15 באוקטובר 2023 מאת עופר ליברגל
פוסט זה נכתב בימים שקשה לכתוב בהם. המלחמה קטעה עבורי את סיום פסטיבל חיפה והובילה לגניזת פוסט הסיכום של הפסטיבל, שנראה לי כי מוטב לעולם לא לסכם אותו. במשך רוב שעות היממה, הלב והראש מלאים בדאגה ובאבל שאין טעם לפרט, כאשר דומני כי הסבל משותף לכל מי שחי בארץ. גם הרצון להסחת דעת הוא בעיניי טבעי ולכן אני מציע את… להמשך קריאה
16 באוגוסט 2020 מאת אור סיגולי
אפתח, ברשותכם, באנקדוטה שלא באמת קשורה לכלום, לצורכי פתיחה וחימום. תישארו אתי, מה אכפת לכם. עד כה היו בחיי שני סרטים אותם ראיתי פעמיים ברציפות, בהפרש של כמה שעות בודדות. הראשון היה "עלי: פחד אוכל את הנשמה" הפאסבינדרי איפשהו באיזור 2008. צפיתי בו בדירתי הירושלמית בצהרי יום שבת ולאחר שהסתיים הייתי כל כך המום ממנו שהוצאתי את עצמי לטיול ארוך… להמשך קריאה
28 ביוני 2020 מאת אורון שמיר
בתחילת השנה, כשהיינו עוד תמימים לגבי ההבטחות שהעשור החדש מביא עימו, תהיתי בקול רם האם סקירת סרטים של שירות אמזון פריים וידאו זה משהו נחוץ. הפוסט ההוא מלפני כחצי שנה, עם סקירה כפולה על ״בריטני רצה מרתון״ ו״הדו״ח״, עדיין צץ לעיתים כנקרא. מה שמאותת לי שייתכן ועוד מנויים ומנויות של השירות בישראל תוהים מה לראות בו, בהתחשב בממשק שלא תמיד… להמשך קריאה
3 בדצמבר 2015 מאת אור סיגולי
למקרה שזה לא בא לכם באופן טבעי גם ככה, הנה לכם שתי סיבות לשמוח בסת' רוגן, אחת תיאורטית והשנייה קונקרטית יותר. הראשונה היא שכנראה בזכותו הגיעה למסכינו הקומדיה לשמה התכנסנו "הלילה שלפני" (The Night Before), שמתרחשת כמעט כולה בערב חג המולד. אותו חג נוצרי לא נורא אהוב על מפיצנו, לטוב ולרע, ואני נוטה להאמין שגורלו של הסרט הזה היה זהה… להמשך קריאה
11 באוקטובר 2013 מאת עופר ליברגל
"דון ג'ון" (Don Jon), סרטו הראשון כבמאי של השחקן ג'וזף גורדון לויט הוא, במוצהר, סרט על פורנו. הגיבור שלו (לויט עצמו) מכור לצפייה בסרטי פורנו, מעדיף אוננות מול המסך על פני סקס אמיתי, למרות שהוא גם אוהב ומצליח לכבוש בחורות רבות, עדיף ללילה אחד. כאשר הוא מתפתה לפתח מערכת יחסים ארוכת טווח עם ברברה (סקרלט ג'והנסון), היא מגלה את התחביב… להמשך קריאה
4 באוקטובר 2013 מאת אורון שמיר
ברצוני לנסות ולהחזיר לשימוש פינה שבועית שהייתה קיימת בבלוג. בזמנו קראנו לה "עלו השבוע", והיא הייתה בעצם פוסט שבועי שהגיע בימי חמישי או שישי (תלוי כמה עסוק או עצל הייתי באותו סופש), ובו קצת אינפורמציה על סרטים חדשים בבתי הקולנוע (שמחדשים את המלאי בכל יום חמישי), כמו גם הפניות לטקסטים רלוונטיים שלנו. במהלך השנה האחרונה העומס האישי הכריע אותי מלהתחייב… להמשך קריאה
20 ביולי 2012 מאת אורון שמיר
“עלייתו של האביר האפל" ("The Dark Knight Rises") הוא לא סתם הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בבית קולנוע בקיץ זה. הוא אפילו לא רק סרט השנה, הרבה לפני שזו הסתיימה. מדובר בלא פחות מחוויה דתית. התגלות מחודשת של תכליתה של אמנות הקולנוע. סרטים, כך מזכיר לנו הבורא (כריסטופר נולאן), נמצאים כאן כדי להוות לנו מראה על החיים. ללמד אותנו כיצד… להמשך קריאה
22 באוקטובר 2011 מאת עופר ליברגל
סת' רוגן הוא סוג של בובת פיתום עבור הקולנוע האמריקאי: הוא שמנמן (אם כי רזה מאוד בשנים האחרונות), בעל קול ייחודי וגס מאוד, בכלל הוא גס מאוד, ובעיקר אומר דברים שאנשים אחרים לא אומרים. אני מדבר גם על ההופעות שלו בתוכניות אירוח, בהן הוא מספר בהנאה על שימוש בסמים, גם על התסריטים שהוא כותב ובעיקר על הנוכחות שלו בסרטים. רוגן… להמשך קריאה
2 בפברואר 2011 מאת אורון שמיר
יותר מדי אוסקר ופסטיבל צרפתי מקוון על הראש, לצד אירועים משפחתיים משמחים, גזלו ממני את כל זמן הבלוגינג הרצוי. ומזמן לא כתבתי פוסט סתם כי התחשק לי. ומכיוון שיש לי שביב זמן פנוי, אנסה לדבר על דברים שקרו לאחרונה ולא זכו להתייחסות בבלוג. מהליהוקים לסופרמן ובאטמן החדש ודרך סרטים שכדאי לראות החודש בסינמטק ירושלים. המשך… להמשך קריאה
אפתח, ברשותכם, באנקדוטה שלא באמת קשורה לכלום, לצורכי פתיחה וחימום. תישארו אתי, מה אכפת לכם. עד כה היו בחיי שני סרטים אותם ראיתי פעמיים ברציפות, בהפרש של כמה שעות בודדות. הראשון היה "עלי: פחד אוכל את הנשמה" הפאסבינדרי איפשהו באיזור 2008. צפיתי בו בדירתי הירושלמית בצהרי יום שבת ולאחר שהסתיים הייתי כל כך המום ממנו שהוצאתי את עצמי לטיול ארוך… להמשך קריאה
בתחילת השנה, כשהיינו עוד תמימים לגבי ההבטחות שהעשור החדש מביא עימו, תהיתי בקול רם האם סקירת סרטים של שירות אמזון פריים וידאו זה משהו נחוץ. הפוסט ההוא מלפני כחצי שנה, עם סקירה כפולה על ״בריטני רצה מרתון״ ו״הדו״ח״, עדיין צץ לעיתים כנקרא. מה שמאותת לי שייתכן ועוד מנויים ומנויות של השירות בישראל תוהים מה לראות בו, בהתחשב בממשק שלא תמיד… להמשך קריאה
למקרה שזה לא בא לכם באופן טבעי גם ככה, הנה לכם שתי סיבות לשמוח בסת' רוגן, אחת תיאורטית והשנייה קונקרטית יותר. הראשונה היא שכנראה בזכותו הגיעה למסכינו הקומדיה לשמה התכנסנו "הלילה שלפני" (The Night Before), שמתרחשת כמעט כולה בערב חג המולד. אותו חג נוצרי לא נורא אהוב על מפיצנו, לטוב ולרע, ואני נוטה להאמין שגורלו של הסרט הזה היה זהה… להמשך קריאה
"דון ג'ון" (Don Jon), סרטו הראשון כבמאי של השחקן ג'וזף גורדון לויט הוא, במוצהר, סרט על פורנו. הגיבור שלו (לויט עצמו) מכור לצפייה בסרטי פורנו, מעדיף אוננות מול המסך על פני סקס אמיתי, למרות שהוא גם אוהב ומצליח לכבוש בחורות רבות, עדיף ללילה אחד. כאשר הוא מתפתה לפתח מערכת יחסים ארוכת טווח עם ברברה (סקרלט ג'והנסון), היא מגלה את התחביב… להמשך קריאה
ברצוני לנסות ולהחזיר לשימוש פינה שבועית שהייתה קיימת בבלוג. בזמנו קראנו לה "עלו השבוע", והיא הייתה בעצם פוסט שבועי שהגיע בימי חמישי או שישי (תלוי כמה עסוק או עצל הייתי באותו סופש), ובו קצת אינפורמציה על סרטים חדשים בבתי הקולנוע (שמחדשים את המלאי בכל יום חמישי), כמו גם הפניות לטקסטים רלוונטיים שלנו. במהלך השנה האחרונה העומס האישי הכריע אותי מלהתחייב… להמשך קריאה
“עלייתו של האביר האפל" ("The Dark Knight Rises") הוא לא סתם הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בבית קולנוע בקיץ זה. הוא אפילו לא רק סרט השנה, הרבה לפני שזו הסתיימה. מדובר בלא פחות מחוויה דתית. התגלות מחודשת של תכליתה של אמנות הקולנוע. סרטים, כך מזכיר לנו הבורא (כריסטופר נולאן), נמצאים כאן כדי להוות לנו מראה על החיים. ללמד אותנו כיצד… להמשך קריאה
סת' רוגן הוא סוג של בובת פיתום עבור הקולנוע האמריקאי: הוא שמנמן (אם כי רזה מאוד בשנים האחרונות), בעל קול ייחודי וגס מאוד, בכלל הוא גס מאוד, ובעיקר אומר דברים שאנשים אחרים לא אומרים. אני מדבר גם על ההופעות שלו בתוכניות אירוח, בהן הוא מספר בהנאה על שימוש בסמים, גם על התסריטים שהוא כותב ובעיקר על הנוכחות שלו בסרטים. רוגן… להמשך קריאה
תגובות אחרונות