10 בפברואר 2020 מאת אורון שמיר
חצי יממה חלפה מאז ננעל טקס האוסקר ה-92 ותחושת האופוריה עדיין מחזיקה מעמד. כמה שיאים היסטוריים הושוו, פרק חדש בהיסטוריה של הקולנוע נכתב והשמחה הייתה רבה. בכדי להחזיר את הרגליים אל הקרקע, רצוי אחת אחת ובעדינות, חשבתי לסכם בקצרה את הבולטים שבאירועי הערב הגדול של הוליווד (ודרום קוריאה). לפני כן, למקרה שהתעלמתם או התעלמתן מהחדשות מאז הבוקר, הרשו לי להפנות… להמשך קריאה
27 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
כולם אוהבים את האוסקר וכולם אוהבים דירוגים. אלו שתי נקודות המוצא המוטעות לחלוטין שהביאו אותי לכתוב את הפוסט הזה. כלומר, זה וכמובן גם העובדה שהעונה הנוכחית הייתה כל כך קצרה, שבאופן יחסי יש מעט סרטים מועמדים, מה שאפשר לי לראות את כולם – לא רק אלו שמועמדים לפרס הסרט, אלא ממש כולם - שבוע לפני הטקס. טוב, בסדר, לא כל… להמשך קריאה
14 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
זה התחיל במפח נפש, לא אשקר. הקטגוריה הראשונה שהוכרזה באירוע המועמדים לאוסקר ה-92 שהתקיים אתמול (בהנחיית אסייתי ושחורה, כמה שזה הפך לאירוני בתום המשדר) הייתה פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר, והשם שפתח את הקטגוריה היה קאת'י בייטס ב"ריצ'רד ג'ול", סרטו של קלינט איסטווד שייצא לבתי הקולנוע בארץ בסוף השבוע. המועמדות הזאת, אחת ההפתעות הבודדות בפרסי המשחק השנה, בישרה רעות כי… להמשך קריאה
6 בינואר 2020 מאת אור סיגולי
בעוד שבוע בדיוק יוכרזו המועמדים הסופיים לאוסקר ה-92, ואנחנו בסיטואציה מעט מוזרה. ההצבעות של חברי האקדמיה כבר החלו לפני כמה ימים, ושני פקטורים משמעותיים שעדיין בגדר נעלם הם המועמדים לפרסי איגוד הבמאים ואיגוד המפיקים, שלא רק עוזרים לנו לדעת מי משמעותי יותר ומי פחות, אלא משפיעים לא מעט על המצביעים ברמת תיעדוף הצפייה שלהם. את החלל הזה ממלא, למרבה האימה,… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2019 מאת עופר ליברגל
סיכום השנה הקולנועית הוא תמיד אתגר כיוון שתהליכים רבים ניתן להעריך רק בדיעבד ולא בזמן אמת. בנוסף לכך, התאריך הוא בסופו של דבר סימן שרירותי, וכמה מן הסרטים האמריקאים המוערכים ביותר יוצאים בארץ באיחור, כך שנראה אותם רק בשנת 2020. עם זאת, אירוע תקשורתי אחד שהחל באמירה שולית בראיון לקידום סרט, מספק בעיניי שער לעיסוק בכמה מן התופעות הבולטות של… להמשך קריאה
10 באוקטובר 2019 מאת אורון שמיר
היום מגיע לאקרנים בישראל סרטו זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס, ״ג׳וקר״ (Joker), אבל נדמה שהוא כבר מזמן איתנו לפחות ברמת השיח. אפשר לחוש בזה קודם כל כי משפט כמו ״זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס״ עובר יותר חלק בגרון מאשר בזמן אמת, כלומר לפני כחודש בטקס הענקת פרסי הפסטיבל. שנית, עוד לפני הבכורה הוונציאנית, ובוודאי שלאחר הזכייה באריה הזהב… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2019 מאת אורון שמיר
עשרה סרטים חדשים מגיעים אל בתי הקולנוע לכבוד ה-10.10 ואם יש כאן כוונת מכוון אני לא לגמרי מבין אותה. כאילו, נחמד הקטע של כל העשיריות אבל למה לדחוס את כל הסרטים בעולם בסופש אחד? התשובה היא כנראה חג הסוכות המתקרב, אותו באופן אישי נבלה בפסטיבל חיפה אליו אנחנו מרגישים מוכנים עד כמה שניתן. אך כיוון שהדיווחים משם יחלו להגיע רק… להמשך קריאה
9 בספטמבר 2019 מאת אורון שמיר
זה קרה כבר שלשום, אבל אני מקווה שתסלחו לי על שרק עכשיו אני מרגיש מוכן להיפרד מפסטיבל הקולנוע של ונציה. הראשון שלי, ה-76 של העיר והאי שבאיטליה. עופר דיווח כאן במרץ רב בזמן אמת, אני סיפקתי גיבוי, ולאחר כשבועיים נדמה לי שיש לנו כאן לא ארכיון להתהדר פה אלא גם מדריך גזור ושמור לכמה מן הסרטים שימשיכו להיות המדוברים של… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2019 מאת עופר ליברגל
פסטיבל ונציה מצוי כעת במהלך סוף השבוע הראשון שלו, סוג של שיא מבחינת סרטים מעוררי עניין. לפני הסקירה הנוכחית של כמה מהסרטים המדוברים ביותר, כדאי להתייחס לסרט אחד בו לא צפיתי - החדש של רומן פונלסקי על פרשת דרייפוס, "אני מאשים" בצרפתית או בשמו האנגלי "קצין ומרגל". באופן טבעי הסרט מפצל את הקהל שצפה או לא צפה בו, ולא רק… להמשך קריאה
כולם אוהבים את האוסקר וכולם אוהבים דירוגים. אלו שתי נקודות המוצא המוטעות לחלוטין שהביאו אותי לכתוב את הפוסט הזה. כלומר, זה וכמובן גם העובדה שהעונה הנוכחית הייתה כל כך קצרה, שבאופן יחסי יש מעט סרטים מועמדים, מה שאפשר לי לראות את כולם – לא רק אלו שמועמדים לפרס הסרט, אלא ממש כולם - שבוע לפני הטקס. טוב, בסדר, לא כל… להמשך קריאה
בעוד שבוע בדיוק יוכרזו המועמדים הסופיים לאוסקר ה-92, ואנחנו בסיטואציה מעט מוזרה. ההצבעות של חברי האקדמיה כבר החלו לפני כמה ימים, ושני פקטורים משמעותיים שעדיין בגדר נעלם הם המועמדים לפרסי איגוד הבמאים ואיגוד המפיקים, שלא רק עוזרים לנו לדעת מי משמעותי יותר ומי פחות, אלא משפיעים לא מעט על המצביעים ברמת תיעדוף הצפייה שלהם. את החלל הזה ממלא, למרבה האימה,… להמשך קריאה
סיכום השנה הקולנועית הוא תמיד אתגר כיוון שתהליכים רבים ניתן להעריך רק בדיעבד ולא בזמן אמת. בנוסף לכך, התאריך הוא בסופו של דבר סימן שרירותי, וכמה מן הסרטים האמריקאים המוערכים ביותר יוצאים בארץ באיחור, כך שנראה אותם רק בשנת 2020. עם זאת, אירוע תקשורתי אחד שהחל באמירה שולית בראיון לקידום סרט, מספק בעיניי שער לעיסוק בכמה מן התופעות הבולטות של… להמשך קריאה
היום מגיע לאקרנים בישראל סרטו זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס, ״ג׳וקר״ (Joker), אבל נדמה שהוא כבר מזמן איתנו לפחות ברמת השיח. אפשר לחוש בזה קודם כל כי משפט כמו ״זוכה פסטיבל ונציה של טוד פיליפס״ עובר יותר חלק בגרון מאשר בזמן אמת, כלומר לפני כחודש בטקס הענקת פרסי הפסטיבל. שנית, עוד לפני הבכורה הוונציאנית, ובוודאי שלאחר הזכייה באריה הזהב… להמשך קריאה
עשרה סרטים חדשים מגיעים אל בתי הקולנוע לכבוד ה-10.10 ואם יש כאן כוונת מכוון אני לא לגמרי מבין אותה. כאילו, נחמד הקטע של כל העשיריות אבל למה לדחוס את כל הסרטים בעולם בסופש אחד? התשובה היא כנראה חג הסוכות המתקרב, אותו באופן אישי נבלה בפסטיבל חיפה אליו אנחנו מרגישים מוכנים עד כמה שניתן. אך כיוון שהדיווחים משם יחלו להגיע רק… להמשך קריאה
זה קרה כבר שלשום, אבל אני מקווה שתסלחו לי על שרק עכשיו אני מרגיש מוכן להיפרד מפסטיבל הקולנוע של ונציה. הראשון שלי, ה-76 של העיר והאי שבאיטליה. עופר דיווח כאן במרץ רב בזמן אמת, אני סיפקתי גיבוי, ולאחר כשבועיים נדמה לי שיש לנו כאן לא ארכיון להתהדר פה אלא גם מדריך גזור ושמור לכמה מן הסרטים שימשיכו להיות המדוברים של… להמשך קריאה
פסטיבל ונציה מצוי כעת במהלך סוף השבוע הראשון שלו, סוג של שיא מבחינת סרטים מעוררי עניין. לפני הסקירה הנוכחית של כמה מהסרטים המדוברים ביותר, כדאי להתייחס לסרט אחד בו לא צפיתי - החדש של רומן פונלסקי על פרשת דרייפוס, "אני מאשים" בצרפתית או בשמו האנגלי "קצין ומרגל". באופן טבעי הסרט מפצל את הקהל שצפה או לא צפה בו, ולא רק… להמשך קריאה
תגובות אחרונות