11 ביוני 2022 מאת עופר ליברגל
השבוע עלה בנטפליקס "השיחוק" (Hustle), שהוא סרט כדורסל הפועל היטב בתוך הז'אנר של סרטי הספורט, דרך הפרספקטיבה הנדירה יחסית של סקאוט הנודד בעולם במעקב אחרי כשרונות. חובבי כדורסל יכולים להנות בו גם מכמות גדולה של בדיחות פנימיות והופעות אורח, המשולבות בסרט באופן שלרוב לא פוגם בחווית הצפייה למי שאינו בקיא בכל הפרטים או מזהה את כל הפנים המוכרות מן הענף. אחד… להמשך קריאה
28 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
שנת 2022 מסמנת שינוי מגמה ביחס של בתי הקולנוע ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אם בעבר, פרט לסינמטקים, היחס התבטא רק בסגירה הנדרשת בחוק בערב יום השואה, השנה עלו מספר סרטים בנושא יומיים לפני התאריך, והקהל אף היה יכול לצפות בהם במחיר מוזל, לפני שהם ממשיכים בהפצה סדירה החל מן היום עצמו עצמו, שחל השנה בחמישי (מועד הצטרפות סרטים חדשים לבתי… להמשך קריאה
22 בפברואר 2018 מאת עופר ליברגל
״אויבים״ (Hostiles) הוא סרט שנראה כמו סרט חשוב. הוא מכיל צילום מרשים אשר מבליט את הגוונים האפיים של היצירה, מאזכר לא מעט יצירות קולנוע חשובות, ומתהדר בצוות איכותי של שחקנים הכולל את אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים והמרתקים ביותר בימינו. הוא דן בטבע האנושי, בהיסטוריה האמריקאית ובפחד מפני השונה באופן אשר מרגיש רלוונטי לשיח הפוליטי של התקופה. דומה כי הבמאי סקוט קופר… להמשך קריאה
26 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר
מעניין לראות כיצד העיתוי והסביבה בהם סרט מתקיים משפיעים על הדירוג וההערכה שלו. מקרה מבחן מעניין כפליים הוא ״באש ובמים״ (Hell or High Water), אליו נחשפתי לראשונה במסגרת התוכניה של פסטיבל קאן, שם הוקרן בבכורה. זכור לי שלא סימנתי אותו כצפיית חובה, ולאחר ההקרנות הראשונות מעטים מאוד סביבי חשבו שהוא מופתי, גם אם כולם נהנו למדי (מבין האנשים שדיברתי איתם, נדמה… להמשך קריאה
18 בינואר 2014 מאת אור סיגולי
[caption id="attachment_14989" align="aligncenter" width="640"] גווינת' פאלטרו, ג'וד לאו ומאט דיימון ב"הכשרון של מר ריפלי"[/caption] בשנת 1945 התפרסם הרומן בעל השם המופלא "וההיפופוטמים התבשלו בתוך הבריכות שלהם" (And the Hippos Were Boiled in Their Tanks) אותו כתבו במשותף שני סופרים שבעתיד יהפכו להיות מהצירים המרכזיים ביותר בספרות האמריקנית, ג'ק קרואק ו-וויליאם ס. בורוז. הספר מסופר בשני קולות ומתאר את השתלשלות העניינים… להמשך קריאה
4 ביולי 2013 מאת עופר ליברגל
אחר צהריים ביום שישי, ועד כה שתיתי היום רק שלוש כוסות קפה, לקחתי כדור אחד נגד כאב ראש ואם מחשיבים גם את אתמול, אז השגתי פעמיים (!) שולחן ב״לבן״. אז בינתיים מדובר בפסטיבל מוצלח, גם אם הדרך שלי ושל אורון אליו הייתה קצת ייחודית וכללה רכב תקוע בירידה לנתיבי איילון (כן, אנחנו האידיוטים). בין יום חמישי לרגע כתיבת שורות אלו,… להמשך קריאה
1 בספטמבר 2012 מאת אורון שמיר
כמו נשיפה אחרונה על גחלים כבויות שמציתה בהם לפתע זיק חדש, כך גם טרנדים קולנועיים מאוסים מאיימים לגווע ברגע שמגיע סרט חדש המתגאה להשתייך אליהם. אם חשבתם שנפטרנו סופית מאופנת ריבוי העלילות והסיפורים בסרט אחד אוניברסלי, לא כך הדבר. אין הכוונה לפסיפסים בנויים לעילא כמו שהתמחה בהם רוברט אלטמן מחד, או לקומדיות רומנטיות מלאות כוכבים וכוכבות וחסרות נשמה מן העבר… להמשך קריאה
24 בפברואר 2012 מאת אורון שמיר
כותרת המשנה של "רמפארט" ("Rampart") מבטיחה לנו את "השוטר המושחת ביותר שנראה על המסכים". מכיוון שסרטי שוטרים בכלל ושוטרים מושחתים בפרט הם נושא קולנועי שחוק מאין כמוהו, הבטחה שכזו יש בה גורם המייצר אוטומטית עניין, אבל גם סכנה מוחשית. מפתה להתחיל להשוות את דמותו של דייב בראון, בגילומו של וודי הרלסון, לאייקונים קולנועיים של שומרי חוק שסרחו. הצרה היא שהשוואה… להמשך קריאה
27 בינואר 2011 מאת אורון שמיר
ניחוח עז של איכות נודף מבתי הקולנוע בסוף השבוע הנוכחי. שני סרטי אוסקר, שתי דרמות מעניינות (אחת בזכות הבמאי ואחת בזכות הקאסט) וגם סרט אקשן בכיכובו של ג'ייסון סטאתהם, כדי שכולם יהיו מרוצים. אולי חוץ מחובבי הקולנוע הלא-אמריקאי. "נאום המלך" ("The King's Speech"), הסרט שמועמד ל-12 פרסי אוסקר מאז שלשום, הוא המדובר מכולם. הדרמה התקופתית של טום הופר, בה מגלם… להמשך קריאה
השבוע עלה בנטפליקס "השיחוק" (Hustle), שהוא סרט כדורסל הפועל היטב בתוך הז'אנר של סרטי הספורט, דרך הפרספקטיבה הנדירה יחסית של סקאוט הנודד בעולם במעקב אחרי כשרונות. חובבי כדורסל יכולים להנות בו גם מכמות גדולה של בדיחות פנימיות והופעות אורח, המשולבות בסרט באופן שלרוב לא פוגם בחווית הצפייה למי שאינו בקיא בכל הפרטים או מזהה את כל הפנים המוכרות מן הענף. אחד… להמשך קריאה
שנת 2022 מסמנת שינוי מגמה ביחס של בתי הקולנוע ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אם בעבר, פרט לסינמטקים, היחס התבטא רק בסגירה הנדרשת בחוק בערב יום השואה, השנה עלו מספר סרטים בנושא יומיים לפני התאריך, והקהל אף היה יכול לצפות בהם במחיר מוזל, לפני שהם ממשיכים בהפצה סדירה החל מן היום עצמו עצמו, שחל השנה בחמישי (מועד הצטרפות סרטים חדשים לבתי… להמשך קריאה
״אויבים״ (Hostiles) הוא סרט שנראה כמו סרט חשוב. הוא מכיל צילום מרשים אשר מבליט את הגוונים האפיים של היצירה, מאזכר לא מעט יצירות קולנוע חשובות, ומתהדר בצוות איכותי של שחקנים הכולל את אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים והמרתקים ביותר בימינו. הוא דן בטבע האנושי, בהיסטוריה האמריקאית ובפחד מפני השונה באופן אשר מרגיש רלוונטי לשיח הפוליטי של התקופה. דומה כי הבמאי סקוט קופר… להמשך קריאה
מעניין לראות כיצד העיתוי והסביבה בהם סרט מתקיים משפיעים על הדירוג וההערכה שלו. מקרה מבחן מעניין כפליים הוא ״באש ובמים״ (Hell or High Water), אליו נחשפתי לראשונה במסגרת התוכניה של פסטיבל קאן, שם הוקרן בבכורה. זכור לי שלא סימנתי אותו כצפיית חובה, ולאחר ההקרנות הראשונות מעטים מאוד סביבי חשבו שהוא מופתי, גם אם כולם נהנו למדי (מבין האנשים שדיברתי איתם, נדמה… להמשך קריאה
[caption id="attachment_14989" align="aligncenter" width="640"] גווינת' פאלטרו, ג'וד לאו ומאט דיימון ב"הכשרון של מר ריפלי"[/caption] בשנת 1945 התפרסם הרומן בעל השם המופלא "וההיפופוטמים התבשלו בתוך הבריכות שלהם" (And the Hippos Were Boiled in Their Tanks) אותו כתבו במשותף שני סופרים שבעתיד יהפכו להיות מהצירים המרכזיים ביותר בספרות האמריקנית, ג'ק קרואק ו-וויליאם ס. בורוז. הספר מסופר בשני קולות ומתאר את השתלשלות העניינים… להמשך קריאה
אחר צהריים ביום שישי, ועד כה שתיתי היום רק שלוש כוסות קפה, לקחתי כדור אחד נגד כאב ראש ואם מחשיבים גם את אתמול, אז השגתי פעמיים (!) שולחן ב״לבן״. אז בינתיים מדובר בפסטיבל מוצלח, גם אם הדרך שלי ושל אורון אליו הייתה קצת ייחודית וכללה רכב תקוע בירידה לנתיבי איילון (כן, אנחנו האידיוטים). בין יום חמישי לרגע כתיבת שורות אלו,… להמשך קריאה
כמו נשיפה אחרונה על גחלים כבויות שמציתה בהם לפתע זיק חדש, כך גם טרנדים קולנועיים מאוסים מאיימים לגווע ברגע שמגיע סרט חדש המתגאה להשתייך אליהם. אם חשבתם שנפטרנו סופית מאופנת ריבוי העלילות והסיפורים בסרט אחד אוניברסלי, לא כך הדבר. אין הכוונה לפסיפסים בנויים לעילא כמו שהתמחה בהם רוברט אלטמן מחד, או לקומדיות רומנטיות מלאות כוכבים וכוכבות וחסרות נשמה מן העבר… להמשך קריאה
כותרת המשנה של "רמפארט" ("Rampart") מבטיחה לנו את "השוטר המושחת ביותר שנראה על המסכים". מכיוון שסרטי שוטרים בכלל ושוטרים מושחתים בפרט הם נושא קולנועי שחוק מאין כמוהו, הבטחה שכזו יש בה גורם המייצר אוטומטית עניין, אבל גם סכנה מוחשית. מפתה להתחיל להשוות את דמותו של דייב בראון, בגילומו של וודי הרלסון, לאייקונים קולנועיים של שומרי חוק שסרחו. הצרה היא שהשוואה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות