14 בפברואר 2023 מאת אור סיגולי
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
5 ביוני 2021 מאת עופר ליברגל
אחרי "מלפיסנט" והמשכו, "קרואלה" (Cruella) הוא הניסיון הבא של אולפני דיסני ליצור סיפור מקור לדמויות של הנבליות בסרטים הקלאסיים שלהם. זה סוג של ענף צדדי מעניין יחסית בגל סרטי גרסאות הלייב-אקשן לסרטים המונפשים של האולפן. מעניין כי בעוד רוב הסרטים המחודשים סובלים/נהנים מנטייה לספר שוב סיפור שכבר סופר, בסרטי המרשעות מסופר גם צד אחר של הסיפור וגם תקופה אחרת של… להמשך קריאה
30 במרץ 2020 מאת אור סיגולי
הפרק השני בעונת הניינטיז של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר יעסוק ב"שארית היום" (The Remains of the Day) ובאחת השנים המשמעותיות ביותר בהוליווד לאחרונה – 1993, זו שהביאה ליחס חדש של הקולנוע והתרבות בנושאים חביבים וקלילים כמו שואת יהודי אירופה ומגפת האיידס. השנתון הזה, יחד עם דברים שקרו באוסקר שנה לפני כן (פרטים בהמשך), הכניסו את הסרט היפה הזה… להמשך קריאה
9 בנובמבר 2019 מאת עופר ליברגל
מאחורי הכותרת העברית המאוד הגנרית "חיים שלי", שאני מניח קצת קשורה לסרט, מסתתרת הכותרת המקורית "Last Christmas". עכשיו, להתלונן על השם העברי מרגיש לי די מיותר, בעיקר מפני שהמחשבה הספק-מבוססת של המפיצים לפיה קהל ישראלי לא יילך לשום סרט עם שם של חג נוצרי בכותרת היא בעצם די מבוססת. אלא שהשם המקורי הוא גם סוג של נקודת המוצא של יצירת… להמשך קריאה
30 ביוני 2019 מאת אור סיגולי
לרובכם, שלא נאמר לכולכם, סיכום המחצית הוא לא יותר מעוד פוסט שנתי בסריטה, כזה המספק כמה דקות של הנאה (בתקווה) ואחריו ממשיכים הלאה. שזו לגמרי הדרך הנכונה לחוות אותו, שלא תהיה פה טעות. אצלי לעומת זאת, הפוסט המסורתי הפך להיות כזו מפלצת, שששת החודשים הראשונים של כל שנה הופכים להיות מרוץ מטופש להפליא על מנת לראות כמה שיותר מסרטי המחצית… להמשך קריאה
28 ביוני 2019 מאת לירון סיני
יש משהו מהנה ואפילו בעל ערך בידורי, אם יורשה לי, בביקורת שלילית על סרט - כשהיא מוצדקת ומנומקת. לפעמים לא נותר אלא להתפלש בכל מה שלא צלח כדי לפצות על הזמן האבוד. ויודעות ויודעים מה? לפעמים אפילו מתגבשת איזו תובנה מעניינת מתוך ניתוח של אלמנטים שאכזבו, או איזו תחושת שותפות מתוך ההסכמה, כי טרוניה משותפת יכולה להיות מאוד מנחמת. טווח… להמשך קריאה
14 ביוני 2019 מאת לירון סיני
לפני שאתייחס לסרט מהכותרת אני רוצה לחזור ולנסות להיזכר בסרטי "גברים בשחור" הקודמים. זה היה מזמן, מספיק מזמן כך שמה שנחקק לי הוא שיר הנושא המוצלח, כמה אנקדוטות קטנטנות (מלא סלבס הם חייזרים! אהההה! הפאג הזה מדבר רגע הוא גם חייזר זה מושלם תמיד חשדתי ביצורים הפחוסים האלה) והתחושה הכללית שהסרטים השאירו. אני לא זוכרת את פרטי העלילה שלהם. גם… להמשך קריאה
11 באפריל 2019 מאת עופר ליברגל
אני חושש כי אולפני האנימציה לייקה (LAIKA) עדיין אינם מוכרים מספיק לקהל הרחב. למרות הערכה ביקורתית, לא רבים מתייחסים אליהם כאל אחד משני אולפני האנימציה הכי מוצלחים של המאה ה-21 (לצד פיקסאר) והסרטים שלהם לא משווקים יותר מדי לילדים ומבוגרים כאחד. לכן הם גם לא הופכים ללהיטים של ממש בקופות (נכון לכתיבת שורות אלו, אף סרט של החברה לא הרוויח… להמשך קריאה
2 באוגוסט 2018 מאת אור סיגולי
באיחור אופנתי הצטרפתי אתמול לחגיגת פסטיבל הקולנוע ירושלים 2018. זה התחיל בחצי יום אינטנסיבי של שלושה סרטים ברצף, שאת רשמי מהם תוכלו לקרוא ממש כאן, וימשיך לעוד יומיים שכמובן גורמים לי צער רב על כל הימים שפספסתי עד כה, עם עצירה במצעד הגאווה הירושלמי שמתרחש כנראה בזמן שאתם קוראים את שורות אלו. הסרטים שהלו"ז של יום רביעי אפשרו לי היו… להמשך קריאה
21 באוקטובר 2017 מאת עופר ליברגל
סרטו החדש של נואה באומבך, ״סיפורי מאירוביץ'״ ((The Meyerowitz Stories (New and Selected) נחשף לראשונה בפסטיבל קאן, שם זכה לקריאות בוז בגלל שחברת נטפליקס בחרה לייעד אותו רק להפצה בסטרימינג בצרפת ולא לבתי הקולנוע. זאת בלי קשר לתגובות לסרט עצמו, שנטו לחיובי אך הלא מתלהב. אורון דיווח עליו מן הפסטיבל וציין בקצרה על המעלות הבולטות של הסרט הזה, אשר גם… להמשך קריאה
כשהייתי בן 11 החלטתי לעשות רשימה של כל סרט שאני רואה (עם תוספות רטרואקטיביות, ממה שהצלחתי לזכור). זה התחיל במעבד תמלילים על דיסקט, עבר לוורד שמור על המחשב ומשם השתכלל לאקסל. הוא ממשיך גם היום, אבל ב-2011 התחלתי במקביל אקסל חדש של לוג סרטים, יומן צפייה על פי ימים. כך אני עוקב אחרי כמות הסרטים שאני רואה, ונזכר בהם בקלות… להמשך קריאה
אחרי "מלפיסנט" והמשכו, "קרואלה" (Cruella) הוא הניסיון הבא של אולפני דיסני ליצור סיפור מקור לדמויות של הנבליות בסרטים הקלאסיים שלהם. זה סוג של ענף צדדי מעניין יחסית בגל סרטי גרסאות הלייב-אקשן לסרטים המונפשים של האולפן. מעניין כי בעוד רוב הסרטים המחודשים סובלים/נהנים מנטייה לספר שוב סיפור שכבר סופר, בסרטי המרשעות מסופר גם צד אחר של הסיפור וגם תקופה אחרת של… להמשך קריאה
הפרק השני בעונת הניינטיז של פרויקט מפסידי האוסקר לסרט הטוב ביותר יעסוק ב"שארית היום" (The Remains of the Day) ובאחת השנים המשמעותיות ביותר בהוליווד לאחרונה – 1993, זו שהביאה ליחס חדש של הקולנוע והתרבות בנושאים חביבים וקלילים כמו שואת יהודי אירופה ומגפת האיידס. השנתון הזה, יחד עם דברים שקרו באוסקר שנה לפני כן (פרטים בהמשך), הכניסו את הסרט היפה הזה… להמשך קריאה
מאחורי הכותרת העברית המאוד הגנרית "חיים שלי", שאני מניח קצת קשורה לסרט, מסתתרת הכותרת המקורית "Last Christmas". עכשיו, להתלונן על השם העברי מרגיש לי די מיותר, בעיקר מפני שהמחשבה הספק-מבוססת של המפיצים לפיה קהל ישראלי לא יילך לשום סרט עם שם של חג נוצרי בכותרת היא בעצם די מבוססת. אלא שהשם המקורי הוא גם סוג של נקודת המוצא של יצירת… להמשך קריאה
לרובכם, שלא נאמר לכולכם, סיכום המחצית הוא לא יותר מעוד פוסט שנתי בסריטה, כזה המספק כמה דקות של הנאה (בתקווה) ואחריו ממשיכים הלאה. שזו לגמרי הדרך הנכונה לחוות אותו, שלא תהיה פה טעות. אצלי לעומת זאת, הפוסט המסורתי הפך להיות כזו מפלצת, שששת החודשים הראשונים של כל שנה הופכים להיות מרוץ מטופש להפליא על מנת לראות כמה שיותר מסרטי המחצית… להמשך קריאה
יש משהו מהנה ואפילו בעל ערך בידורי, אם יורשה לי, בביקורת שלילית על סרט - כשהיא מוצדקת ומנומקת. לפעמים לא נותר אלא להתפלש בכל מה שלא צלח כדי לפצות על הזמן האבוד. ויודעות ויודעים מה? לפעמים אפילו מתגבשת איזו תובנה מעניינת מתוך ניתוח של אלמנטים שאכזבו, או איזו תחושת שותפות מתוך ההסכמה, כי טרוניה משותפת יכולה להיות מאוד מנחמת. טווח… להמשך קריאה
לפני שאתייחס לסרט מהכותרת אני רוצה לחזור ולנסות להיזכר בסרטי "גברים בשחור" הקודמים. זה היה מזמן, מספיק מזמן כך שמה שנחקק לי הוא שיר הנושא המוצלח, כמה אנקדוטות קטנטנות (מלא סלבס הם חייזרים! אהההה! הפאג הזה מדבר רגע הוא גם חייזר זה מושלם תמיד חשדתי ביצורים הפחוסים האלה) והתחושה הכללית שהסרטים השאירו. אני לא זוכרת את פרטי העלילה שלהם. גם… להמשך קריאה
אני חושש כי אולפני האנימציה לייקה (LAIKA) עדיין אינם מוכרים מספיק לקהל הרחב. למרות הערכה ביקורתית, לא רבים מתייחסים אליהם כאל אחד משני אולפני האנימציה הכי מוצלחים של המאה ה-21 (לצד פיקסאר) והסרטים שלהם לא משווקים יותר מדי לילדים ומבוגרים כאחד. לכן הם גם לא הופכים ללהיטים של ממש בקופות (נכון לכתיבת שורות אלו, אף סרט של החברה לא הרוויח… להמשך קריאה
באיחור אופנתי הצטרפתי אתמול לחגיגת פסטיבל הקולנוע ירושלים 2018. זה התחיל בחצי יום אינטנסיבי של שלושה סרטים ברצף, שאת רשמי מהם תוכלו לקרוא ממש כאן, וימשיך לעוד יומיים שכמובן גורמים לי צער רב על כל הימים שפספסתי עד כה, עם עצירה במצעד הגאווה הירושלמי שמתרחש כנראה בזמן שאתם קוראים את שורות אלו. הסרטים שהלו"ז של יום רביעי אפשרו לי היו… להמשך קריאה
סרטו החדש של נואה באומבך, ״סיפורי מאירוביץ'״ ((The Meyerowitz Stories (New and Selected) נחשף לראשונה בפסטיבל קאן, שם זכה לקריאות בוז בגלל שחברת נטפליקס בחרה לייעד אותו רק להפצה בסטרימינג בצרפת ולא לבתי הקולנוע. זאת בלי קשר לתגובות לסרט עצמו, שנטו לחיובי אך הלא מתלהב. אורון דיווח עליו מן הפסטיבל וציין בקצרה על המעלות הבולטות של הסרט הזה, אשר גם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות