31 בדצמבר 2021 מאת אורון שמיר
באופן מסורתי, הפוסט המסכם בהחלט של השנה הקולנועית בסריטה עולה ביום האחרון של אותה שנה ומזאת לא חרגנו. מה שכן הצלחנו לעשות הפעם הוא לסיים עם הסיכומים הלכה למעשה בטרם היום הלפני-אחרון של 2021 ולרכז את כולם לשבועיים האחרונים של השנה, בדיוק הזמן המתאים לתכנים מסוג זה אם תשאלו אותנו. אפשר לומר שזה גם בגלל שיש לנו פחות פוסטים השנה… להמשך קריאה
25 בדצמבר 2021 מאת אור סיגולי
יש עוד כמה ימים בודדים עד ש-2021 תסתיים באופן רשמי, אבל כבר בשלב הזה אני יכול להכריז בהתרברבות רבה שהשנה שברתי שוב את שיאי הצפייה שלי. את 2020 סיימתי עם 359 סרטים, ובעת פרסום הפוסט הזה אני כבר עומד על 362. הידד לי. ומכיוון ש-238 מהם היו סרטים חדשים, זה כמובן הפך את מלאכת הרכבת 20 הרגעים למייגעת במיוחד. אבל… להמשך קריאה
21 בדצמבר 2021 מאת עופר ליברגל
מבחינת הקולנוע, בדומה להרבה בחינות אחרות יש להניח, שנת 2021 נראית בו זמנית ארוכה מדי וקצרה מדי. ארוכה, שכן חלק ממני מרגיש כי הפתיחה המחודשת של בתי הקולנוע התרחשה לפני זמן רב, בטח שיותר משנה, אך בפועל בתי הקולנוע המסחריים חזרו לפעול רק בסוף מאי (להוציא תקופת הרצה חלקית מאוד בהוט סינמה). הסינמטקים עבדו בצורה רציפה מאז ראשית חודש מרץ… להמשך קריאה
26 במאי 2021 מאת אורון שמיר
זה לקח רק 63 שבועות אבל הנה זה קורה - שובם של בתי הקולנוע בישראל לפעילות סדירה. ראוי לסייג ולומר שהיו אולמות הקרנה שפעלו ברחבי הארץ במתכונת כלשהי גם במהלך הקיץ, ובוודאי שמאז מרץ. כך ודאי יסכימו איתי מי שקורא או קוראת את מדור סרטים חדשים בקביעות. אבל הסיקור באתרי החדשות למיניהם מכריז בגאון על סופה של ההדממה הכפויה. בעיניי… להמשך קריאה
19 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
לכאורה, צפיתי כבר פעמיים בסרטה של קלואי ז'או, "ארץ נוודים" (Nomadland). אולם יותר מבסרטים אחרים בהם צפיתי בבית, בהיעדר אולמות קולנוע, יש לי תחושה כי חווית הצפייה שלי בסרט זה היא חלקית ביותר. גם בגלל שעיצוב המראה של הסרט מתבסס לא מעט על מרחבים גדולים ופתוחים, הנראים מבעד למצלמה של הצלם ג'ושוע ג'יימס ריצ'ארדס, אבל גם בגלל שלתחושתי זה סרט… להמשך קריאה
30 במרץ 2021 מאת אור סיגולי
אם יש דבר אחד שאפשר להגיד על רשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר ה-93, הוא שאין בה סרטים גרועים. נכון, זה אך ורק עניין של טעם ודעה, זו לא עובדה שאני יכול לקבוע, אבל אם כמעט בכל שנה יש איזה סרט אחד לפחות שגורם לי להתכווץ בחוסר נעימות ("רפסודיה בוהמית", "הספר הירוק", "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "עלובי החיים",… להמשך קריאה
17 במרץ 2021 מאת אור סיגולי
לאחר הכרזת המועמדויות לאוסקר ה-93, שהוכרזו שלשום, ממש היה אפשר לשמוע מין אנחת רווחה כללית. באופן טבעי, בכל שנה ושנה, הרגע הטקסי הזה מלא אמוציות ומביא עמו הרבה כעסים, בעיקר בצד הליברלי של עולם הבידור. היעדר נשים מקטגוריות הבימוי ונראטיביים נשיים מקטגורית הסרט, מיעוט השחקנים שאינם לבנים בפרסי המשחק, הדרת הסרטים האומנותיים מהקטגוריות הכלליות, כל אלו תמיד מביאים לביקורת קשה… להמשך קריאה
16 במרץ 2021 מאת אורון שמיר
איך יודעים שבמאית חדשה נולדה? או בניסוח יותר מליצי, כיצד נשמע קול קולנועי חדש וצלול שמהדהד לראשונה בעולם האמנות השביעית? במקרה של קלואי ז'או, מסתבר שהתשובה היא – צופים בסרטה הראשון באורך מלא. יכול להיות שיהיו מי שיספרו כי כבר בתקופת לימודיה בביה״ס טיש ב-NYU, בחצי הראשון של שנות האלפיים-עשרה, אפשר היה לדעת. עוד האמינו בה מהתחלה גם אנשי מכון… להמשך קריאה
באופן מסורתי, הפוסט המסכם בהחלט של השנה הקולנועית בסריטה עולה ביום האחרון של אותה שנה ומזאת לא חרגנו. מה שכן הצלחנו לעשות הפעם הוא לסיים עם הסיכומים הלכה למעשה בטרם היום הלפני-אחרון של 2021 ולרכז את כולם לשבועיים האחרונים של השנה, בדיוק הזמן המתאים לתכנים מסוג זה אם תשאלו אותנו. אפשר לומר שזה גם בגלל שיש לנו פחות פוסטים השנה… להמשך קריאה
יש עוד כמה ימים בודדים עד ש-2021 תסתיים באופן רשמי, אבל כבר בשלב הזה אני יכול להכריז בהתרברבות רבה שהשנה שברתי שוב את שיאי הצפייה שלי. את 2020 סיימתי עם 359 סרטים, ובעת פרסום הפוסט הזה אני כבר עומד על 362. הידד לי. ומכיוון ש-238 מהם היו סרטים חדשים, זה כמובן הפך את מלאכת הרכבת 20 הרגעים למייגעת במיוחד. אבל… להמשך קריאה
מבחינת הקולנוע, בדומה להרבה בחינות אחרות יש להניח, שנת 2021 נראית בו זמנית ארוכה מדי וקצרה מדי. ארוכה, שכן חלק ממני מרגיש כי הפתיחה המחודשת של בתי הקולנוע התרחשה לפני זמן רב, בטח שיותר משנה, אך בפועל בתי הקולנוע המסחריים חזרו לפעול רק בסוף מאי (להוציא תקופת הרצה חלקית מאוד בהוט סינמה). הסינמטקים עבדו בצורה רציפה מאז ראשית חודש מרץ… להמשך קריאה
זה לקח רק 63 שבועות אבל הנה זה קורה - שובם של בתי הקולנוע בישראל לפעילות סדירה. ראוי לסייג ולומר שהיו אולמות הקרנה שפעלו ברחבי הארץ במתכונת כלשהי גם במהלך הקיץ, ובוודאי שמאז מרץ. כך ודאי יסכימו איתי מי שקורא או קוראת את מדור סרטים חדשים בקביעות. אבל הסיקור באתרי החדשות למיניהם מכריז בגאון על סופה של ההדממה הכפויה. בעיניי… להמשך קריאה
לכאורה, צפיתי כבר פעמיים בסרטה של קלואי ז'או, "ארץ נוודים" (Nomadland). אולם יותר מבסרטים אחרים בהם צפיתי בבית, בהיעדר אולמות קולנוע, יש לי תחושה כי חווית הצפייה שלי בסרט זה היא חלקית ביותר. גם בגלל שעיצוב המראה של הסרט מתבסס לא מעט על מרחבים גדולים ופתוחים, הנראים מבעד למצלמה של הצלם ג'ושוע ג'יימס ריצ'ארדס, אבל גם בגלל שלתחושתי זה סרט… להמשך קריאה
אם יש דבר אחד שאפשר להגיד על רשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר ה-93, הוא שאין בה סרטים גרועים. נכון, זה אך ורק עניין של טעם ודעה, זו לא עובדה שאני יכול לקבוע, אבל אם כמעט בכל שנה יש איזה סרט אחד לפחות שגורם לי להתכווץ בחוסר נעימות ("רפסודיה בוהמית", "הספר הירוק", "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "עלובי החיים",… להמשך קריאה
לאחר הכרזת המועמדויות לאוסקר ה-93, שהוכרזו שלשום, ממש היה אפשר לשמוע מין אנחת רווחה כללית. באופן טבעי, בכל שנה ושנה, הרגע הטקסי הזה מלא אמוציות ומביא עמו הרבה כעסים, בעיקר בצד הליברלי של עולם הבידור. היעדר נשים מקטגוריות הבימוי ונראטיביים נשיים מקטגורית הסרט, מיעוט השחקנים שאינם לבנים בפרסי המשחק, הדרת הסרטים האומנותיים מהקטגוריות הכלליות, כל אלו תמיד מביאים לביקורת קשה… להמשך קריאה
איך יודעים שבמאית חדשה נולדה? או בניסוח יותר מליצי, כיצד נשמע קול קולנועי חדש וצלול שמהדהד לראשונה בעולם האמנות השביעית? במקרה של קלואי ז'או, מסתבר שהתשובה היא – צופים בסרטה הראשון באורך מלא. יכול להיות שיהיו מי שיספרו כי כבר בתקופת לימודיה בביה״ס טיש ב-NYU, בחצי הראשון של שנות האלפיים-עשרה, אפשר היה לדעת. עוד האמינו בה מהתחלה גם אנשי מכון… להמשך קריאה
תגובות אחרונות