30 בדצמבר 2020 מאת מערכת סריטה
כמעט סיימנו. את הסיכומים של סריטה ואפילו את השנה הזאת. אתמול גילינו מה הם סרטי השנה של כל אחד ואחת מאיתנו, אז נותר רק לשוב למסורת הכבר-ותיקה של בחירת עשרה שמות של נשות ואנשי קולנוע שהפכו עבורנו את השנה האזרחית למה שהיא. זהו למעשה הסיכום המשותף הראשון והעתיק בבלוג, וזו המהדורה העשירית שלו. החוקים נותרו פשוטים, הכל הולך, וזה עדיין… להמשך קריאה
30 ביוני 2020 מאת אור סיגולי
בדמיונות הכי פרועים שלי לא הייתי מאמין שסיכום המחצית – מסורת שזו כבר שנתה התשיעית – יציין שישה חודשים שבשלושה מהם אף סרט לא יוצא לבתי הקולנוע, ועתיד האולמות והתעשייה עומד בלא מעט סימני שאלה מפחידים. אבל זה לא יעצור אותנו ועל אף הכל סיכום המחצית קורה גם קורה, ובמתכונתו המקורית, גם אם יהיו פחות סרטים. אז אמנם אם משווים… להמשך קריאה
6 באפריל 2020 מאת עופר ליברגל
שם של סרט הוא נקודת המפגש הראשוני בינו ובין הקהל. לא פעם הוא יכול לקבוע מי יצפה בסרט בכלל, ובטח שהדבר נכון לסרטים המופצים על ידי נטפליקס, המגיעים לצופים רבים כאופציה לצפייה רק מפני שהם הפקות מקור וחדשות ועל כן מוקדמות על ידי האלגוריתם. שם כמו "קופי וקארים" נראה כניסיון להרחיק מן הסרט כל קהל אנין טעם. שם שכולו משחק… להמשך קריאה
3 באפריל 2020 מאת לירון סיני
מאוד הולם שסרט שעוסק בין היתר בשנאה הדדית הצליח למנף תחושות דומות למסע הקידום שלו. זה קרה כמה חודשים טובים אחרי ש"משחקי ציד" (The Hunt) כמעט ונקבר מתחת לעוד התבטאות של דונלד טראמפ נגד הוליווד. זה, והעובדה שהיוצרים הניחו שזה לא תזמון טוב להפיץ סרט על אנשים שצדים אנשים אחרים עם נשק חם, כשבדיוק התרחש עוד פיגוע ירי המוני בארצות… להמשך קריאה
1 במרץ 2019 מאת אורון שמיר
אנחנו חיים בעולם כאוטי וחסר עקביות או חוקיות. אני לא אומר זאת בגלל משהו שקרה בחדשות חלילה, אלא כי באמת שכבר הפסקתי לנסות להבין איך עובדת הפצת סרט ב-2019. את השנה פתחנו עם ״גדולה מהחיים״ (Dumplin) שהגיע אל בתי הקולנוע בישראל, בעוד בארצות הברית נחת ישר בנטפליקס. עבר חודש והנה מקרה הפוך – באמצע פברואר, בדיוק בזמן ליום האהבה, צצה… להמשך קריאה
כמעט סיימנו. את הסיכומים של סריטה ואפילו את השנה הזאת. אתמול גילינו מה הם סרטי השנה של כל אחד ואחת מאיתנו, אז נותר רק לשוב למסורת הכבר-ותיקה של בחירת עשרה שמות של נשות ואנשי קולנוע שהפכו עבורנו את השנה האזרחית למה שהיא. זהו למעשה הסיכום המשותף הראשון והעתיק בבלוג, וזו המהדורה העשירית שלו. החוקים נותרו פשוטים, הכל הולך, וזה עדיין… להמשך קריאה
בדמיונות הכי פרועים שלי לא הייתי מאמין שסיכום המחצית – מסורת שזו כבר שנתה התשיעית – יציין שישה חודשים שבשלושה מהם אף סרט לא יוצא לבתי הקולנוע, ועתיד האולמות והתעשייה עומד בלא מעט סימני שאלה מפחידים. אבל זה לא יעצור אותנו ועל אף הכל סיכום המחצית קורה גם קורה, ובמתכונתו המקורית, גם אם יהיו פחות סרטים. אז אמנם אם משווים… להמשך קריאה
שם של סרט הוא נקודת המפגש הראשוני בינו ובין הקהל. לא פעם הוא יכול לקבוע מי יצפה בסרט בכלל, ובטח שהדבר נכון לסרטים המופצים על ידי נטפליקס, המגיעים לצופים רבים כאופציה לצפייה רק מפני שהם הפקות מקור וחדשות ועל כן מוקדמות על ידי האלגוריתם. שם כמו "קופי וקארים" נראה כניסיון להרחיק מן הסרט כל קהל אנין טעם. שם שכולו משחק… להמשך קריאה
מאוד הולם שסרט שעוסק בין היתר בשנאה הדדית הצליח למנף תחושות דומות למסע הקידום שלו. זה קרה כמה חודשים טובים אחרי ש"משחקי ציד" (The Hunt) כמעט ונקבר מתחת לעוד התבטאות של דונלד טראמפ נגד הוליווד. זה, והעובדה שהיוצרים הניחו שזה לא תזמון טוב להפיץ סרט על אנשים שצדים אנשים אחרים עם נשק חם, כשבדיוק התרחש עוד פיגוע ירי המוני בארצות… להמשך קריאה
אנחנו חיים בעולם כאוטי וחסר עקביות או חוקיות. אני לא אומר זאת בגלל משהו שקרה בחדשות חלילה, אלא כי באמת שכבר הפסקתי לנסות להבין איך עובדת הפצת סרט ב-2019. את השנה פתחנו עם ״גדולה מהחיים״ (Dumplin) שהגיע אל בתי הקולנוע בישראל, בעוד בארצות הברית נחת ישר בנטפליקס. עבר חודש והנה מקרה הפוך – באמצע פברואר, בדיוק בזמן ליום האהבה, צצה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות