לסרט - הם לא יהנו ממנו, והוא גם כולל דיון מפורש מאוד במין. 2. את הסרט כתב וביים, ביחד עם האנימטור דיוק ג'ונסון, צ'ארלי קאופמן, היוצר של ״סינקדוכה ניו יורק״ וגם התסריטאי של ״שמש נצחית בראש צלול״, ״להיות ג'ון מלקוביץ'״, ״אדפטיישן״ ועוד. אם אתם לא… להמשך קריאה
קודם כל ולמען ההגינות – את ״אנומליסה״ (Anomalisa), סרטו החדש של צ׳רלי קאופמן, ראיתי בפתיחת פסטיבל אוטופיה, שנועל הערב את שעריו. אז בואו לחגוג כאילו זו הפעם האחרונה, משום שנכון לעכשיו זו באמת הפעם האחרונה. אופציה חלופית להערב היא לצפות ב״אנומליסה״ בהזדמנות הפז הנוספת שמציעים עין הדג ומדיטק חולון, שכן זהו הסרט שינעל את טקס הסיום של תחרות MaraToon. מעבר… להמשך קריאה
"לונדון, שנות הששים. לכולם היה סיפור על האחים קריי". במילים אלו נפתח הסרט ״אגדת האחים קריי״, אשר באנגלית שמו הוא פשוט ״Legend״ רק אגדה. דומה כי הסרט מתמיד בשילוב הצהרת הפתיחה הזו והכותרת - הסרט נראה כמו רצף אפיזודות, ספק נטועות במציאות של לונדון, ספק הפרזה. יש בסרט התקדמות נראטיבית לינארית, אבל היא עובדת פחות טוב מכל סצנה ספק-ביזארית בנפרד.… להמשך קריאה
במוצאי שבת נפתח בסינמטק תל אביב בקול תרועה פסטיבל אוטופיה 2014 לסרט מדע בדיוני, פנטסיה, אימה, מתח ומדע-לאו-דווקא-בדיוני. או לקולנוע ז'אנרי, או קולנוע מאתגר , או איך שתרצו להגדיר את זה. השנה, אור ואורון לקחו חלק פעיל בצוות הלקטורה של הפסטיבל. אני לא, מה שמותיר לי הרבה יותר סרטים להשלים ואני מקווה לדווח כמה שיותר על הסרטים שאראה במהלך הפסטיבל,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות