16 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
הערב (16.8) הוכרזו המועמדים לפרס אופיר, במהלך משדר קצרצר בהנחיית שי אביבי, שהוקרן בכאן 11 (ומשם התמונות בפוסט זה). כפי שאפשר היה לשים לב, הסיקור שלנו בסריטה את פרסי הקולנוע הישראלי אינו כתמול שלשום. למעשה, אפשר לקשר מפוסט זה רק אל טקסט אחד שלנו טרום השלב הדי-מכריע הזה של העונה, ותודה לעופר על אותו טקסט מקיף. הסיבות למצב אליו הגענו… להמשך קריאה
14 באוגוסט 2021 מאת אורון שמיר
רק אתמול התלוננתי על הקולנוע ההוליוודי המתקשה למצוא הצלחה לאחרונה, מה שנכון גם בשוק הישראלי. אבל נראה שהקהל המקומי דווקא כן הולך לקולנוע, הוא פשוט מתעניין יותר ביצירה ישראלית. בעיקר ״לשחרר את שולי״ שהפך להצלחה גדולה בקופות הכרטיסים, ולהבנתי גם ״אגדת חורבן״. זאת בעוד הסרטים האמריקאיים הגדולים לא בהכרח מביאים את הקהל בהמוניו, בטח לא יחסית לקיץ שהחל עם שחרור… להמשך קריאה
7 באוגוסט 2021 מאת עופר ליברגל
מאיפה להתחיל לכתוב על "הברך"? האם לציין כי זה אחד מהסרטים שהכי ציפיתי להם השנה? שכן כל הסרטים הקודמים של נדב לפיד (״השוטר״, ״הגננת״, ״מיומנו של צלם חתונות״, ״מילים נרדפות״) ריתקו אותי בדרך זו או אחרת, ויחד עם זאת כל סרט הותיר בי תעלומה לאן יילך הבמאי בסרט הבא. האם לציין כי הסרט עולה למסכים בארץ זמן קצר אחרי הבכורה… להמשך קריאה
3 באוגוסט 2021 מאת עופר ליברגל
בשבוע הבא תיערך ההצבעה לסיבוב הראשון בפרסי אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, הצבעה שתיקבע את חמישיות המועמדים לפרסים השונים. יש השנה תחושה של הנאה מן החזרה (החלקית) לקולנוע, אבל גם בלבול מסוים סביב פרסי האקדמיה שדומה כי נדחקו אל תוך לו"ז צפוף. למשל, חברות וחברי האקדמיה מצביעים השבוע גם לפרסי הטלוויזיה לילדים ונוער, שיחולקו השנה בפעם הראשונה. בדיקה אקראית… להמשך קריאה
25 ביולי 2021 מאת אורון שמיר
לצד מעלותיו הרבות של הקולנוע הישראלי, עליהן תמיד נחמד לכתוב, מגרעה בולטת היא זמן הפקה ממושך מאוד. במיוחד פרק הזמן שחולף בין סרט ראשון ושני, מה שנראה במבט לא רגיש על רזומה של יוצרת או יוצר כמו בור, או שמא הפסקה, כפויה או יזומה. בפועל, כולנו יודעים שהתור ארוך, שהצלחת רחוקה והעוגה קטנה עבור כמעט כולם, כלומר שלהפיק סרט בישראל… להמשך קריאה
15 ביולי 2021 מאת עופר ליברגל
"אגדת חורבן" הוא מסוג הסרטים שמעוררים, ויעוררו, תגובות קיצוניות. שמעתי כבר אנשים שעבורם מדובר באירוע קולנוע פורץ דרך של ממש, בסרט מסעיר שהוא אחד הטובים שהופקו אי פעם בישראל. שמעתי גם תגובות שטוענות כי מדובר בסרט מגוחך שלא עובד בתור קונספט, שהמסר שלו רדוד ושהוא יותר סוג של מצגת מאשר סרט. את שני הצדדים אני מבין, ואולי אפילו מסכים במידה… להמשך קריאה
12 ביולי 2021 מאת אורון שמיר
פסטיבל הקולנוע ה-74 של קאן חצה את נקודת האמצע שלו, אבל כבר ברור שייזכר כהיסטורי. לאו דווקא בגלל הסרטים, למעשה אני מקווה ומאמין שטרם הוקרן הזוכה השנתי בדקל הזהב אחרת מצבנו חמור. מה שהופך את הפסטיבל לזכיר כבר עכשיו הוא הלוגיסטיקה הלוליינית הנדרשת מבאי האירוע, בעיקר עיתונאים. החוקים לחבישת מסכה ברורים (במבנים סגורים כן, בחוץ לא) אבל כל השאר שרירותי.… להמשך קריאה
11 ביולי 2021 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב מגיע כעת לסיומו כאירוע פיזי בסינמטק תל אביב, אולם חלק מהסרטים ימשיכו להיות זמינים להשכרה לצפייה ביתית באתר הפסטיבל. גם בלי קשר לכך, רבים מן הסרטים הישראלים יוקרנו בקרוב בסינמטקים ו/או ישודרו בטלוויזיה. בפוסט זה, אחרון לפסטיבל השנה, אכתוב מעט על עוד כמה מהסרטים הישראלים שהוצגו במהלך השבוע וחצי האחרונים. אולם וקודם לכן - רשימת הזוכים. נכון לרגע… להמשך קריאה
24 ביוני 2021 מאת עופר ליברגל
אחרי מסע ארוך יותר ממה שאמור היה להיות מאז הקרנת הבכורה בפסטיבל טרייבקה 2020, "אסיה" יוצא סוף כל סוף להקרנות מסחריות בישראל. בדרך, סרטה של רותי פרי-בר הוסיף לפרסים מטרייבקה גם תשעה פרסי אופיר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. אני מניח כי לרבים מן הקוראים של הטקסט הזה יצא להיתקל בפוסטר של הסרט, אותו אני פגשתי שוב ושוב הן לקראת… להמשך קריאה
15 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
הזכייה של מיכל בת אדם בפרס ישראל לקולנוע הובילה להקרנות מבורכות של חלק מסרטיה בסינמטקים, כאשר כל סרטיה גם זמינים להשכרה באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. כך יצא שצפיתי לראשונה בסרטה "אהבה ממבט שני", שעד כמה שהתרשמתי אינו אחד מן הסרטים היותר מוכרים של הבמאית. הסרט נוצר בשנת 1998, שנים ספורות לפני שהתחלתי לעקוב אחר הקולנוע הישראלי. כאשר… להמשך קריאה
הערב (16.8) הוכרזו המועמדים לפרס אופיר, במהלך משדר קצרצר בהנחיית שי אביבי, שהוקרן בכאן 11 (ומשם התמונות בפוסט זה). כפי שאפשר היה לשים לב, הסיקור שלנו בסריטה את פרסי הקולנוע הישראלי אינו כתמול שלשום. למעשה, אפשר לקשר מפוסט זה רק אל טקסט אחד שלנו טרום השלב הדי-מכריע הזה של העונה, ותודה לעופר על אותו טקסט מקיף. הסיבות למצב אליו הגענו… להמשך קריאה
רק אתמול התלוננתי על הקולנוע ההוליוודי המתקשה למצוא הצלחה לאחרונה, מה שנכון גם בשוק הישראלי. אבל נראה שהקהל המקומי דווקא כן הולך לקולנוע, הוא פשוט מתעניין יותר ביצירה ישראלית. בעיקר ״לשחרר את שולי״ שהפך להצלחה גדולה בקופות הכרטיסים, ולהבנתי גם ״אגדת חורבן״. זאת בעוד הסרטים האמריקאיים הגדולים לא בהכרח מביאים את הקהל בהמוניו, בטח לא יחסית לקיץ שהחל עם שחרור… להמשך קריאה
מאיפה להתחיל לכתוב על "הברך"? האם לציין כי זה אחד מהסרטים שהכי ציפיתי להם השנה? שכן כל הסרטים הקודמים של נדב לפיד (״השוטר״, ״הגננת״, ״מיומנו של צלם חתונות״, ״מילים נרדפות״) ריתקו אותי בדרך זו או אחרת, ויחד עם זאת כל סרט הותיר בי תעלומה לאן יילך הבמאי בסרט הבא. האם לציין כי הסרט עולה למסכים בארץ זמן קצר אחרי הבכורה… להמשך קריאה
בשבוע הבא תיערך ההצבעה לסיבוב הראשון בפרסי אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, הצבעה שתיקבע את חמישיות המועמדים לפרסים השונים. יש השנה תחושה של הנאה מן החזרה (החלקית) לקולנוע, אבל גם בלבול מסוים סביב פרסי האקדמיה שדומה כי נדחקו אל תוך לו"ז צפוף. למשל, חברות וחברי האקדמיה מצביעים השבוע גם לפרסי הטלוויזיה לילדים ונוער, שיחולקו השנה בפעם הראשונה. בדיקה אקראית… להמשך קריאה
"אגדת חורבן" הוא מסוג הסרטים שמעוררים, ויעוררו, תגובות קיצוניות. שמעתי כבר אנשים שעבורם מדובר באירוע קולנוע פורץ דרך של ממש, בסרט מסעיר שהוא אחד הטובים שהופקו אי פעם בישראל. שמעתי גם תגובות שטוענות כי מדובר בסרט מגוחך שלא עובד בתור קונספט, שהמסר שלו רדוד ושהוא יותר סוג של מצגת מאשר סרט. את שני הצדדים אני מבין, ואולי אפילו מסכים במידה… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע ה-74 של קאן חצה את נקודת האמצע שלו, אבל כבר ברור שייזכר כהיסטורי. לאו דווקא בגלל הסרטים, למעשה אני מקווה ומאמין שטרם הוקרן הזוכה השנתי בדקל הזהב אחרת מצבנו חמור. מה שהופך את הפסטיבל לזכיר כבר עכשיו הוא הלוגיסטיקה הלוליינית הנדרשת מבאי האירוע, בעיקר עיתונאים. החוקים לחבישת מסכה ברורים (במבנים סגורים כן, בחוץ לא) אבל כל השאר שרירותי.… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב מגיע כעת לסיומו כאירוע פיזי בסינמטק תל אביב, אולם חלק מהסרטים ימשיכו להיות זמינים להשכרה לצפייה ביתית באתר הפסטיבל. גם בלי קשר לכך, רבים מן הסרטים הישראלים יוקרנו בקרוב בסינמטקים ו/או ישודרו בטלוויזיה. בפוסט זה, אחרון לפסטיבל השנה, אכתוב מעט על עוד כמה מהסרטים הישראלים שהוצגו במהלך השבוע וחצי האחרונים. אולם וקודם לכן - רשימת הזוכים. נכון לרגע… להמשך קריאה
אחרי מסע ארוך יותר ממה שאמור היה להיות מאז הקרנת הבכורה בפסטיבל טרייבקה 2020, "אסיה" יוצא סוף כל סוף להקרנות מסחריות בישראל. בדרך, סרטה של רותי פרי-בר הוסיף לפרסים מטרייבקה גם תשעה פרסי אופיר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. אני מניח כי לרבים מן הקוראים של הטקסט הזה יצא להיתקל בפוסטר של הסרט, אותו אני פגשתי שוב ושוב הן לקראת… להמשך קריאה
הזכייה של מיכל בת אדם בפרס ישראל לקולנוע הובילה להקרנות מבורכות של חלק מסרטיה בסינמטקים, כאשר כל סרטיה גם זמינים להשכרה באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. כך יצא שצפיתי לראשונה בסרטה "אהבה ממבט שני", שעד כמה שהתרשמתי אינו אחד מן הסרטים היותר מוכרים של הבמאית. הסרט נוצר בשנת 1998, שנים ספורות לפני שהתחלתי לעקוב אחר הקולנוע הישראלי. כאשר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות