13 בינואר 2023 מאת עופר ליברגל
על סרטו של נואה באומבך, "רעש לבן" (White Noise), כתבתי לראשונה אחרי הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, טקסט שכלל התרשמות ראשונית, למרות שאני עדיין עומד מאחורי רוב מה שכתבתי בו. יחד עם זאת, עושה רושם שהסרטים של באומבך שנעשים עבור נטפליקס זוכים ליחס מיוחד בסריטה: סקירה מוקדמת אחרי הקרנה בפסטיבל וניתוח מעמיק כאשר הם זמינים לצפייה בבית. את "סיפורי מאירוביץ'"… להמשך קריאה
18 באפריל 2022 מאת אורון שמיר
מאז הפרישה של סטיבן סודרברג (מהוליווד, לא מהקולנוע) הוא מצוי באחת התקופות הפוריות בקריירה שלו. אם נסמן את ״חיי עם ליברצ'ה״ בתור קו פרשת המים, אנחנו מתקרבים לעשור של סרטים, סדרות ושאר מיזמים של הקולנוען שנטש את הזרם המרכזי כדי להתמקד בשוליים המועדפים עליו ממילא. ליתר דיוק, שתי סדרות (״הניק״, ״מוזאיק״), שבעה סרטים באורך מלא ואחד קצר, לצד פרישת חסות… להמשך קריאה
28 בינואר 2014 מאת אור סיגולי
ממש בתחילתה של עונת הפרסים הנוכחית, שתוביל לטקס האוסקר ה-86, כאשר קבוצה די גדולה של סרטים החלה לתפוס תשומת לב, נדמה שפרוייקטים שעוסקים בגיבורים שחורים (לא בהכרח אפרו-אמריקניים) יהיו נוכחים יותר מבדרך כלל. "12 שנים של עבדות" היה המהולל מכולם עוד בפסטיבלי הקיץ, אבל הוא לא היה היחיד. "תחנת פרוטווייל" (Fruitvale Station) המבוסס על הסיפור האמיתי מאחורי מותו של אוסקר גראנט,… להמשך קריאה
12 בנובמבר 2011 מאת אורון שמיר
בשנת 2008 הפציעה משום מקום קומדיה שחורה ומבריקה העונה לשם “ברוז'” (“In Bruges”). כיכבו בה קולין פארל וברנדן גליסון. הבמאי/תסריטאי החתום על הסרט הכל-כך אירי הזה, שמתרחש בכלל בבלגיה, שמו מרטין מקדונה. בעודי מחכה בציפיה דרוכה לסרטו הבא של הגאון, ששמו המרנין והמבטיח הוא "Seven Psychopaths”, מגיע (שוב) משום מקום סרט אחר שמאוד מזכיר לי את הסגנון של מקדונה. במהלך… להמשך קריאה
על סרטו של נואה באומבך, "רעש לבן" (White Noise), כתבתי לראשונה אחרי הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, טקסט שכלל התרשמות ראשונית, למרות שאני עדיין עומד מאחורי רוב מה שכתבתי בו. יחד עם זאת, עושה רושם שהסרטים של באומבך שנעשים עבור נטפליקס זוכים ליחס מיוחד בסריטה: סקירה מוקדמת אחרי הקרנה בפסטיבל וניתוח מעמיק כאשר הם זמינים לצפייה בבית. את "סיפורי מאירוביץ'"… להמשך קריאה
מאז הפרישה של סטיבן סודרברג (מהוליווד, לא מהקולנוע) הוא מצוי באחת התקופות הפוריות בקריירה שלו. אם נסמן את ״חיי עם ליברצ'ה״ בתור קו פרשת המים, אנחנו מתקרבים לעשור של סרטים, סדרות ושאר מיזמים של הקולנוען שנטש את הזרם המרכזי כדי להתמקד בשוליים המועדפים עליו ממילא. ליתר דיוק, שתי סדרות (״הניק״, ״מוזאיק״), שבעה סרטים באורך מלא ואחד קצר, לצד פרישת חסות… להמשך קריאה
ממש בתחילתה של עונת הפרסים הנוכחית, שתוביל לטקס האוסקר ה-86, כאשר קבוצה די גדולה של סרטים החלה לתפוס תשומת לב, נדמה שפרוייקטים שעוסקים בגיבורים שחורים (לא בהכרח אפרו-אמריקניים) יהיו נוכחים יותר מבדרך כלל. "12 שנים של עבדות" היה המהולל מכולם עוד בפסטיבלי הקיץ, אבל הוא לא היה היחיד. "תחנת פרוטווייל" (Fruitvale Station) המבוסס על הסיפור האמיתי מאחורי מותו של אוסקר גראנט,… להמשך קריאה
בשנת 2008 הפציעה משום מקום קומדיה שחורה ומבריקה העונה לשם “ברוז'” (“In Bruges”). כיכבו בה קולין פארל וברנדן גליסון. הבמאי/תסריטאי החתום על הסרט הכל-כך אירי הזה, שמתרחש בכלל בבלגיה, שמו מרטין מקדונה. בעודי מחכה בציפיה דרוכה לסרטו הבא של הגאון, ששמו המרנין והמבטיח הוא "Seven Psychopaths”, מגיע (שוב) משום מקום סרט אחר שמאוד מזכיר לי את הסגנון של מקדונה. במהלך… להמשך קריאה
תגובות אחרונות