8 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
בימים שחלפו מאז הפך הסרט "ברבי" (Barbie) ללהיט בקופות בתי הקולנוע, דומה כי יש הסכמה רחבה בין הצופים כי מדובר בסרט שמעביר את המסרים שלו בצורה ישירה, בוטה וברורה. לכן זה מוזר, אבל לא ממש מפתיע, שלמרות הישירות הזו אין הסכמה מלאה לגבי מה הם אותם המסרים בסרטה של גרטה גרוויג, שביימה וכתבה יחד עם בן-זוגה, הקולנוען נואה באומבך. זה… להמשך קריאה
22 ביולי 2023 מאת אור סיגולי
יום לפני צאתו לאקרנים עשה "ברבי" הופעת אורח ורודה בפסטיבל ירושלים, ממלא עד אפס מקום את האולם הגדול של הסינמטק. בימים רגילים הוא כמובן היה מקבל סקירה שלמה לעצמו (וייתכן שעוד נחזור אליו בהמשך), אבל מכיוון שזה הטקסט האחרון שלי משהותי בפסטיבל ירושלים 2023 אני מציע עסקת חבילה. אל הסקירה ל"ברבי" צירפתי שני סרטים נוספים מימי הפסטיבל שכדאי שיהיו על… להמשך קריאה
13 בינואר 2023 מאת עופר ליברגל
על סרטו של נואה באומבך, "רעש לבן" (White Noise), כתבתי לראשונה אחרי הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, טקסט שכלל התרשמות ראשונית, למרות שאני עדיין עומד מאחורי רוב מה שכתבתי בו. יחד עם זאת, עושה רושם שהסרטים של באומבך שנעשים עבור נטפליקס זוכים ליחס מיוחד בסריטה: סקירה מוקדמת אחרי הקרנה בפסטיבל וניתוח מעמיק כאשר הם זמינים לצפייה בבית. את "סיפורי מאירוביץ'"… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
אחרי הפסקה של שנתיים בחסות הקורונה, שבתי אל פסטיבל ונציה שנפתח ביום רביעי בפעם ה-79 בתולדותיו. לראשונה, אני חווה את מערכת הזמנת המושבים האלקטרונית שמחליפה את שיטת המקום פנוי (אם כי עדיין התורים לא נעלמו לחלוטין). עד כה המערכת מתאפיינת בתקלות/קושי בהבנת השיטה ודרך מסורבלת להזמנת מקום בחלק מהאולמות הקטנים. למרות זאת, הצלחתי להשיג מקום בכמעט כל סרט שרציתי. לכן,… להמשך קריאה
18 בפברואר 2020 מאת עופר ליברגל
גרטה גרוויג נמצאת כעת בדרגת ההערכה הכי גבוהה, פחות או יותר, שניתן להגיע אליה בקולנוע אמריקאי. בעשור הקודם זכתה להכרה הולכת וגדלה הן כשחקנית והן כשותפה לתסריט בפרויקטים של בן זוגה נואה באומבך. לאחר מכן, שני הסרטים הראשונים שכתבה וביימה לבדה, "ליידי בירד" ו"נשים קטנות", הפכו לחביבי הביקורת והיו מועמדים לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. הם גם זיכו את גרוויג… להמשך קריאה
23 בינואר 2020 מאת עופר ליברגל
באחת מן הסצנות הראשונות בסרטה של גרטה גרוויג, "נשים קטנות" (Little Women), ג'ו מארץ המגומלת בידי סירשה רונאן רצה בפראות מתלהבת ברחובות ניו יורק של שנת 1868, כמעט נתקלת מספר פעמים בגברים המהלכים ברחוב. הדימוי הזה קובע את אופי הסרט במספר דרכים. ראשית, הוא מהווה סוג של הצהרה כי הסרט הוא לא רק עיבוד מכובד ומושקע לרומן ידוע מן המאה… להמשך קריאה
8 במרץ 2018 מאת עופר ליברגל
החשיבות העיקרית של טקסי פרסים נוסח האוסקר היא הגדלת החשיפה לסרטים קטנים יותר, בתקציב או באופי, במקרים (הלא תמיד נפוצים) בהם סרטים כאלו זוכים להפצה מסחרית. ספק רב עם ״אור ירח״, זוכה האוסקר שנה שעברה, היה מגיע לאקרנים בישראל אלמלא המועמדויות לפרס. דבר זה כנראה גם נכון לגבי סרטה של גרטה גרוויג, ״ליידי בירד״ (Lady Bird) אשר מגיע להקרנות בארץ בעיתוי… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר
לא התבלבלתם ולא התבלבלתן, באמת כתוב ״ניו יורק״ ולא ״חיפה״ בכותרת הפוסט. אחרי כמעט שבועיים של דיווחים והתעסקות בפסטיבל הקולנוע שעל הכרמל, אנחנו משנים לוקיישן אל כיכר לינקולן אשר בצפון-מערב מנהטן לכבוד פסטיבל הקולנוע ה-55 של ניו יורק (צילמתי תמונה להמחשה בראש הפוסט). האמת היא שהאירוע הניו-יורקי החל עוד לפני החיפאי, ב-28 בספטמבר (הקרנות העיתונאים עוד קודם לכן), ומסתיים אחרי… להמשך קריאה
17 בפברואר 2017 מאת עופר ליברגל
כותרת סרטו החדש של הבמאי האמריקאי מייק מילס, (לא לבלבל את חבר להקת .R.E.M בעל אותו שם) נותנת רושם של סרט בעל מימד אפי, או לפחות של עיסוק בסוגיית הנשיות מפרספקטיבה מקיפה ולאורך פרק זמן ארוך. בפועל, ״נשות המאה ה-20״ (20th Century Women) הוא סרט שהנרטיב שלו צנוע בהיקפו, וכמו בסרטיו הקודמים של הבמאי, ״מצוץ מהאצבע״ ו״בגינרס״, כוחו הוא בבנייה טובה של… להמשך קריאה
15 באוקטובר 2016 מאת אורון שמיר
הערב יסתיים לו פסטיבל הקולנוע של ניו יורק, שהנעים את זמני בעיר החדשה והזרה לי בשבועות האחרונים, ועימו תגיע לסיומה גם סדרת הדיווחים שלי ממנו. בפוסט זה, הלפני-אחרון, אשוב למסגרת הראשית אחרי חופשה שלקחתי ממנה בפוסט הקודם, מתוך ניסיון לשמור את הטוב ביותר לסוף (או כמעט לסוף). כלומר, הפעם אני מבטיח לכתוב רק סרטים מעולים, ביניהם שתי יצירות מופת בעיניי, שכנראה יככבו ברשימת סרטי… להמשך קריאה
בימים שחלפו מאז הפך הסרט "ברבי" (Barbie) ללהיט בקופות בתי הקולנוע, דומה כי יש הסכמה רחבה בין הצופים כי מדובר בסרט שמעביר את המסרים שלו בצורה ישירה, בוטה וברורה. לכן זה מוזר, אבל לא ממש מפתיע, שלמרות הישירות הזו אין הסכמה מלאה לגבי מה הם אותם המסרים בסרטה של גרטה גרוויג, שביימה וכתבה יחד עם בן-זוגה, הקולנוען נואה באומבך. זה… להמשך קריאה
יום לפני צאתו לאקרנים עשה "ברבי" הופעת אורח ורודה בפסטיבל ירושלים, ממלא עד אפס מקום את האולם הגדול של הסינמטק. בימים רגילים הוא כמובן היה מקבל סקירה שלמה לעצמו (וייתכן שעוד נחזור אליו בהמשך), אבל מכיוון שזה הטקסט האחרון שלי משהותי בפסטיבל ירושלים 2023 אני מציע עסקת חבילה. אל הסקירה ל"ברבי" צירפתי שני סרטים נוספים מימי הפסטיבל שכדאי שיהיו על… להמשך קריאה
על סרטו של נואה באומבך, "רעש לבן" (White Noise), כתבתי לראשונה אחרי הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, טקסט שכלל התרשמות ראשונית, למרות שאני עדיין עומד מאחורי רוב מה שכתבתי בו. יחד עם זאת, עושה רושם שהסרטים של באומבך שנעשים עבור נטפליקס זוכים ליחס מיוחד בסריטה: סקירה מוקדמת אחרי הקרנה בפסטיבל וניתוח מעמיק כאשר הם זמינים לצפייה בבית. את "סיפורי מאירוביץ'"… להמשך קריאה
אחרי הפסקה של שנתיים בחסות הקורונה, שבתי אל פסטיבל ונציה שנפתח ביום רביעי בפעם ה-79 בתולדותיו. לראשונה, אני חווה את מערכת הזמנת המושבים האלקטרונית שמחליפה את שיטת המקום פנוי (אם כי עדיין התורים לא נעלמו לחלוטין). עד כה המערכת מתאפיינת בתקלות/קושי בהבנת השיטה ודרך מסורבלת להזמנת מקום בחלק מהאולמות הקטנים. למרות זאת, הצלחתי להשיג מקום בכמעט כל סרט שרציתי. לכן,… להמשך קריאה
גרטה גרוויג נמצאת כעת בדרגת ההערכה הכי גבוהה, פחות או יותר, שניתן להגיע אליה בקולנוע אמריקאי. בעשור הקודם זכתה להכרה הולכת וגדלה הן כשחקנית והן כשותפה לתסריט בפרויקטים של בן זוגה נואה באומבך. לאחר מכן, שני הסרטים הראשונים שכתבה וביימה לבדה, "ליידי בירד" ו"נשים קטנות", הפכו לחביבי הביקורת והיו מועמדים לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. הם גם זיכו את גרוויג… להמשך קריאה
באחת מן הסצנות הראשונות בסרטה של גרטה גרוויג, "נשים קטנות" (Little Women), ג'ו מארץ המגומלת בידי סירשה רונאן רצה בפראות מתלהבת ברחובות ניו יורק של שנת 1868, כמעט נתקלת מספר פעמים בגברים המהלכים ברחוב. הדימוי הזה קובע את אופי הסרט במספר דרכים. ראשית, הוא מהווה סוג של הצהרה כי הסרט הוא לא רק עיבוד מכובד ומושקע לרומן ידוע מן המאה… להמשך קריאה
החשיבות העיקרית של טקסי פרסים נוסח האוסקר היא הגדלת החשיפה לסרטים קטנים יותר, בתקציב או באופי, במקרים (הלא תמיד נפוצים) בהם סרטים כאלו זוכים להפצה מסחרית. ספק רב עם ״אור ירח״, זוכה האוסקר שנה שעברה, היה מגיע לאקרנים בישראל אלמלא המועמדויות לפרס. דבר זה כנראה גם נכון לגבי סרטה של גרטה גרוויג, ״ליידי בירד״ (Lady Bird) אשר מגיע להקרנות בארץ בעיתוי… להמשך קריאה
לא התבלבלתם ולא התבלבלתן, באמת כתוב ״ניו יורק״ ולא ״חיפה״ בכותרת הפוסט. אחרי כמעט שבועיים של דיווחים והתעסקות בפסטיבל הקולנוע שעל הכרמל, אנחנו משנים לוקיישן אל כיכר לינקולן אשר בצפון-מערב מנהטן לכבוד פסטיבל הקולנוע ה-55 של ניו יורק (צילמתי תמונה להמחשה בראש הפוסט). האמת היא שהאירוע הניו-יורקי החל עוד לפני החיפאי, ב-28 בספטמבר (הקרנות העיתונאים עוד קודם לכן), ומסתיים אחרי… להמשך קריאה
כותרת סרטו החדש של הבמאי האמריקאי מייק מילס, (לא לבלבל את חבר להקת .R.E.M בעל אותו שם) נותנת רושם של סרט בעל מימד אפי, או לפחות של עיסוק בסוגיית הנשיות מפרספקטיבה מקיפה ולאורך פרק זמן ארוך. בפועל, ״נשות המאה ה-20״ (20th Century Women) הוא סרט שהנרטיב שלו צנוע בהיקפו, וכמו בסרטיו הקודמים של הבמאי, ״מצוץ מהאצבע״ ו״בגינרס״, כוחו הוא בבנייה טובה של… להמשך קריאה
הערב יסתיים לו פסטיבל הקולנוע של ניו יורק, שהנעים את זמני בעיר החדשה והזרה לי בשבועות האחרונים, ועימו תגיע לסיומה גם סדרת הדיווחים שלי ממנו. בפוסט זה, הלפני-אחרון, אשוב למסגרת הראשית אחרי חופשה שלקחתי ממנה בפוסט הקודם, מתוך ניסיון לשמור את הטוב ביותר לסוף (או כמעט לסוף). כלומר, הפעם אני מבטיח לכתוב רק סרטים מעולים, ביניהם שתי יצירות מופת בעיניי, שכנראה יככבו ברשימת סרטי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות