29 באוקטובר 2022 מאת אור סיגולי
אנחנו כבר בסוף אוקטובר, ולנטפליקס עדיין אין סרט לאוסקר. אמנם מבחינת כל העולם (מילולית) זה לא סיפור גדול, אבל בשביל חברת הסטרימינג זה עניין רציני, במיוחד אחרי השנה הגרועה שעברה עליה עם הפסדים של מיליוני מנויים והתחרות הקשה מצד החברות האחרות. נטפליקס עדיין צריכה את היוקרה של תעשיית הקולנוע ואמונם של בעלי המניות, בטח ובטח אחרי שבשנה שעברה נעקפה בסיבוב… להמשך קריאה
8 במרץ 2022 מאת אור סיגולי
שלושה שבועות לפני האירוע ההוליוודי הגדול ביותר של השנה, והתחושה היא של בלגן. אני לא מדבר על המועמדים וההימורים, זה תמיד כאוס מהנה בשלב הזה, אלא על מה שקורה עם מתכנני הטקס. שוב האקדמיה האמריקאית לקולנוע, אמנות ומדעים מנסה להמציא מחדש את המשדר כדי לנסות להציל את הרייטינג הצונח, ובדרך פשוט מביכה את עצמה פעם אחר פעם. ההחלטה ההזויה הראשונה… להמשך קריאה
16 באוקטובר 2021 מאת עופר ליברגל
המיני-סדרה של אינגמר ברגמן "תמונות מחיי הנישואין" היא היצירה הטלוויזיונית האהובה עליי, או יותר נכון זאת שאני הכי מעריך. לכן הייתי סקרן לצפות בגרסה החדשה לסדרה, מאת הבמאי הישראלי חגי לוי, שהוא גם יוצר שאהבתי את רוב הדברים שעשה בטלוויזיה. שלא לדבר על כך כי ההשפעה של ברגמן על עבודותיו ניכרת. אולם, בבואי לצפות בסדרה החדשה, לא ניסיתי לחוות אותה… להמשך קריאה
5 בספטמבר 2019 מאת אור סיגולי
לפני שנתיים בדיוק התרחש נס קטן בעולם סרטי האימה. האולפנים וורנר וניו ליין לקחו סיכון של 35 מיליון דולר עם עיבוד מחודש לאחת מהקלאסיקות הגדולות של ספרות האימה, "זה" מאת סטיבן קינג, שכבר נעשה בעבר כמיני-סדרה. על אף שלא היו בו שחקנים מוכרים, על אף שאורכו עמד על מעל לשעתיים וטמן בחובו רק כחצי מעלילת הספר, "זה" התגלה כהצלחה בסדר… להמשך קריאה
30 ביוני 2019 מאת אור סיגולי
לרובכם, שלא נאמר לכולכם, סיכום המחצית הוא לא יותר מעוד פוסט שנתי בסריטה, כזה המספק כמה דקות של הנאה (בתקווה) ואחריו ממשיכים הלאה. שזו לגמרי הדרך הנכונה לחוות אותו, שלא תהיה פה טעות. אצלי לעומת זאת, הפוסט המסורתי הפך להיות כזו מפלצת, שששת החודשים הראשונים של כל שנה הופכים להיות מרוץ מטופש להפליא על מנת לראות כמה שיותר מסרטי המחצית… להמשך קריאה
7 ביוני 2019 מאת לירון סיני
די ברור שאף אחת ואף אחד לא מצפים שהסרט האחרון בגלגול הנוכחי של סרטי אקס-מן יהיה יצירת מופת. המותג שניסה לשלב את סרטי העבר עם סרטי הדור החדש-ישן, שהם כבר לא בדיוק פריקוולים כי הזמן התאפס או תוקן או מה שלא קרה שם בדרך, לא מפיק מרגליות קולנועיות זה זמן מה. ובכל זאת, מדובר באקורד סיום, וככזה, תמיד יש רצון… להמשך קריאה
20 בינואר 2018 מאת אורון שמיר
הידעתם? זמן הקשב והריכוז הממוצע של קהל, כלומר אנשים שמראש הגיעו מוכנים להאזין לדובר מכל סוג או מדיום, הוא איפשהו בין 18 ל-20 דקות. זה אומר שאם ההרצאה ארוכה מהזמן הזה, על המרצה להחליף הילוך או לשנות פוקוס בכל שליש שעה, אחרת הוא עלול לאבד את הקהל שלו שיפליג בעצמו בתום הזמן הזה למקום רעיוני אחר. האם כל זה רלוונטי… להמשך קריאה
23 בדצמבר 2016 מאת אור סיגולי
ממש לפני שנה, יצאנו אורון ואני מהקרנה מקדימה של הסרט "האיש שנולד מחדש". אלו היו צהריי יום שישי, בחוץ השתוללה סערה, ובזמן שחיכינו לאוטובוס באיזור התעשייה של הרצליה, נושא השיחה היה כמעט אחד ויחיד: איך כולם עושים סלטות באוויר מהתפקיד של ליאונרדו דיקפריו, אבל אף אחד לא מדבר על תצוגת המשחק הטובה ביותר של הסרט – זו של טום הארדי.… להמשך קריאה
22 בדצמבר 2016 מאת אור סיגולי
הדבר שהכי בולט במוזרותו ברשימת הצוות של "מיס סלואן" (Miss Sloane), הוא שם התסריטאי. מדובר בג'ונתן פררה, שלשמו נרשם הסרט הזה בלבד. זה מאוד נדיר שהפקה בסדר גודל כזה, בהובלת במאי של זוכה אוסקר, בכיכובה של שחקנית ראשית מוערכת ועוד עשרות שחקני משנה מוכרים, תגיע ממקלדתו של אדם שאין לו אפילו פיילוט לסדרת טלוויזיה בעברו. וזה הופך למוזר עוד יותר… להמשך קריאה
6 באפריל 2015 מאת עופר ליברגל
ליב אולמן הנורווגית היא אחת מן השחקניות הגדולות בתולדות הקולנוע. אולם, הקריירה שלה בתור שחקנית וגם בתור במאית קשורה בראש בראשונה לשיתוף הפעולה שלה עם הבמאי השבדי אינגמר ברגמן - מי שביים אותה ב-10 סרטים וכתב שניים מבין חמשת הסרטים אשר ביימה (וגם היה בן זוגה לתקופה קצרה). אולמן לא מתייחסת לזיהוי שלה עם ברגמן בתור צל הדורש ממנה להגדיר… להמשך קריאה
אנחנו כבר בסוף אוקטובר, ולנטפליקס עדיין אין סרט לאוסקר. אמנם מבחינת כל העולם (מילולית) זה לא סיפור גדול, אבל בשביל חברת הסטרימינג זה עניין רציני, במיוחד אחרי השנה הגרועה שעברה עליה עם הפסדים של מיליוני מנויים והתחרות הקשה מצד החברות האחרות. נטפליקס עדיין צריכה את היוקרה של תעשיית הקולנוע ואמונם של בעלי המניות, בטח ובטח אחרי שבשנה שעברה נעקפה בסיבוב… להמשך קריאה
שלושה שבועות לפני האירוע ההוליוודי הגדול ביותר של השנה, והתחושה היא של בלגן. אני לא מדבר על המועמדים וההימורים, זה תמיד כאוס מהנה בשלב הזה, אלא על מה שקורה עם מתכנני הטקס. שוב האקדמיה האמריקאית לקולנוע, אמנות ומדעים מנסה להמציא מחדש את המשדר כדי לנסות להציל את הרייטינג הצונח, ובדרך פשוט מביכה את עצמה פעם אחר פעם. ההחלטה ההזויה הראשונה… להמשך קריאה
המיני-סדרה של אינגמר ברגמן "תמונות מחיי הנישואין" היא היצירה הטלוויזיונית האהובה עליי, או יותר נכון זאת שאני הכי מעריך. לכן הייתי סקרן לצפות בגרסה החדשה לסדרה, מאת הבמאי הישראלי חגי לוי, שהוא גם יוצר שאהבתי את רוב הדברים שעשה בטלוויזיה. שלא לדבר על כך כי ההשפעה של ברגמן על עבודותיו ניכרת. אולם, בבואי לצפות בסדרה החדשה, לא ניסיתי לחוות אותה… להמשך קריאה
לפני שנתיים בדיוק התרחש נס קטן בעולם סרטי האימה. האולפנים וורנר וניו ליין לקחו סיכון של 35 מיליון דולר עם עיבוד מחודש לאחת מהקלאסיקות הגדולות של ספרות האימה, "זה" מאת סטיבן קינג, שכבר נעשה בעבר כמיני-סדרה. על אף שלא היו בו שחקנים מוכרים, על אף שאורכו עמד על מעל לשעתיים וטמן בחובו רק כחצי מעלילת הספר, "זה" התגלה כהצלחה בסדר… להמשך קריאה
לרובכם, שלא נאמר לכולכם, סיכום המחצית הוא לא יותר מעוד פוסט שנתי בסריטה, כזה המספק כמה דקות של הנאה (בתקווה) ואחריו ממשיכים הלאה. שזו לגמרי הדרך הנכונה לחוות אותו, שלא תהיה פה טעות. אצלי לעומת זאת, הפוסט המסורתי הפך להיות כזו מפלצת, שששת החודשים הראשונים של כל שנה הופכים להיות מרוץ מטופש להפליא על מנת לראות כמה שיותר מסרטי המחצית… להמשך קריאה
די ברור שאף אחת ואף אחד לא מצפים שהסרט האחרון בגלגול הנוכחי של סרטי אקס-מן יהיה יצירת מופת. המותג שניסה לשלב את סרטי העבר עם סרטי הדור החדש-ישן, שהם כבר לא בדיוק פריקוולים כי הזמן התאפס או תוקן או מה שלא קרה שם בדרך, לא מפיק מרגליות קולנועיות זה זמן מה. ובכל זאת, מדובר באקורד סיום, וככזה, תמיד יש רצון… להמשך קריאה
הידעתם? זמן הקשב והריכוז הממוצע של קהל, כלומר אנשים שמראש הגיעו מוכנים להאזין לדובר מכל סוג או מדיום, הוא איפשהו בין 18 ל-20 דקות. זה אומר שאם ההרצאה ארוכה מהזמן הזה, על המרצה להחליף הילוך או לשנות פוקוס בכל שליש שעה, אחרת הוא עלול לאבד את הקהל שלו שיפליג בעצמו בתום הזמן הזה למקום רעיוני אחר. האם כל זה רלוונטי… להמשך קריאה
ממש לפני שנה, יצאנו אורון ואני מהקרנה מקדימה של הסרט "האיש שנולד מחדש". אלו היו צהריי יום שישי, בחוץ השתוללה סערה, ובזמן שחיכינו לאוטובוס באיזור התעשייה של הרצליה, נושא השיחה היה כמעט אחד ויחיד: איך כולם עושים סלטות באוויר מהתפקיד של ליאונרדו דיקפריו, אבל אף אחד לא מדבר על תצוגת המשחק הטובה ביותר של הסרט – זו של טום הארדי.… להמשך קריאה
הדבר שהכי בולט במוזרותו ברשימת הצוות של "מיס סלואן" (Miss Sloane), הוא שם התסריטאי. מדובר בג'ונתן פררה, שלשמו נרשם הסרט הזה בלבד. זה מאוד נדיר שהפקה בסדר גודל כזה, בהובלת במאי של זוכה אוסקר, בכיכובה של שחקנית ראשית מוערכת ועוד עשרות שחקני משנה מוכרים, תגיע ממקלדתו של אדם שאין לו אפילו פיילוט לסדרת טלוויזיה בעברו. וזה הופך למוזר עוד יותר… להמשך קריאה
ליב אולמן הנורווגית היא אחת מן השחקניות הגדולות בתולדות הקולנוע. אולם, הקריירה שלה בתור שחקנית וגם בתור במאית קשורה בראש בראשונה לשיתוף הפעולה שלה עם הבמאי השבדי אינגמר ברגמן - מי שביים אותה ב-10 סרטים וכתב שניים מבין חמשת הסרטים אשר ביימה (וגם היה בן זוגה לתקופה קצרה). אולמן לא מתייחסת לזיהוי שלה עם ברגמן בתור צל הדורש ממנה להגדיר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות