1 בספטמבר 2023 מאת עופר ליברגל
הייתי רוצה לומר כי פסטיבל הקולנוע ה-80 של ונציה נפתח בסערה ביום רביעי, אך האמת היא שהוא נפתח עם גשמים קלים עד בינוניים (יום קודם היה קרוב יותר לתיאור הזה). הדבר נכון גם לגבי סרט הפתיחה עליו אכתוב מיד, וגם לגבי חלק מן הסרטים האחרים שראיתי עד כה. מאידך, העמסתי על עצמי כמות לא הגיונית של סרטים בימים הראשונים, כך… להמשך קריאה
16 במרץ 2023 מאת אורון שמיר
נורא מתחשק לי שכבר יהיה קיץ. עד כדי כך שפשוט מצאתי אחר-צהריים פנוי והלכתי למה שנראה כמו סרט הקיץ המטופש ונטול המיתוג הראשון של השנה, שהגיע לאקרנים משום מה באמצע מרץ. הוא גם לא הוקרן לעיתונאים מראש, שני דגלים אדומים בכל הנוגע לאיכותו. אבל משך של 93 דקות בלבד ופרמיס שמבטיח את אדם דרייבר נגד דינוזאורים, היו כל מה שהייתי… להמשך קריאה
13 בינואר 2023 מאת עופר ליברגל
על סרטו של נואה באומבך, "רעש לבן" (White Noise), כתבתי לראשונה אחרי הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, טקסט שכלל התרשמות ראשונית, למרות שאני עדיין עומד מאחורי רוב מה שכתבתי בו. יחד עם זאת, עושה רושם שהסרטים של באומבך שנעשים עבור נטפליקס זוכים ליחס מיוחד בסריטה: סקירה מוקדמת אחרי הקרנה בפסטיבל וניתוח מעמיק כאשר הם זמינים לצפייה בבית. את "סיפורי מאירוביץ'"… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2022 מאת עופר ליברגל
אחרי הפסקה של שנתיים בחסות הקורונה, שבתי אל פסטיבל ונציה שנפתח ביום רביעי בפעם ה-79 בתולדותיו. לראשונה, אני חווה את מערכת הזמנת המושבים האלקטרונית שמחליפה את שיטת המקום פנוי (אם כי עדיין התורים לא נעלמו לחלוטין). עד כה המערכת מתאפיינת בתקלות/קושי בהבנת השיטה ודרך מסורבלת להזמנת מקום בחלק מהאולמות הקטנים. למרות זאת, הצלחתי להשיג מקום בכמעט כל סרט שרציתי. לכן,… להמשך קריאה
25 בנובמבר 2021 מאת אור סיגולי
פעם, לפני המון המון שנים (נגיד עשרים כאלה), החלוקה הייתה מאוד ברורה: הקולנוע היה האומנותי, הנשגב, הנחשק; והטלוויזיה הייתה בידור, אמצעי להעביר זמן. זה כמובן בקווים מאוד גסים, ובוודאי שתמיד היו סרטים נטולי מעוף ואירועים טלוויזיוניים סוחפים, אבל היה ברור שאם יש לך סיפור חזק ומספיק כסף כדי להביא כוכבים מהשורה הראשונה, הקולנוע הוא האופציה הרצינית היחידה. הסדק הראשון בחומה… להמשך קריאה
29 באוקטובר 2021 מאת לירון סיני
ביציאה מההקרנה של הסרט הלכו מאחוריי צמד גברים צעירים, והאחד תיאר לשני את ראשי הפרקים של כל הסרט ואת האופן שבו נקודת המבט שלו השתנתה במהלך הצפייה, מהטריילר והציפיות שקבע ועד הסוף. או לפחות אפשר לשער שהוא הגיע עד הסוף, כי בשלב מסוים יצאנו את הקניון ולא שמעתי אותו יותר. כמובן שבן השיחה שלו היה איתו באולם וצפה באותו הסרט… להמשך קריאה
9 בספטמבר 2021 מאת אור סיגולי
איזה שילוב מסעיר של כוחות יצירתיים הוא "אנט" (Annette), ממש פנטזיה של סינפילים ואוהבי תרבות אלטרנטיבית. את התסריט והשירים כתב הצמד המוזיקלי המוערך ספארקס – שרק לאחרונה נעשה עליהם דוקו מהלל מטעמו של לא אחר מאשר אדגר רייט; על הבימוי והחזון האומנותי חתום ליאו קארקס, שסרטו האחרון "מנועים קדושים" מ-2012 היה יצירה בלתי נשכחת; ושניים מהשחקנים הכי טובים של האלף,… להמשך קריאה
26 בינואר 2020 מאת מערכת סריטה
סרטו של נואה באומבך, ״סיפור נישואים״ (Marriage Story), היה אחד האהובים על הבלוג מיבול 2019. יעיד על המיקום הקולקטיבי שלו כסגן סרט השנה של סריטה, בסיכום הסיכומים, כמו גם כל פעם שהזכרנו אותו בפוסטים האישיים שלנו. אולם, את האהבה הזו ביטאנו עד כה רק בפוסט אחד, הדיווח של עופר מפסטיבל ונציה, שם ערך הסרט את בכורתו העולמית ונצפה גם על… להמשך קריאה
20 בינואר 2020 מאת אורון שמיר
למי כאן יש מינוי לשירות של אמזון פריים וידאו? כבר כמה שנים שתאגיד העל האמריקאי מאפשר הזרמת תוכן גם בישראל, אבל קשה לומר ששומעים עליו כמו על נטפליקס, או על המקבילות הישראליות (יס, הוט, סלקום, פרטנר). אולי זה מכיוון שכמו שקרה עם נטפליקס בהתחלה, הספריה המתורגמת לעברית הייתה מצומצמת בהרבה מן ההיצע בחו״ל. אולי זה הממשק הבלתי אפשרי של אמזון,… להמשך קריאה
30 בדצמבר 2019 מאת מערכת סריטה
אחרי שהיללנו את הסרטים שעשו לנו את השנה, ובאופן פרטני בסיכומים האישיים גם את כל מרכיביהם השונים, הגיע תורה של רשימת העוסקים במלאכה. למרות שאנחנו ממש לא מגזין טיים, בחרנו עשרה אישים שמגדירים עבורנו את 2019 מכל תחומי העשייה הקולנועית, אם כי כמו תמיד מקצועות הבימוי והמשחק הם הרוב. אלה שעלו לדיון אך נותרו בחוץ יוזכרו בסיום, אך כמו תמיד… להמשך קריאה
הייתי רוצה לומר כי פסטיבל הקולנוע ה-80 של ונציה נפתח בסערה ביום רביעי, אך האמת היא שהוא נפתח עם גשמים קלים עד בינוניים (יום קודם היה קרוב יותר לתיאור הזה). הדבר נכון גם לגבי סרט הפתיחה עליו אכתוב מיד, וגם לגבי חלק מן הסרטים האחרים שראיתי עד כה. מאידך, העמסתי על עצמי כמות לא הגיונית של סרטים בימים הראשונים, כך… להמשך קריאה
נורא מתחשק לי שכבר יהיה קיץ. עד כדי כך שפשוט מצאתי אחר-צהריים פנוי והלכתי למה שנראה כמו סרט הקיץ המטופש ונטול המיתוג הראשון של השנה, שהגיע לאקרנים משום מה באמצע מרץ. הוא גם לא הוקרן לעיתונאים מראש, שני דגלים אדומים בכל הנוגע לאיכותו. אבל משך של 93 דקות בלבד ופרמיס שמבטיח את אדם דרייבר נגד דינוזאורים, היו כל מה שהייתי… להמשך קריאה
על סרטו של נואה באומבך, "רעש לבן" (White Noise), כתבתי לראשונה אחרי הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, טקסט שכלל התרשמות ראשונית, למרות שאני עדיין עומד מאחורי רוב מה שכתבתי בו. יחד עם זאת, עושה רושם שהסרטים של באומבך שנעשים עבור נטפליקס זוכים ליחס מיוחד בסריטה: סקירה מוקדמת אחרי הקרנה בפסטיבל וניתוח מעמיק כאשר הם זמינים לצפייה בבית. את "סיפורי מאירוביץ'"… להמשך קריאה
אחרי הפסקה של שנתיים בחסות הקורונה, שבתי אל פסטיבל ונציה שנפתח ביום רביעי בפעם ה-79 בתולדותיו. לראשונה, אני חווה את מערכת הזמנת המושבים האלקטרונית שמחליפה את שיטת המקום פנוי (אם כי עדיין התורים לא נעלמו לחלוטין). עד כה המערכת מתאפיינת בתקלות/קושי בהבנת השיטה ודרך מסורבלת להזמנת מקום בחלק מהאולמות הקטנים. למרות זאת, הצלחתי להשיג מקום בכמעט כל סרט שרציתי. לכן,… להמשך קריאה
פעם, לפני המון המון שנים (נגיד עשרים כאלה), החלוקה הייתה מאוד ברורה: הקולנוע היה האומנותי, הנשגב, הנחשק; והטלוויזיה הייתה בידור, אמצעי להעביר זמן. זה כמובן בקווים מאוד גסים, ובוודאי שתמיד היו סרטים נטולי מעוף ואירועים טלוויזיוניים סוחפים, אבל היה ברור שאם יש לך סיפור חזק ומספיק כסף כדי להביא כוכבים מהשורה הראשונה, הקולנוע הוא האופציה הרצינית היחידה. הסדק הראשון בחומה… להמשך קריאה
ביציאה מההקרנה של הסרט הלכו מאחוריי צמד גברים צעירים, והאחד תיאר לשני את ראשי הפרקים של כל הסרט ואת האופן שבו נקודת המבט שלו השתנתה במהלך הצפייה, מהטריילר והציפיות שקבע ועד הסוף. או לפחות אפשר לשער שהוא הגיע עד הסוף, כי בשלב מסוים יצאנו את הקניון ולא שמעתי אותו יותר. כמובן שבן השיחה שלו היה איתו באולם וצפה באותו הסרט… להמשך קריאה
איזה שילוב מסעיר של כוחות יצירתיים הוא "אנט" (Annette), ממש פנטזיה של סינפילים ואוהבי תרבות אלטרנטיבית. את התסריט והשירים כתב הצמד המוזיקלי המוערך ספארקס – שרק לאחרונה נעשה עליהם דוקו מהלל מטעמו של לא אחר מאשר אדגר רייט; על הבימוי והחזון האומנותי חתום ליאו קארקס, שסרטו האחרון "מנועים קדושים" מ-2012 היה יצירה בלתי נשכחת; ושניים מהשחקנים הכי טובים של האלף,… להמשך קריאה
סרטו של נואה באומבך, ״סיפור נישואים״ (Marriage Story), היה אחד האהובים על הבלוג מיבול 2019. יעיד על המיקום הקולקטיבי שלו כסגן סרט השנה של סריטה, בסיכום הסיכומים, כמו גם כל פעם שהזכרנו אותו בפוסטים האישיים שלנו. אולם, את האהבה הזו ביטאנו עד כה רק בפוסט אחד, הדיווח של עופר מפסטיבל ונציה, שם ערך הסרט את בכורתו העולמית ונצפה גם על… להמשך קריאה
למי כאן יש מינוי לשירות של אמזון פריים וידאו? כבר כמה שנים שתאגיד העל האמריקאי מאפשר הזרמת תוכן גם בישראל, אבל קשה לומר ששומעים עליו כמו על נטפליקס, או על המקבילות הישראליות (יס, הוט, סלקום, פרטנר). אולי זה מכיוון שכמו שקרה עם נטפליקס בהתחלה, הספריה המתורגמת לעברית הייתה מצומצמת בהרבה מן ההיצע בחו״ל. אולי זה הממשק הבלתי אפשרי של אמזון,… להמשך קריאה
אחרי שהיללנו את הסרטים שעשו לנו את השנה, ובאופן פרטני בסיכומים האישיים גם את כל מרכיביהם השונים, הגיע תורה של רשימת העוסקים במלאכה. למרות שאנחנו ממש לא מגזין טיים, בחרנו עשרה אישים שמגדירים עבורנו את 2019 מכל תחומי העשייה הקולנועית, אם כי כמו תמיד מקצועות הבימוי והמשחק הם הרוב. אלה שעלו לדיון אך נותרו בחוץ יוזכרו בסיום, אך כמו תמיד… להמשך קריאה
תגובות אחרונות